איך להפוך מאמר בינוני למדהים – ומהר!

הנה סיטואציה שאני בטוח שבעלי אתרים רבים נתקלו בה: אתם נכנסים לאחד מעמודי התוכן באתר שכם ומגלים שם מאמר קצר הכתוב ברמה בינונית-מינוס, כזה שנכתב בעבר הרחוק על ידי כותב תוכן כלשהו או שאתם עצמכם כתבתם בזמנו מבלי להשקיע יותר מדי. באופן בלתי נמנע, אתם שואלים את עצמכם: "האם זה המאמר הטוב ביותר שיכולתי להשתמש בו לעמוד הזה?".

המצב שתיארתי כרגע מהווה הזדמנות מעולה להפוך את אותו המאמר למדהים!

על ידי עריכה, שכתוב ועיבוי של המאמר הקיים, תוכלו להפוך אותו לתוכן הטוב ביותר שקיים באינטרנט עבור הנושא שלו. אתם בוודאי מבינים לאיזה סוג תוכן אני מתכוון: תוכן כתוב היטב, שמצליח להסביר באופן יסודי את מה שהבטיח להסביר בכותרת שלו – כזה שאנשים שמחים לשתף בפרופיל הפייסבוק שלהם.

הבעיה היא שלעתים עריכת תוכן קיים עלולה לקחת יותר זמן מאשר כתיבה של מאמר חדש לגמרי. כדי לשכתב תוכן, נדרשת עבודה של ניתוח החלקים שנרצה להשאיר מהתוכן המקורי, מציאת החלקים שנרצה להרחיב וכן איתור החלקים שנרצה להיפטר מהם. סיבה נוספת המקשה על השכתוב היא שהכתיבה לא נעשית ברצף כמו בזמן שכותבים מאמר חדש, אלא תוך קפיצה מחלק אחד של המאמר למשנהו.

בהמשך דברי אני רוצה להציע רצף פעולות שיאפשר לכם לשפר תוכן קיים באתר שלכם בזמן קצר יותר מאשר זה שיידרש לכם כדי לכתוב תוכן חדש (כדי לכתוב מאמר חדש יש צורך במינימום 4 שעות עבודה).

קצת היסטוריה – מהיכן מגיע תוכן בינוני?

לפני שניגש לשיטות עצמן, חשוב לי להסביר מדוע ישנם ברשת הישראלית כל כך הרבה מאמרים בינוניים. אני עוסק בקידום אתרים מעל 10 שנים, ובערך בשנת 2009 חל שינוי באינטרנט הישראלי. מקדמי אתרים שמו לב שאם הם יפרסמו מאמר, גם אם הוא לא יהיה איכותי במיוחד, הוא יוכל עדיין להתקדם במיקומים בגוגל ולהשיג עבורם תנועה רלבנטית לאתר.

זו הייתה שעתם היפה ביותר של כותבי התוכן הבינוניים. כל מי שעסק בפיתוח אתרים חיפש שירותי כתיבת תוכן זולים; מאגרי מאמרים הופיעו כמו פטריות אחרי הגשם, והרשת הישראלית התמלאה באינספור אתרי תוכן שנוצרו בזמן קצר והיו מלאים באותם מאמרים סוג ב'. מיליוני גולשים שערכו חיפושים בגוגל הגיעו למאמרים שכללו טקסט בלבד ולא העניקו להם שום ערך אמיתי, ותוצאות החיפוש שעלו עבור רוב השאילתות כללו את אתר articles.co.il ואתרי מאמרים אחרים, שאיפשרו לכל אדם לפרסם מאמרים בחינם והיוו למעשה מצבור אדיר של תוכן בינוני.

השינוי – תוכן איכותי חוזר להיות המלך

לאורך השנים האחרונות, האלגוריתם של גוגל השתנה, ומאמרים בינוניים וגנריים כבר לא מצליחים להתקדם כמו פעם. שלא תבינו אותי לא נכון – ישנם עדיין מקדמי אתרים רבים שהאסטרטגיה העיקרית שלהם היא להמשיך להעלות מאמרים בינוניים בכמויות. אך למרות עובדה זו, יותר ויותר אוטוריטות שיווק באינטרנט החלו להבין שכדי להצליח בשיווק בעזרת תוכן (content marketing) יש לייצר תוכן שהוא 10X. תוכן X10 הוא מונח עכשווי מתחום קידום האתרים שבא לתאר תוכן שבולט במיוחד באיכותו. במלים אחרות, זהו תוכן שמהווה את אחד התכנים הטובים ביותר ברשת בתחומו (הנה דוגמה לכך, במאמר שפירסם רנד פישקין ובו הוא אף מסביר את חשיבותו של תוכן כזה). אם אתם סקרנים ומעוניינים בדוגמה לתוכן X10, אפנה אתכם למאמר של ניל פאטל אודות שיווק באמצעות תוכן – מאמר שמכיל כמה אלפים יפים של מלים, וגם מעוצב בצורה אסתטית ומושכת.

כך תשדרגו את התוכן שלכם

עכשיו משהבנו את חשיבותו של תוכן איכותי ואת היתרון של שדרוג תוכן קיים, הגיע הזמן להפשיל ידיים ולהתחיל לטפל בטקסטים שברשותנו במהירות וביעילות. וכצעד ראשון, נרצה לאבחן את אותם מאמרים קיימים ולהבין איזה סוג של תוכן מונח לפנינו והאם הוא דורש עבודה נוספת.

איך מזהים תוכן בינוני?

הנה כמה סעיפים שיעזרו לכם לנתח טקסט קיים שאתם מוצאים באתר שלכם ולהבין אם הוא אכן דורש שדרוג:

1. המאמר הוא באורך של פחות מ-500 מילה, ויותר מ-300 מילה (אם האורך הוא פחות מ-300 מילה אין טעם לשמור את המאמר הישן, ועדיף להתחיל מהתחלה). האורך הסופי שעליכם לשאוף אליו במאמר המשופר הוא בין 1400 ל-1750 מילה, שמהוות כ-7 דקות של קריאה עבור הגולש הממוצע.
2. המאמר מכיל טקסט בלבד, ללא תמונות, חלוקה לסעיפים או קישורים יוצאים.
3. המאמר נכתב ללא זיהוי של הכותב.
4. המאמר אינו כולל הקדמה או סיכום.
5. המאמר כתוב בשפה מונוטונית, ומכיל בעיקר מידע יבש שנראה כאילו נאסף מאתרים אחרים.
6. כל הפסקאות במאמר הן באותו אורך, כך שהמאמר כולו מורכב מכמה גושי טקסט גדולים.

מצאתם כמה מאמרים טעוני שיפור? זה הזמן לעבור לשלב העריכה.

שלב ראשון: ניתוח המאמר הקיים

כמו שלכל בניין יש יסודות עליהם הוא בנוי, כך ישנה תשתית לכל מאמר. לפני שאתחיל לערוך את הטקסט, אנתח אותו ואפרקו לגורמים, על מנת לחלץ ממנו מבנה ברור ולהבין את הרצף ההגיוני על פיו הוא מתקדם. ראשית, אקרא את המאמר במלואו ואדלה ממנו שני פרטים חשובים, אותם אכתוב במסמך טקסט נפרד: 

1. נושא המאמר – כיצד ניתן לסכם את מה שהמאמר אומר במשפט אחד ברור. משפט זה יעזור לי לוודא שכל מה שאני מוסיף או עורך נעשה בהתאם למטרת-העל של אותו המאמר.
2. ראשי פרקים. אנתח את מבנה המאמר לפי ראשי הפרקים הבאים:

• הקדמה
• גוף המאמר
  • כותרת משנה
  • כותרת משנה
    • תת-כותרת משנה
  • סיכום

 אם המאמר המקורי אינו כולל כותרות משנה, יתכן שאאלץ לכתוב עבורו ראשי פרקים חדשים שיהיו מבוססים על הפסקאות הקיימות.

שלב שני: מקצה שיפורים

ניתוח המאמר עזר לי לזהות את נושא המאמר ולהבין את התשתית הרעיונית שלו. עכשיו שמהלך הדברים ברור, אני יכול להתחיל להוסיף, ללטש ולשפר. לצורך כך יהיה עלי לפעול בכמה שיטות:

שיטה 1: הרחבת הפסקאות הקיימות

בשלב הרחבת התוכן אקפיד להיצמד לכללים הבאים:

עבודה על גוף המאמר בלבד. כשאפנה להרחיב את התוכן אדלג על ההקדמה והסיכום שלו, ואעבור היישר לפסקאות המהוות את גוף המאמר. הסיבה לכך היא שהפתיחה והסיכום מהווים חלק קטן יחסית מהטקסט הכולל, ועריכתם עלולה להמשך זמן רב מדי. בסיום העבודה על גוף המאמר, אם ישאר לי זמן, אשפר גם את הפתיחה והסיכום.

הרחבת הפסקאות הקצרות. כדי להרחיב את הפסקאות, אתייחס לכל פיסקה כאילו היא הייתה מאמר קטן בפני עצמו, בעל הקדמה, גוף וסיכום. כל פיסקה שאעבוד עליה צריכה להיות, עם סיום העריכה, כתובה בצורה מפורטת ומובנת הרבה יותר מאשר במקור- כאילו אני מסביר את נושא הפסקה לאדם שאין לו כל ידע בנושא הנדון. בנוסף, כל פיסקה צריכה להיות מחוברת בקונטקסט לפיסקה הקודמת ולזו שבאה אחריה.

דוגמה פשוטה לעיבוי תוכן היא במקרה בו המאמר שלי מכיל רשימת סעיפים כלשהי, למשל "10 אתרים מומלצים לאחסון אתרים". כדי ליצור מאמר איכותי יותר ולשפר את חווית הקריאה, אבנה פיסקה קצרה בת כ-100 מילים עבור כל אתר ברשימה ואסביר מה מייחד ומאפיין כל אחד מהם.  

דוגמה חיה להרחבת תוכן ניתן למצוא במאמר של ניל פאטל על כלים לכותבי בלוגים, בו פאטל לא מסתפק בכתיבת פסקה על כל כלי, אלא נותן פירוט מעמיק על אחד מהכלים, כולל גם תמונות מסך ומסביר על תהליך ההתקנה והשימוש של כל אחד מהכלים. יצירת מאמר בסגנון של פאטל עשויה אולי לקחת זמן רב מדי ביחס למשימה שהגדרנו לעצמנו, אבל הדוגמה הזו מראה כיצד ניתן לקחת תוכן שניתן היה לסכם בשורה בודדת ולהרחיב אותו באופן משמעותי. אין ספק שההרחבה שפאטל מביא על כל כלי תורמת לקורא מידע שימושי ועוזרת לו להחליט האם אכן כדאי לו להשתמש בכלים הנסקרים במאמר.

שיטה 2: הוספת פסקאות חדשות

יתכן שבעת קריאת המאמר וניתוחו לראשי פרקים יעלה בדעתכם רעיון לפסקה חדשה שניתן להוסיף לו. הוספת פיסקה חדשה הינה מטלה מורכבת יותר מאשר הרחבה של פיסקה קיימת, שכן כאשר מוסיפים פסקה חדשה חשוב לוודא שהרצף ההגיוני במאמר נשמר ושכל פסקה קשורה לקודמתה ונמצאת עדיין במקום הנכון.

במקרה של מאמר שכתוב בצורת רשימה, הוספת הפסקה החדשה תהיה קלה יחסית. לדוגמה, אוכל להרחיב את המאמר "7 חברות האחסון הטובות ביותר" למאמר המביא רשימה ארוכה יותר של "15 חברות האחסון הטובות ביותר". הקושי האמיתי מתחיל במאמרים מסוג אחר. הנה דוגמאות לכמה סוגי מאמרים מאתגרים יותר, והסברים לגבי איך ניתן להרחיב אותם:

1. מאמרי מדריכים. מאמרים אלו, כמו המאמר שאתם קוראים כרגע, מסבירים לנו איך לבצע משימה מסוימת, למשל "איך להתקדם בגוגל בעזרת קישורים". כדי להוסיף פסקה למאמרים כאלו, אפשר להוסיף שלבי ביניים נוספים לאלו שצוינו במאמר המקורי.
2. מאמרי סקירה. אלו הם מאמרים שסוקרים תחום או נושא מסויים, למשל: "שמן קוקוס: כל מה שרצית לדעת". כדי להרחיב מאמרים מסוג זה, אפשר להוסיף להם חלק חדש לגמרי המגלה פן נוסף של נושא הסקירה.
3. מאמרים חדשותיים. כאן מדובר במאמרים שמביאים ידיעה חדשותית ואולי כוללים גם דעה אודות אותה ידיעה. על מנת להרחיב מאמר מסוג זה, אפשר לעדכן את הטקסט במידע חדש שהתווסף מאז פרסומו. במקרה כזה מקובל להוסיף לפני המידע החדש משפט שמציין שמנקודה זו מתחילה התוספת, בסגנון: * עדכון דצמבר 2016 *.

 אלו הם כמה רעיונות להוספת פסקאות לסוגי המאמרים הנפוצים יותר שבהם אנו נתקלים ברשת. ניתן לחשוב על אפשרויות נוספות לעיבוי תוכן ל-52 הסוגים השונים של מאמרים שמופיעים כאן.

שיטה 3: הוספת מקורות חיצוניים

דרך נוספת לשפר תוכן של מאמר קיים היא בעזרת הוספת קישורים לאתרים חיצוניים. הוספת מקור חיצוני עוזרת לאמינות של המאמר שלי, שכן היא מראה שלא בדיתי מלבי את הנתונים שאני מציין במאמר. בנוסף, קישורים חיצוניים יכולים גם להציג דעות התומכות באלה שאני מציג במאמר שלי. כשאני משתמש במקור חיצוני, אני עושה זאת על מנת להוכיח לקורא את נכונות הטענות שלי. בנוסף, יתכן שאני מפנה החוצה כדי לתת לו מידע מורחב על הנושא שבו אני עוסק בקטע מסוים ושאני לא מוצא לנכון להרחיב עליו במסגרת המאמר.

איך לא להוסיף מקור חיצוני: בעבר, בעידן המאמרים הבינוניים, אנשים כתבו מאמרים שלמים רק לשם קידום אתרים. המשמעות היא שהמאמר כולו נכתב כדי להוציא ממקום כלשהו קישור לאתר שלהם על ביטוי החיפוש שהם רצו לקדם. לא רק שתוכן המאמר היה לא איכותי, המאמר גם קישר לאתר שלא באמת נועד לעזור לגולש. אם מצאתם קישור מסוג זה במאמר הישן מובן שיש למחוק אותו.

בנוסף, לא רצוי להוסיף קישור חיצוני שכל מטרתו היא להסביר מושג – במידת האפשר עדיף להסביר את המושג בגבולות המאמר עצמו. הסיבה לכך היא שקישור חיצוני כזה גורם לגולש לעזוב את האתר שלך לטובת האתר המסביר, מה שיוצר אי נוחות עבורו.

איך כן להוסיף מקור חיצוני: כדי להוסיף מקורות חיצוניים אעבור שוב על המאמר, ואמצא את הטיעונים שמצוינים בו ודורשים הוכחה, הרחבה או תמיכה. כעת אחפש בגוגל מאמרים חיצוניים ממקורות אמינים וברי סמכא שרלבנטיים לטיעון. בנוסף לשילוב קישורים חיצוניים במאמר, אפשר לכלול גם ציטוט רלבנטי מתוך אותם קישורים, כדי לחסוך מהגולש את המעבר לאתר שאליו מקשרים ולתת לו את כל המידע הנחוץ בתוך המאמר עצמו.

שיטה 4: הוספת תמונות

הוספת תמונות עוזרת להפוך את המאמר לויזואלי ואסתטי יותר. מלבד השיפור העיצובי, ישנו יתרון נוסף לשיבוץ תמונות, בכך שהתמונות מעבירות מסר לגולש שאומר שהכותב היה מוכן להשקיע את הזמן הדרוש כדי להוסיף תמונות לתוכן הכתוב שלו. מאמר שכולל טקסט בלבד לא דורש הרבה יותר מתשלום של חמישה דולר לכותב תוכן באתר fiverr. לעומת זאת, יצירת מאמר המכיל תמונה דורשת השקעה גדולה יותר, שכן במקרה כזה יש צורך לבחור תמונה רלבנטית, לקנות אותה או לכלול קישור למקור התמונה, וכן לשלבה בתוכן.

מעבר לתמונות הרגילות שמוצאים במאגרים כמו Flickr ו-iStock, ישנם כמה סוגים נוספים של תמונות שניתן לשלב במאמר שמרחיבים על מנת להעשיר אותו:

1. תמונות מסך. תמונות אלו נועדו להציג ויזואלית הסבר טכני שמופיע במאמר. רצוי להוסיף לתמונות אלו חצים וטקסטים שממקדים את הגולש בנקודה הרלבנטית בתמונה. אפשר לייצר כזאת תמונת מסך בעזרת תוסך כרום שנקרא Evernote Web Clipper.
2. אינפוגרפיקות מאתרים אחרים. אינפוגרפיקות, כמו שהשם מרמז, הן תמונות שמציגות מידע באופן גרפי. מכיוון שאנחנו מנסים לחסוך זמן, נוכל למצוא אינפוגרפיקות קיימות ולהטמיע אותן באתר (יש אתרים שמאשרים שימוש חוזר של האינפוגרפיקות שלהן כל עוד מספקים להם בחזרה קישור הולם).
3. גרפים וטבלאות. אם אתם מנסים לשפר תוכן שמלא בנתונים יבשים, תוכלו ליצור גרף באקסל ולהציג את הנתונים לגולשים שלכם באופן הרבה יותר משכנע וברור. חשוב לציין שאין היום אתרים רבים שמשתמשים בגרפים, אבל דווקא עובדה זו הופכת את הגרפים להזדמנות להפוך את המאמר לייחודי ובולט יותר. אתר שמשתמש בגרפים וטבלאות בצורה עקבית ומעולה הוא דה מרקר, כמו במאמר הזה שנוגע לנושא חלוקת העושר בישראל.
4. תמונה עם טקסט. תמונה עם טקסט מופיעה בדרך כלל בראש המאמר, ופועלת לעתים קרובות כפתיון ראשוני (hook) עבור הקורא. לתמונה כזו יש יתרון גם בעת פרסום המאמר בפייסבוק, שכן הקישור למאמר מופיע עם תמונה וטקסט ברורים. אפשר ליצור תמונה כזו בקלות על ידי כלי כמו Canva.

 ולבסוף, אם המטרה שלי מלבד שיפור המאמר היא גם להרחיב אותו מבחינת האורך, אוכל לנצל את התמונה שהוספתי ולצרף פיסקה נוספת שתסביר את התמונה ותתאר מדוע בחרתי להוסיף אותה למאמר וכיצד היא מתחברת לשאר חלקיו.

שלב 3: סריקה נוספת

התחלתי עם מאמר קצר ולא איכותי. ניתחתי את המבנה שלו, עיביתי את הפסקאות הרזות שלו, הוספתי לו פסקאות חדשות, נתתי תימוכין למידע המופיע בו על ידי קישור למקורות חיצוניים ושיפרתי את הויזואליות שלו עם תמונות חדשות. כעת כל שנותר לי לעשות הוא לסרוק את המאמר המחודש שלי פעם נוספת על מנת לוודא שאכן מדובר בטקסט באיכות גבוהה – ולהעלות אותו לאתר.

סיכום

מבחינה אינטואיטיבית, הרבה יותר מזמין לכתוב מאמר חדש מאשר לשפר מאמר ישן. למרות זאת, ראינו כאן שמבחינת השקעת זמן משתלם הרבה יותר לשפר את התוכן הקיים ולהפוך אותו למדהים באמת מאשר לכתוב טקסט חדש מאפס. אני מקווה שמאמר זה נתן לכם השראה לקחת את הטקסטים הישנים והבינוניים באתר שלכם ולשפר אותם, ורעיונות לגבי כיצד ניתן לעשות זאת.