עמודי AMP של גוגל מגיעים לתוצאות האורגניות – האם הגיע הזמן להתחיל להטמיע?

לפני שנה בדיוק, ב-7 באוקטובר 2015, הכריזה גוגל באופן רשמי על השקתו של פרויקט ,AMP או Accelerated Mobile Pages – יוזמת קוד פתוח שנועדה לשפר את מהירות הטעינה של אתרי מובייל ומכאן את חוויית המשתמש שהם מציעים. כפי שנכתב בפוסט ההכרזה בבלוג הרשמי של גוגל:

"אנחנו רוצים דפי ווב בעלי תוכן עשיר כמו וידאו, אנימציות וגרפיקה שיעבדו לצד מודעות חכמות, וייטענו באופן מיידי. אנחנו רוצים גם שאותו הקוד יעבוד על פני פלטפורמות ומכשירים רבים, כך שהתוכן יוכל להופיע בכל מקום בן רגע – לא משנה באיזה סוג של טלפון, טאבלט או מכשיר מובייל אתם משתמשים".

מאז ה-22 בפברואר 2016, אז עלו ה-AMP לראשונה לאוויר, ראינו עד שהעמודים המואצים של גוגל אכן עומדים בהבטחה ונטענים במהירות הבזק (תוך פחות משניה!), וחזינו בהתפשטותם ההדרגתית מקרוסלת ה-Top Stories, לאתרי איקומרס ולפרסומות, וממש לאחרונה לתוצאות החיפוש האורגניות בכללותן.

בעקבות השינוי האחרון הדרמטי, החלטנו לערוך סקירה של הטכנולוגיה המהפכנית הזו מבית גוגל, ולנסות לענות על השאלה שטורדת את מוחם של אנשי SEO מסביב לעולם – האם כדאי לכולנו להתחיל לעבוד על גרסאות AMP לאתרים שלנו עכשיו ומיד, כפי שענקית החיפוש מעודדת אותנו במרץ לעשות, או לא?

לא נשארים מאחור

ההכרזה על AMP הגיעה זמן קצר לאחר השקתם של פרויקטים דומים מצד שתי מתחרות ענק של גוגל בתחום שיפור הגלישה במובייל – פייסבוק עם ה- Instant Articles ואפל עם Apple News (על התחרות בין שלוש החברות תוכלו לקרוא במאמר הזה שפרסמנו מוקדם יותר השנה).

החידוש העיקרי של AMP ביחס לשתי המתחרות הוא שבעוד שה- Instant Articles זמינים רק למשתמשי פייסבוק, ותכנים התפרסמים ב- Apple News פתוחים בלעדית עבור משתמשי האפליקציה – עמודי AMP מוצגים בפני כל משתמשי גוגל במובייל, ללא קשר לסוג המכשיר או הדפדפן דרכם הם גולשים. בנוסף, טוויטר, לינקדאין ופינטרסט הן רק כמה מהרשתות החברתיות שמציגות גם הן תכנים בפורמט AMP.

בתחילת הדרך, היצע עמודי ה-AMP היה מצומצם יחסית והתמקד בעיקר בתכנים חדשותיים, שהוצגו בקרוסלת ה-Top Stories שבראש עמוד תוצאות החיפוש.

כבר אז הבטיחה גוגל שהם יתפרשו הרבה מעבר לתוכן חדשותי ויגיעו גם לקטגוריות כמו בידור, טיולים, בישול, אי-קומרס ועוד, ואכן, במהלך החודשים האחרונים ראינו את ה-AMP מקבל תנופה ומרחיב את הטריטוריה שלו לתחומים נוספים.

שתי תחנות משמעותיות בדרך היו הכניסה של ה-AMP לאתרי E-commerce, ותכנית ה-AMP for Ads, שהביאה את העמודים המואצים לתחום הפרסומות.

קרוסלת ה-Top Stories. מקור: Business Insider

דריסת רגל בתחום ה-E-commerce: בסוף יוני השנה הכריזה eBay שהיא מעלה 8 מיליון "browse nodes" (קבוצות מוצרים) מבוססי-AMP לאתר שלה, ובכך פתחה את השער בפני יישום של הטכנולוגיה החדשה גם באתרי E-commerce.

איביי דיווחו על כמה מכשולים שנתקלו בהם בדרך, אבל הביעו שביעות רצון כללית מהפורמט החדש, וב-22 באוגוסט ה-AMP לאתרי איקומרס הפך לזמין עבור כולם.

מהירות הטעינה היא גורם שהוזכר רבות בהקשר של יחס ההמרה במובייל (שמדשדש מאחור ביחס לזה של הדסקטופ), והתקווה היא שהשדרוג במהירות שמציעים ה-AMP יביא עמו שיפור גם בהמרות.

התשובה ל-Ad Blockers: חוסמי הפרסומות מהווים בעיה רצינית עבור גוגל וכמובן עבור המפרסמים דרכה, וכאשר אפל, למשל, מצהירים כי הדפדפן במערכת ההפעלה שלהם (iOS 9) יתמוך בהם, גוגל מבינה שצריך לנקוט בפעולה.

הצעד הזה מבית אפל, שיש לו תהודה גם בקרב מפעילות רשתות המובייל עצמן, נועד למעשה להגביר את מהירות הטעינה במובייל, ופרויקט AMP הוא במידה רבה התגובה של גוגל למהלך.

בנוסף לכך, עם התפשטותם הגוברת של ה-Accelerated Mobile Pages, יותר ויותר מפרסמים מבקשים דרכים להציג מודעות במסגרת העמודים הללו, וכך גוגל יצרה והרחיבה בהדרגה את האפשרות להציג סוגים שונים של מודעות במסגרת עמודי AMP.

ב-19 ביולי הגיעה הבשורה האמיתית בתחום הפרסומות, כאשר גוגל השיקה באופן רשמי את תכנית ה- AMP for Ads שלה, המאפשרת למפרסמים ליצור מודעות ודפי נחיתה הנטענים במהירות, בדומה לעמודי התוכן, כך שגם לאחר ההקלקה על המודעה יגיעו המשתמשים לעמוד הנטען במהירות ולא אחד שמצריך מהם שוב להמתין ארוכות.

לא מבזבזים זמן

כפי שהיינו מצפים מפרויקט שגוגל מקדמת בנחישות, קצב ההתפשטות של ה-AMP  הוא מטאורי, ונכון לספטמבר 2016 ישנם יותר מ-600 מיליון מסמכים מותאמי-AMP – זינוק של ממש מ-150 מיליון מסמכים שנספרו בקיץ.

עד לא מזמן, עמודי ה-AMP הוצגו, כאמור, במסגרת קרוסלת ה– Top Stories, אבל לקראת סוף ספטמבר הגיעו העמודים המואצים לתוצאות החיפוש האורגניות בכללותן.

משמעות הדבר היא שכאשר משתמשים עורכים חיפוש בגוגל דרך מכשיר מובייל, ברירת המחדל של מנוע החיפוש תהיה להציג להם את גרסת ה-AMP של כל עמוד במידה והיא קיימת. תיאורטית, יש כאן פוטנציאל לרמת חשיפה גבוהה עבור עמודי AMP, שעשויה בתורה להביא ליותר טראפיק, לידים והכנסות.

אז האם כולנו צריכים לשנס מותניים ולהתחיל להשקיע בהטמעת AMP באתר שלנו? התשובה, מסתבר, היא אינה חד-משמעית כפי שגוגל היתה רוצה שתהיה.

AMP – יתרונות וחסרונות

קל מאוד להידבק בהתלהבות של גוגל לגבי AMP. הנתונים שהם מפרסמים נראים מבטיחים מאוד, והפוטנציאל לקבלת חיזוק למאמצי הקידום של האתר הוא כמובן מפתה ביותר.

אך בו זמנית, יש כאן גם בעייתיות שצריך לקחת בחשבון לפני שצוללים עם הראש קדימה לתוך המיזם החדש הזה, שעיקרה הוא בכך שבכדי להטמיע AMP יש צורך להשקיע בלא מעט שעות פיתוח וכן לתחזק (שוב) גרסה נוספת של האתר בנוסף לגרסת הדסקטופ.

לפניכם הרשימה המלאה של היתרונות והחסרונות של ה-AMP, שתעזור לכם להחליט האם כדאי להשקיע בהם או לא:

יתרונות

לא פקטור לדירוג – כן השפעה עקיפה- דפי המובייל המואצים מצדיקים את שמם, והם אכן מספקים את הגרסה המהירה ביותר של עמודי אינטרנט שאפשר למצוא כיום.

רודי גלפי, מנהל המוצר של AMP  בגוגל, אמר בכנס SMX Advanced 2016 שנערך בסוף יוני שזמן הטעינה החציוני עבור תוכן בעל קוד AMP עומד כעת על 0.7 שניות בלבד. לצורך ההשוואה, זמן הטעינה החציוני עבור אתרים שאינם מותאמי-AMP עומד על 22 שניות (או כהגדרתו של גלפי "הזמן שלוקח לך לעזוב אתר ולא לחזור אליו לעולם").

רשמית, גוגל הצהירו כי AMP הוא לא פקטור ישיר לדירוג בתוצאות החיפוש, וכי אתרים שיאמצו את הטכנולוגיה לא יקבלו אוטומטית דחיפה במעלה עמוד התוצאות. נכון לעכשיו, הם טוענים, אין גם תכנית לשלב סיגנל AMP באלגוריתם החיפוש.

מצד שני, גוגל אומרים כבר מזמן שמהירות טעינה היא גורם בעל חשיבות עליונה מבחינתם, ורק לאחרונה אישר מחדש נציג החברה גארי איליס שבכוונתם לשפר את אלגוריתם ה-mobile friendly שלהם כך שיכלול סיגנל ספציפי למהירות הטעינה במובייל (כרגע הם משתמשים עדיין בסיגנל המהירות של הדסקטופ גם בדירוג של אתרי מובייל).

עוד הוכח בוודאות כי המשתמשים עצמם מעדיפים אתרים מהירים, וכי ההשפעה של מהירות הטעינה על מדדים כמו שיעור הנטישה של אתר ויחס ההמרה שלו היא עצומה.

דבריו של נציג גוגל ריצ'רד גינגרס (Gingras) בהקשר של השפעת AMP על הדירוג מבהירים היטב את הנקודה: "אם היו לנו שני מאמרים שמקבלים את אותו הניקוד מבחינת סיגנלים בכל המובנים מלבד המהירות, אז כן, היינו נותנים דגש למאמר המהיר מפני שזהו מה שהמשתמשים מחפשים".

משתנה נוסף שעשוי להשפיע על הדירוג בעקיפין הוא התרומה של ה-AMP למדדי התנהגות המשתמש, כמו ה-bounce rate של האתר.

מתקבל על הדעת שהעמודים המואצים יזכו ל-bounce rate נמוך בשל מהירות הטעינה הגבוהה שלהם, ועם הזמן, ככל שיותר משתמשים יכירו ויזהו את סמל הברק הקטן שמאפיין את ה-AMP גם אחוז ההקלקה (CTR) של אותו אתר יעלה.

בהתחשב בכך שגורמים אלו ידועים כיום כבעלי השפעה על הדירוג של אתר על ידי מנוע החיפוש, סביר להניח שניתן יהיה לראות כאן השפעה עקיפה נוספת של AMP.

בשורה התחתונה, על אף העובדה שנכון לעכשיו גוגל אינם מעניקים עדיפות רשמית לאתרים שיטמיעו את AMP, נראה ברור למדי כי לאותם אתרים יהיה יתרון על פני אלה שלא יטמיעו אותם.

תפוצה רחבה יותר של התוכן – בניגוד ל- Instant Articles של פייסבוק, שמוגבלים למשתמשים של הרשת החברתית עצמה, בואם של ה-AMP לתוצאות החיפוש האורגניות של גוגל מאפשרת למפרסמים להגיש את הגרסה מהירת-הטעינה של התוכן שלהם לקהל המשתמשים העצום של מנוע החיפוש הגדול בעולם.

עכשיו ש-AMP הגיע לתוצאות החיפוש האורגניות, יתכן בהחלט כי נראה גם מגוון ניסויים שמטרתם להעניק נראות מקסימלית לתכנים בפורמט החדש (בדומה לניסויים שראינו עם גרף הידע ותוצאות החיפוש המקומיות).

צפויים עוד שיפורים רבים בעתיד – כאמור, פרויקט AMP הוא יוזמת קוד פתוח, ומשמעות הדבר היא בין השאר שהיצירתיות הקולקטיבית של מפתחים ברחבי העולם תתרום לפתרון בעיות שקיימות בו וכאלו שיצוצו בהמשך הדרך.

בנוסף, נציגי גוגל מדגישים בכל הזדמנות שמה שראינו עד כה הוא רק ההתחלה, ושהתכנית היא להרחיב את ה-AMP לכמה שיותר פיצ'רים ושירותים חדשים, כך שרמת החשיפה הפוטנציאלית דרך AMP והאפשרויות הטמונות בטכנולוגיה הזו ממשיכות לגדול.

חסרונות

כאב ראש למפתחים – ראשית כל, העובדה היא ש-AMP לוקחת את המפתחים צעד אחורה ממה שהושג אך לא מזמן באמצעות העיצוב הרספונסיבי – גרסה יחידה של האתר, שמתאימה את התוכן שלה לדסקטופ או למובייל בהתאם למכשיר בו משתמשים, ובכך מסירה את העול הכרוך בתחזוקה של גרסה אחת המותאמת למובייל ושניה המותאמת לדסקטופ.

מבחינת הפיתוח, מעבר ל-AMP מגלם בתוכו שכבה נוספת של עבודה, וסטנדרט נוסף שאליו יש להתאים את האתר.

הבעיה טמונה בכך ש-AMP מקצר את זמן הטעינה ב-3 דרכים:

הראשונה היא שימוש בגרסה ספציפית של HTML5 הקרויה AMP HTML. השניה – הגבלה של הטכנולוגיות בהן יכולים מפתחים להשתמש בבניית עמוד AMP, כמו JavaScript. והדרך השלישית היא שגוגל שומרת ומגישה את עמודי ה-AMP ישירות מהשרתים שלה, ללא הצורך להתחבר לשרתים של האתר המפרסם.

בפועל, משמעות הדבר היא שמפתחים צריכים ליצור גרסה נפרדת ו"רזה" של האתר, המותאמת לדרישות של AMP, וכל זאת לאחר שאתרים רבים עמלו כדי לאמץ את העיצוב הרספונסיבי (גם זה לפי המלצת גוגל) ואף לקצר את זמני הטעינה בעזרת הכלים שהיו זמינים טרום השקת המיזם.

פגיעה אפשרית בטראפיק וב- authority– תכני AMP נמצאים, כאמור, על גבי השרתים של גוגל, מה שאומר בין השאר כי המשתמשים שצופים בתוכן עושים זאת דרך גוגל, וכן שכל שיתוף של אותו התוכן יוביל לאתר גוגל ולא לאתר המפרסם את התוכן.

במילים אחרות, אותם אתרים שמשתמשים ב-AMP יקבלו פחות טראפיק ופחות קישורים נכנסים מבעבר, על אף ההשקעה בעמודים בעלי מהירות טעינה גבוהה.

ביקורת דומה נשמעת ביחס לגרף הידע והתשובות המהירות שמופיעים בתדירות הולכת וגוברת בדפי תוצאות החיפוש, וגורמים לכך שמשתמשים יכולים לקבל את המידע שהם זקוקים לו היישר מגוגל ומבלי להיכנס לאתרים עצמם.

(בעניין זה יש הטוענים כי מכיוון שבדומה לגרף הידע, גם ה-AMP לא הולך לשום מקום בקרוב – הדבר הנכון לעשות יהיה ככל הנראה לשתף פעולה ולמצוא דרכים יצירתיות להפיק את המיטב מהמצב החדש).

מגבלות עיצוביות ואחרות – מהירות השיא של ה-AMP גובה מחיר בדמותם של אלמנטים כמו גליונות סגנון CSS חיצוניים ו-JavaScript.

כשמדובר בעמודים עתירי מלל כמו תכנים חדשותיים או בלוגים המגבלה הזו היא פחות משמעותית, אבל אתרי מותגים שנשענים במידה רבה על עיצוב מתוחכם ועשיר עשויים להישאר מחוץ למשחק.

גרסת המובייל הרגילה (משמאל) לעומת גרסת ה-AMP של אתר ה-BBC (מקור: neilpatel.com)

לסיכום

AMP הוא ללא ספק שינוי מהפכני בנוף החיפוש במובייל, ואפשר להיות בטוחים שלגוגל יש עוד כמה קלפים בשרוול בהקשר הזה שהיא מתכוונת לשלוף בבוא העת. נדמה כי השאלה שבאמת צריכה להישאל כאן היא לא האם כדאי לאתרים להטמיע את AMP, אלא מתי. לנו נדמה שעכשיו הוא זמן טוב להתחיל להתנסות בטכנולוגיה החדשה, כך שכשיבוא היום והיא תבשיל למלוא הפוטנציאל שלה, נהיה מוכנים לזינוק.

אז מה דעתכם על פרויקט הענק הזה? התנסיתם כבר בהטמעה של AMP באתר שלכם? כתבו לנו על כך בתגובות