יונק הדבש של גוגל ב-2016 – הקץ למילות המפתח?

היה זה באירוע לחגיגות 15 שנים להיווסדה של החברה, ב-26 בספטמבר 2013, שגוגל הכריזה באופן רשמי על "יונק הדבש" – אלגוריתם החיפוש החדש שלה. ההכרזה באה כחודש לאחר שהאלגוריתם נכנס לשימוש בפועל, וההמתנה לתזמון הדרמטי היה בהחלט במקום – שכן Hummingbird הוא השינוי הגדול ביותר שערכה ענקית החיפוש באלגוריתם שלה מאז שנת 2001.

חיה אחרת לגמרי

אמת, מנוע החיפוש הגדול בעולם עבר כמה שינויים בקנה מידה גדול מאז שנת 2001, כשהידועים מביניהם הם כנראה פינגווין ופנדה. מה שמבדיל את יונק הדבש מהעדכונים שקדמו לו הוא כי האחרונים כללו שינויים לחלקים מסוימים בלבד מתוך האלגוריתם, בעוד שיונק הדבש הוא למעשה החלפה כוללת של הדגם הישן בגרסה עדכנית ומשופרת. לצורך העניין, אם האלגוריתם הוא המנוע של גוגל, פינגווין ופנדה היו בגדר של החלפת משאבת השמן או הפילטר, ואילו יונק הדבש הוא מנוע חדש לגמרי – אם כי הוא כולל בתוכו גם כמה מהחלקים של המנוע הישן (כמו פינגווין ופנדה עצמם).

הסיבה לכך היא פשוטה – חלקים מהאלגוריתם הישן עבדו מצוין ולא היה כל צורך להחליפם, וחלקים אחרים שלו הוחלפו לעתים קרובות בכל מקרה. יונק הדבש, אם כך, בנוי על שילוב של החלקים הישנים של האלגוריתם יחד עם החדשים, וארגונם בצורה שתשרת בצורה הטובה ביותר את צרכי החיפוש של היום – ולא את אלה של לפני עשור.

אבל מה עם "קפאין"?

מי שאינו חדש בעולם קידום האתרים זוכר בוודאי את עדכון "קפאין" משנת 2010, שהיה אולי היחיד מאז שנת 2001 שיכול להתחרות בגודלו עם יונק הדבש. יחד עם זאת, עדכון קפאין השפיע בעיקר על הדרך שבה גוגל אוסף (מאנדקס) מידע ולא לחיפוש בתוך המידע עצמו. בעת השקתו של יונק הדבש ב-2013, היה זה אמיט סינגהל, ראש מחלקת החיפוש של גוגל דאז, שציין כי הוא אינו זוכר עדכון דרמטי כזה מאז שנת 2001 אז הצטרף לחברה.

 אז מהו בעצם Hummingbird?

Hummingbird מייצג, כאמור, מַעבר לתפיסה חדשה של החיפוש האינטרנטי על ידי גוגל. אם בימים עברו החיפוש נתפס על ידיהם כפעולה מבוססת מילות מפתח, בשנים האחרונות עברה גוגל לראות אותו יותר כ"תקשורת" בין המשתמש לבין מנוע החיפוש. כדבריהם: "משתמשים מצפים לאינטראקציות דיבוריות וטבעיות יותר עם מנוע החיפוש", משהו שדומה יותר לשיחה עם אדם אחר מאשר להזנת נתונים יבשים למערכת ממוחשבת.

בלבו של אלגוריתם יונק הדבש נמצא החיפוש הסמנטי. טכניקת חיפוש זו משפרת את תוצאות החיפוש בכך שהיא מתמקדת בכוונה של המשתמש, ובקשרים בין מושא החיפוש שלו לבין פריטי מידע אחרים בבסיס הנתונים – הרלוונטיות ההקשרית שלו. במהותו, החיפוש הסמנטי נע מעבר למחרוזת המילים אותה מקליד המשתמש בחלונית החיפוש, ומתמקד בפענוח של כוונתו האמיתית.

רגע לפני שנצלול עוד לעומקו של החיפוש הסמנטי, בואו נבין לרגע מדוע וכיצד גוגל הגיעה למסקנה שזהו סוג החיפוש שהמשתמשים שלה מצפים לו בעשור השני של המילניום החדש.

מכשירים אחרים – חיפוש שונה

היום כבר קל לנו לשכוח, אבל הסמארטפונים שמהווים חלק בלתי נפרד מכף היד שלנו לא היו נפוצים כל כך עד לא מזמן, וודאי שלא חזקים כפי שהם כעת. כידוע, השימוש במכשירים הניידים לצורך גלישה באינטרנט הולך וגובר מדי יום, ולא מזמן הכריזה גוגל כי כמות החיפושים שנעשים דרך מכשירים אלה עולה על זו של החיפושים הנערכים במחשבים נייחים. חוויית השימוש במובייל היא כמובן שונה בתכלית מזו של המחשב הנייח, וכך גם אופי החיפוש בה. בין השאר, היה זה המעבר מהקלדת שאילתות בעזרת מקלדת המחשב לשימוש הגובר בחיפוש הקולי דרך אפליקציות שונות שהביא עמו גם שינוי מהותי בדרך בה השאילתות שלנו מנוסחות.

לצורך הדוגמה, אם בעבר היינו מקלידים "מסעדות טובות בתל אביב" כדי למצוא איפה כדאי לאכול, היום עברנו באופן טבעי לשאילתות מורכבות יותר המנוסחות בשפה טבעית, כמו "איפה יש מסעדה סינית טובה בתל אביב". גוגל הבינו שזיהוי של מילות מפתח בודדות הוא אינו מספק בעולם החדש הזה, ושישנו צורך להבין את המידע במסגרת הקשר – בתוך האתר עצמו וגם ברחבי הרשת כולה. מכאן נולד החיפוש הסמנטי.

הנה ההגדרה של חיפוש סמנטי מתוך Technopedia:

"חיפוש סמנטי הוא טכניקת חיפוש מידע שבה שאילתת החיפוש מכוונת לא למציאת מילות מפתח, אלא לקביעת הכוונה והמשמעות הקונטקסטואלית של המילים בהן אדם משתמש עבור החיפוש".

כלומר, יש כאן שילוב של הבנה של כוונת המשתמש – מהו הדבר שהוא מחפש באמת (לעתים מתוך כמה אפשרויות דומות בצורה מטעה – אך למעשה שונות מהותית זו מזו), ושל הקשר (קונטקסט) – אותו הדבר שעוזר לנו כבני אדם, וכעת גם למנועי החיפוש, לעשות את ההפרדה החיונית בין מושגים דומים למראית עין, כמו "פנדה", הדוב השחור-לבן שמוצאו בסין, לבין "פנדה", עדכון האלגוריתם של גוגל. על ידי שילוב של הבנת הכוונה והבנת ההקשר של החיפוש, מנועי החיפוש מסוגלים להגיע גם להבנה עמוקה יותר של שאילתות מורכבות ולספק למשתמשים תוצאות חיפוש מדויקות יותר.

נדגים באמצעות שאילתת חיפוש סטנדרטית, שמייצגת את אותה שפה טבעית בה אנו נוטים להשתמש כיום ובמיוחד בעת עריכת חיפוש קולי:

"איפה אפשר לקנות אייפון 5 קרוב לבית שלי?"

מנוע חיפוש מסורתי היה מתמקד במציאת התאמות למילים הנפרדות שבשאילתה, ומעלה בתוצאות החיפוש עמודים שמכילים את הביטויים "לקנות" ו-"אייפון 5", לדוגמה.

בזכות יונק הדבש, גוגל מסוגל עכשיו להבין טוב יותר את המשמעות שמאחורי המילים. הוא יבין כי הכוונה בשאלה היא לחנות פיסית ולא מקוונת, וידע ש"אייפון 5" הוא סוג ספציפי של מכשיר אלקטרוני שנמכר בסוג מסוים של חנויות. הבנה של הדקויות הללו עוזרת לגוגל לנוע מעבר למציאה של עמודים המכילים את אותן מילות מפתח כמו בשאילתה, ולקראת עמודים שמכילים את התשובה המתאימה ביותר עבורה.

גרף הידע וה-Conversational Search

הרעיון של החיפוש הסמנטי הופיע בגוגל עוד לפני יונק הדבש, בשתי טכנולוגיות שנחשפו בשנה שקדמה להשקת האלגוריתם החדש – גרף הידע והחיפוש הדיבורי, ה- Conversational Search.

הציטוט הבא של גוגל ביחס לגרף הידע מדגים את הקשר בינו לבין יונק הדבש, ואת המטרה מאחורי שניהם:

"תמיד האמנו שמנוע החיפוש המושלם צריך להבין בדיוק למה אתה מתכוון, ולתת לך בדיוק את מה שאתה רוצה. ועכשיו אנחנו יכולים לעתים לעזור לענות על השאלה הבאה שלך עוד לפני ששאלת אותה, מפני שהעובדות שאנחנו מציגים מבוססות על מה שאנשים אחרים חיפשו".

על פני השטח, גרף הידע מציג לצד תוצאות החיפוש הרגילות ריכוז של עובדות ופרטים רלוונטיים אודות ישויות שהוא מכיל (ישויות כוללות בין השאר אנשים, מקומות, קבוצות ספורט, להקות, ארגונים עסקיים ועוד ועוד), ובכך חוסך למשתמשים לעתים קרובות את הצורך להמשיך את החיפוש בתוך האתרים עצמם.

מאחורי הקלעים, מנוע החיפוש מבין בעצם את הקשרים השונים בין הישויות, ובכך מסוגל להבין טוב יותר גם את כוונת המשתמש ואת ההקשר של החיפוש שלו. הנה דוגמה לתוצאה מתוך גרף הידע:

לצד תוצאות החיפוש הרגילות על ביונסה, קיבלנו חלון שבו צירוף של תמונות שלה, קטע מידע קצר מתוך ויקיפדיה, כמה פרטים ביוגרפיים אודותיה, קישורים לפרופילים החברתיים שלה וכן רשימות של כמה משיריה ואלבומיה המפורסמים ביותר. אם נלחץ על More about Beyoncé, נקבל גם מידע על חיפושים קרובים, ישויות אחרות שגוגל מזהה כקרובות לזמרת המפורסמת.

חודשים ספורים לפני יציאתו לעולם של יונק הדבש, במאי 2013, הושקה טכנולוגיה נוספת מבית גוגל, כזו שנשענת על גרף הידע אבל גם מהווה התקדמות נוספת בהתפתחותו של החיפוש הסמנטי: החיפוש הדיבורי או ה-Conversational Search בלעז.

למי שעוד לא התוודע לפונקציה הזו באפליקציית גוגל ובכרום, לחיצה על המיקרופון הקטן שלצד חלונית החיפוש מאפשרת לשאול את מנוע החיפוש שאלה בשפת דיבור פשוטה ולקבל עבורה תשובה קולית.

הנה דוגמה לשיחה עם גוגל שניהל Bas van den Beld מ-State of Digital :

כפי שניתן לראות בסרטון, החיפוש הקולי מאפשר למחפש להמשיך מעבר לשאלה האחת ולשאול שאלות נוספות באותו הנושא מבלי להצטרך לחזור על נושא השאלה, במקרה הזה מגדל אייפל. גוגל מבין שאנחנו ממשיכים את הדיון בו התחלנו קודם, ומקשר בין השאלה החדשה לקודמתה. מעבר ליכולת הזיהוי הקולי (שעובדת כרגע טוב יותר באנגלית מאשר בעברית), יש כאן מעבר מהשפה הנוקשה, החזרתית ונטולת מילות הקישור שהתרגלנו להשתמש בה במסגרת החיפוש האינטרנטי, לשפה טבעית המוכרת לנו יותר משיחות בין בני אדם.

עם בואו של גרף ידע ואפילו לפני כן, גוגל אספה, קטלגה והצליבה כמות אדירה של נתונים במגוון של דרכים, לפני שאחסנה אותם. החידוש של יונק הדבש הוא שבעוד שבעבר החיפוש הדיבורי היה מוגבל לתשובות מתוך גרף הידע, יונק הדבש מיישם את טכנולוגיית המשמעות למיליארדי עמודים מרחבי הרשת בנוסף לעובדות מגרף הידע – ובכך מספק תוצאות טובות יותר באופן גורף.

מהי המשמעות של Hummingbird לקידום אתרים?

למען האמת, על אף הצהרתו של מאט קאטס בזמנו על כך ש-Hummingbird משפיע על לא פחות מאשר 90% מהחיפושים, יונק הדבש לא יצר שינוי משמעותי בדרך שבה אנו מקדמים אתרים, והרבה מהטכניקות שפעלו היטב לפני יונק הדבש המשיכו וממשיכות לפעול יפה גם אחריו.

הדבר החשוב להבין הוא שכל אותם אלמנטים שהתרגלנו לשים לב אליהם עוד לפני 2013 קיבלו משנה תוקף עם השקתו של יונק הדבש. האלגוריתם החדש מעודד אתרים לשים את המשתמש במרכז, ולכן תוכן מקורי ומעניין, קישורים איכותיים, שימוש מתון במילות מפתח, מבנה קל לניווט והתאמה טובה למובייל – כל אלה מתוגמלים עוד יותר בעידן שאחרי יונק הדבש, וכמובן שגם ההיפך הוא הנכון – מי שאינו מאמץ את המנהגים הללו יחזה באתר שלו הולך ומידרדר במורד תוצאות החיפוש.

בכל זאת, מדובר בשינוי בקנה מידה ענק שבהחלט משפיע על הדרך שבה אנחנו עושים SEO היום, לפחות אם אנחנו רוצים לראות את האתר שלנו מצליח. הדרך שבה אנחנו כותבים תוכן, סוג התכנים שמצליחים לעלות בדירוג וגם כל הנושא של מילות מפתח עברו שינוי עמוק, וכמעט שלוש שנים אחרי השקתו מקדמי אתרים ממשיכים לערוך ניסויים ולהבין מהי הדרך הטובה ביותר להשתמש בכלים שברשותם כדי להתחבב על מנוע החיפוש בגרסתו המחודשת, ולהתאים את האתרים שלהם להתפתחויות הצפויות בתחום החיפוש – שיונק הדבש בישר למעשה את בואן.

לכל שאלה תשובה

השקתו של אלגוריתם יונק הדבש התוותה שינויים שחייבים להיעשות בדרך שבה אנו יוצרים תוכן על מנת לעלות בדירוג שלנו בתוצאות החיפוש. כיום, עלינו לחשוב על תוכן בהקשר של נושאים רחבים יותר, להתמקד בביטויי זנב ארוך ולהשאיר מאחור, במידה מסוימת, את הפוקוס על מילות מפתח ראשיות, שהיה השיטה הבדוקה לקידום אתר עד לעדכון החשוב הזה.

יונק הדבש מבין את ההקשר של כל חיפוש על ידי כך שהוא שואב מידע ממספר מקורות שונים, ועדכון Rankbrain עליו כתבנו בהרחבה לא מזמן גיבש עוד יותר את היכולת של גוגל לזהות הקשרים בצורה מדויקת ומהירה יותר.

החיפוש הסמנטי והדיבורי הם הכיוון אליו גוגל צועדת, בעקבות משתמשיה כמובן – ומענה לשאלות הוא כעת חלק חיוני מקביעת הדירוג של האתר שלנו בגוגל. כדי להגיע למקומות הראשונים, על תוכן האתר שלנו ליישר קו עם המגמה הזו ולענות על שאלות המשתמשים בשפה דיבורית וקולחת.

ולכל קונה פרסונה

במילים פשוטות, אופטימיזציה ל- Hummingbird היא קודם כל אופטימיזציה למשתמשים, ולא למנועי חיפוש. קידום אתרים נכון כרוך היום בהיכרות מעמיקה עם קהל הלקוחות שלנו ומחזור הקניה שלהם – היא זו שתעזור לנו ליצור תוכן שהוא באמת ידידותי ליונק הדבש.

כדי ליצור תוכן כזה, עלינו לדבר עם הלקוחות שלנו, לאתר את השאלות הנפוצות והצרכים העיקריים שלהם, לזהות את ההתנגדויות שלהם ולהגדיר היטב את השלבים השונים שהם עוברים בדרך לקניה. בהמשך לכך, ניצור פרסונות לקוח שמבוססות על המידע שאספנו, כדי שנוכל ליצור תכנים שונים שפונים לכל פרסונה בכל שלב של מעגל הקניה.

תוכן עמוד הבית, למשל, הוא שונה במהותו מזה של עמודי המוצר, והבלוג הוא סוג אחר לגמרי של תוכן, הפונה ללקוחות פוטנציאליים שאולי עדיין לא נמצאים בשלב של רכישה ממש. התאמת התכנים לכל אחד מהשלבים האלה היא חיונית כדי להעלות את שיעור ה-engagement ולתת מענה לכמה שיותר משתמשים – מה שבתורו יגרום לגוגל להבחין באתר שלכם ולדרג אותו גבוה יותר.

תוכן ידידותי ל-Hummingbird

איש אינו מטיל עוד ספק בחשיבותו של תוכן איכותי לקידום אתרים כיום, אבל אילו סוגים של תכנים איכותיים ישרתו אותנו בצורה הטובה ביותר? הנה כמה דוגמאות לסוגי תוכן שיונק הדבש יאהב ויתגמל אותנו עבורם בדירוג גבוה (בהנחה כמובן שהם כתובים או עשויים היטב):

מאמרים הדרכתיים (איך ל…)

מאחר ויונק הדבש מוכוון לענות על שאלות משתמשים המנוסחות בשפה טבעית, תוכן שמציג שאלות ועונה עליהם הוא אפשרות מתבקשת. חשבו על תכנים שייחודיים לעסק או לאתר שלכם, כאלה שסובבים סביב ביצוע משימה או פתרון בעיה מסוימת. נסחו את הכותרות כשאלות, כתבו מדריך יסודי ושימושי כתשובה – ואתם קרובים בצעד נוסף ללבו של יונק הדבש.

מדור שאלות נפוצות

כאשר בונים אותו נכון, מדור השאלות הנפוצות של האתר יכול לעזור מאוד לקידום שלו. אחרי הכל, מדובר בתוכן שמבוסס באופן טבעי על אותו המבנה שיונק הדבש מחפש. ויחד עם עם זאת, חשוב להבין שעמודי השו"ת הקלאסיים הם אינם מותאמים לחיפוש הסמנטי. מדוע?

1. עמודי "שאלות נפוצות" מסורתיים נוטים להתמקד בשאלות ספציפיות לחברה, לעסק או לאתר
2. מדובר לרוב בעמוד יחיד באתר, שמרכז רשימה של שאלות ותשובות
3. עמודי שו"ת ידועים לשמצה ככאלה שאינם מצליחים לקבל קישורים טבעיים

במילים אחרות, לעמוד "שאלות נפוצות" קלאסי יש סיכוי טוב יותר להיות מדורג עבור ביטויים ספציפיים לשם החברה או העסק מאשר לשאלות כלליות, וזהו רק חלק קטן מהמטרה. אך אל דאגה – הפתרון הוא בנמצא:

כשאתם בונים את מדור השו"ת שלכם, צרו עמוד או פוסט נפרד עבור כל אחת מהתשובות. בעמוד השאלות הנפוצות עצמו, קשרו כל שאלה לעמוד התשובה שלה, כשהשאלה עצמה משמשת כטקסט העוגן. כך, לא רק שתצרו עמוד שלם המוקדש לשאלה או שאילתת חיפוש רלוונטית, אלא גם שורה של קישורים פנימיים בעלי טקסט עוגן עשיר.

לא רק טקסטים

ישנן דרכים רבות מלבד מאמרים וכתבות כדי ליצור תוכן מעניין ואינטראקטיבי, כזה שמעודד מעורבות משתמשים ולעתים קרובות גם זוכה לשיתופים רבים ברשתות החברתיות. גוגל מודעת היטב לעובדה זו, ואם תשימו לב תוצאות החיפוש שלנו כיום מספקות שילוב של תוכן כתוב ותוכן מולטימדיה הכולל בין השאר סרטוני וידאו, תמונות ומפות. לכן, אתרים שמגוונים בסוגי התוכן שהם מציעים למשתמשים מגדילים את הסיכוי שלהם לחשיפה בעמוד התוצאות הראשון.

לא רק סרטונים ותמונות – גם אינפוגרפיקות, מצגות, חידונים וביקורות משתמשים הם סוגי תוכן שכדאי לשלב באתר. המשותף להם הוא שכולם מצריכים יותר מעורבות מצד המשתמש ביחס לקריאה של פוסט כתוב, שיתוף שלו או אפילו כתיבת תגובה.

אין בכך כדי להוריד מערכם של פוסטים טקסטואליים – האינטרנט עדיין נשען בעיקר על טקסטים כתובים, והפעולה העיקרית שאנשים מבצעים בו היא קריאה ולא שום דבר אחר. ועדיין, כדאי להשקיע משאבים בשילוב של סוגי תוכן אחרים – הגיוון הוא מתכון להצלחה.

עד כאן בעניין התוכן, ועכשיו להשפעה מרכזית נוספת של יונק הדבש, כזו שהפולמוס סביבה ממשיך להתנהל בלהט בקרב קהילת מקדמי האתרים, והוא הנושא של מילות מפתח.

מילים או נושאים?

השאלה הגדולה היא זו: אם גוגל מבין כעת הקשרים, האם זה אומר שעלינו לזנוח את מילות המפתח בכללותן?

בעוד שיש הטוענים כי מילות המפתח נמצאות על סף הכחדה, ושעלינו לעבור לחשוב על נושאים במקום על ביטויים, אנחנו נוטים יותר לעבר גישה אחרת ומתונה יותר, הטוענת כי הדבר הנכון הוא לקחת ולשלב את הטוב משני העולמות.

הסרטון הבא מבית מוז מדגים יפה את הגישה הזו:

והטיעון הוא כזה: במודל הקלאסי של מחקר מילות מפתח, אנחנו חושבים על נושא מסוים שמעסיק את הלקוחות הפוטנציאליים שלנו, ואז מוצאים שורה של מילים וביטויים הקשורים אליו – לרוב וריאציות על אותו ביטוי מרכזי. לצורך העניין, אם אנחנו מנסים לקדם אתר תיירות וכותבים תוכן על זמנים טובים לטוס בהם, נכין רשימה של ביטויים כמו "ימים טובים לטיסה", "עונה לטיסות זולות", "טיסות זולות מועדים" וכד'.

בהמשך, ניקח כמה ביטויים נבחרים מתוך הרשימה וניצור עמוד באתר עבור כל אחד מהם. כל אחד מהעמודים הללו יהיה אמנם בעל תוכן דומה, אבל יתמקד במילה אחרת או ביטוי אחר שאנחנו צופים כי משתמשים יחפשו בהקשר למוצר שאנחנו מציעים. זהו קידום האתרים הקלאסי שכולנו מכירים היטב ומורגלים לעשות.

מהצד השני של הספקטרום ישנה הגישה שאומרת שהיום, בעידן של Rankbrain ויונק הדבש, אין כלל עוד צורך לחשוב במונחים של מילות מפתח, ובמקום זאת יש להתמקד בכוונת המחפש ובהקשר של הנושא עליו מבוסס התוכן. לפי גישה זו, גוגל חכם מספיק כדי לזהות את תחום העיסוק של התוכן שלנו ולהגיש אותו למשתמשים הנכונים, גם מבלי שנשלב בו את מילות המפתח המדויקות שהמבקרים הפוטנציאליים באתר שלנו מחפשים.

מקדמי אתרים שנוקטים בגישה השניה ייקחו את אותו הנושא הכללי כמו בגישה הראשונה – הזמנים הטובים ביותר לטוס, אבל במקום לחשוב על ביטויים ומילים שמתקשרים אליו, הם ישקיעו דווקא בעריכת מחקר משתמשים יסודי, ויערכו סיעור מוחין סביב נושאים רחבים נוספים הקשורים לנושא המקורי; כל זאת על מנת לרדת לסוף דעתם של המשתמשים ולהבין את הכוונה שלהם בצורה הטובה ביותר.

בדוגמה של זמני הטיסה הטובים ביותר, יילקחו בחשבון המשתנים המשפיעים על מועד הטיסה הטוב ביותר, כמו: ההבדלים בין תקופות בשנה או בחודש, בין חברות התעופה השונות, תנאים ייחודיים למדינות מסוימות, נקודות נוסע מתמיד ועוד ועוד.

בהמשך, אותם מקדמי אתרים ייצרו תוכן שעונה על צרכיהם של המשתמשים הרלוונטיים בצורה הטובה ביותר – לא בהכרח בעזרת מילים אלא אולי בתמונות, אינפוגרפיקה, וידאו –תוכן שימושי ומקורי שמספק את הסחורה. זה יהיה, למשל, "המדריך האולטימטיבי לתכנון טיסות חכם" – גרף אינטראקטיבי שמאפשר למשתמשים לבחור את המשתנים ולהחליף ביניהם על מנת לחשב אוטומטית את זמני הטיסה הטובים ביותר.

כל זה טוב ויפה, אבל עדיין – מילות המפתח המופיעות בתוכן הזה ימשיכו לשחק תפקיד חשוב; אם המילים הללו אינן מתקשרות בתודעתם של המשתמשים לאותו הצורך שעליהם האתר מנסה לענות, גוגל לא ידע לעשות את הקישור בין התוכן הזה לבין השאילתות שלהם. במקרה הזה, "תכנון טיסות חכם" הוא לא מסוג הביטויים שאנשים נוטים לחפש בהקשר של מועדי טיסה טובים. גם אם התוכן עצמו מגיש תשובות נהדרות לשאלה הזו, הוא לא יקבל דירוג גבוה בגוגל עבור מילות המפתח הנכונות, והסיבה לכך היא ההקשר שנוצר סביב אותו התוכן. למה הכוונה?

נניח שהפוסט הזה אכן מצליח, ומקבל קישורים מהרבה אתרים אחרים, שיתופים ברשתות החברתיות ועוד. השפה בה ישתמשו כל אותם אתרים ואנשים כדי לתאר את אותו התוכן תהיה מבוססת על השפה של הפוסט עצמו, כזו שכאמור אינה דומה לזו שבה המשתמשים מחפשים. במקרה כזה, תוכן איכותי באותה מידה – או אפילו קצת פחות – שכן משתמש במילות המפתח של המשתמשים שלו, יהיה בעל סיכוי טוב יותר לעלות גבוה בחיפוש עבור אותן השאילתות.

השילוב המנצח

אז מה כן עושים? לא רק האנשים של מוז אלא גם מומחי קידום אחרים ממליצים שלא לזנוח בינתיים את מילות המפתח, וליצור שילוב חכם של שתי הטכניקות. מחקר נושאים ורעיונות מוצלח יעזור ליצור תוכן שעונה לצרכיהם של משתמשים רבים, ובאותו הזמן אפשר לשלב בו בצורה חכמה את מילות המפתח שעבורן אנחנו מנסים לקדם את העמוד כדי להבהיר לגוגל את הכוונה והנושא של התוכן שלנו בצורה הברורה ביותר.

ונחזור לדוגמת זמני הטיסות. נתחיל מלבחון את שני הביטויים הבאים: "ימים הכי טובים לטיסות" ו"עונה הכי טובה לטיסות". זה נכון שיש חפיפה מסוימת בין שני הנושאים הללו, אבל באותו הזמן יש ביניהם גם הבדל משמעותי מבחינת כוונת המשתמש. בראשון, מדובר אולי במישהו שיודע שהוא עומד לטוס בתקופה מסוימת ורוצה לדעת מהו היום בשבוע שבו יהיה חכם להזמין כרטיס טיסה. לעומת זאת, כשמדובר בעונה, כנראה שהמחפש הוא גמיש יותר באשר לתכניות שלו ואולי גם נמצא בשלב מוקדם יותר של התכנון.

לכן, מה שנעשה הוא לקחת את כל אחד מהביטויים הללו בנפרד, ולערוך מחקר מילים עבורו. נמצא ביטויים קשורים כמו "ימים הכי טובים בשבוע לטוס" או "ימי טיסה הכי טובים" וכד', ואותו הדבר עבור העונה הטובה ביותר לטיסות. יש כאן שילוב בין חלוקה נושאית ברורה לבין מילות מפתח, וכך אנחנו יכולים גם לקבל נתונים חשובים כמו נפח גלישה, קושי ו-CTR, ולדעת עם מה אנחנו מתמודדים ובאיזה מהביטויים והנושאים באמת כדאי להתמקד.

נניח שגילינו שביטויים הקשורים לעונות השנה הם אלה שאפקטיביים ביותר עבור האתר שלנו. התוכן שניצור יהיה סביב "הזמן הכי טוב בשנה לטוס", והכותרת שלו תהיה לדוגמה "השבועות והחודשים הכי טובים לטוס ב-2016".

זו כותרת טובה לא פחות מאשר "המדריך האולטימטיבי לתכנון טיסות חכם", או אולי קצת פחות, אבל היא משתמשת במילות המפתח בצורה חכמה – וזה מה שיעשה את ההבדל. כותרות המשנה וגוף התוכן יתנו לנו הזדמנות להכניס גם ביטויים קשורים נוספים, והדרך לראש רשימת התוצאות כבר סלולה (בהנחה שהתוכן הוא עדיין מעולה, כמובן).

להמשיך ולהתקדם בקצב של גוגל

יונק הדבש אמנם היה שינוי מרחיק לכת, אבל כל מקדם אתרים עירני יכל לצפות את הגעתו, כשלב הטבעי הבא באבולוציה של מנועי החיפוש. בעתיד, החיפוש הסמנטי ימשיך וייעשה חכם יותר, ואנחנו נצטרך להמשיך ולהשקיע בתכנים איכותיים, מגוונים ורלוונטיים, בחוויית משתמש מעולה, ובאופן כללי – פשוט לשים את המשתמשים שלנו במרכז. כל עוד נפעל מתוך שאיפה מתמדת לשפר את הערך שהאתר שלנו מעניק למבקרים בו, סביר להניח שנוכל לשמור על יחסים טובים עם גוגל – אפילו במסגרת שינויים רחבי היקף כמו יונק הדבש.