גרף הידע של גוגל משנה את עולם החיפוש – הכינו את אתרכם למהפכה

אנשי שיווק אינטרנטי ומקדמי אתרים, כמו גם גולשים ערניים, הבחינו בשינוי משמעותי שערכה גוגל במסך תוצאות החיפוש שלה לאחרונה – הסרת מודעות הפרסומת שהופיעו עד כה בצדו השמאלי של המסך (בישראל), והוספה של מודעה רביעית מעל תוצאות החיפוש האורגניות.

לסדר החדש במבנה המודעות ישנן כמה השלכות על הקידום האורגני והממומן, וזהו נושא לדיון בפני עצמו. אך במאמר זה נרצה לבחון לא את התוצאה של השינוי שקבעה גוגל אלא את אחת הסיבות המשוערות לשינוי זה – פינוי מקום לגרף הידע. נתחיל ראשית מלהסביר מהו גרף הידע ומדוע הוא חשוב, ומשם נעבור לדרכים בהן ניתן לעשות אופטימיזציה לאתר כך שיופיע בגרף.

אז מהו גרף הידע של גוגל?

גרף הידע (knowledge graph), הוא השם שניתן לטכנולוגיה שהושקה על ידי גוגל בשנת 2012, שמטרתה היא לספק למשתמשים תשובות ישירות ומדויקות לשאילתות החיפוש שלהם באמצעות עובדות נבחרות המוצגות לצד תוצאות החיפוש הרגילות.

בין השאר, גרף הידע מייצג מעבר לסוג חדש של חיפוש אינטרנטי, שאינו מבוסס על מילות מפתח כי אם על "ישויות" (entities) שהמילים הללו מתארות. למה הכוונה ב"ישויות"? מיד נסביר, אבל לשם כך נתחיל מהבנת המושג "גרף הידע".

"גרף" הוא מונח טכני שמתאר את הדרך שבה קבוצה של אובייקטים מחוברים זה לזה. גוגל משתמשת ב"גרף קישורים" כדי להבין איך עמודי אינטרנט קשורים זה לזה ולקבוע אילו מהם פופולריים ורלוונטיים עבור חיפושים ספציפיים; פייסבוק משתמשת ב"גרף חברתי" כדי להבין איך אנשים קשורים זה לזה.

"גרף הידע" של גוגל הוא האמצעי שלה למיפוי הקשרים בין אנשים, מקומות ודברים – והם אלה המכונים "ישויות". ישות יכולה להיות אדם כלשהו, יצירת אמנות, קבוצת כדורגל, וגם חברה או עסק. ואכן, הישויות מחוברות זו לזו במגוון סוגים של קשרים. לצורך הדוגמה, קבוצת כדורגל היא ישות, שקשורה לכל אחד מהשחקנים בה – כל אחד מהם ישות בפני עצמה.

מה שגוגל עושה כאן, אם כך, הוא למצוא ולתעד את הקשרים השונים בין כמה שיותר ישויות, וכל זה עוזר לאלגוריתם שלה יוכל להבין טוב יותר את העולם האמיתי ומכאן גם את הכוונה המדויקת של המחפשים.

כך, יכול האלגוריתם לספק תשובות מדויקות לשאלות ספציפיות – בדומה יותר לדרך שבה בני אדם חושבים ועונים מאשר מכונות. כדבריהם, "מנוע החיפוש המושלם צריך להבין במדויק למה אתם מתכוונים ולתת לכם בדיוק את מה שאתם רוצים".

וכך גוגל הציגה את גרף הידע לראשונה ב-2012:

"קבלו באופן מיידי מידע שרלוונטי לשאילתת החיפוש שלכם. זהו שלב ראשון חיוני לעבר בניית הדור בא של החיפוש, שמתחבר לאינטליגנציה הקולקטיבית של הרשת ומבין את העולם קצת יותר כמו שבני אדם מבינים אותו".

לפי גוגל, הגרף מכיל יותר מ-3.5 מיליארד עובדות, הכוללות מידע אודות הקשרים בין 500 מיליון ישויות. אלה הן כמה מהקטגוריות שנכללות בגרף הידע:

• ערים ומדינות
• יצירות אמנות ומוזיאונים
• סרטים, שחקנים ובמאים
• להקות, זמרים ואלבומי מוזיקה
• מטוסים וחלליות
• קבוצות ספורט

…וזוהי רשימה חלקית בלבד.

איך זה נראה?

עד כאן דיברנו על המתרחש מאחורי הקלעים, אבל פעמים רבות כאשר מדברים על גרף הידע מתכוונים למעשה למידע המוצג לצד תוצאות החיפוש הרגילות, בעצם הדרך שבה הנתונים מוגשים למשתמשים עצמם.

לפני 2012 ובמקרים רבים גם היום, מנועי החיפוש מפנים את המשתמשים אל האתר שמכיל את המידע אותו הם מחפשים, אך אינם מגישים למשתמשים את המידע הזה בעצמם.

גרף הידע מאפשר לאלגוריתם של גוגל "להבין" טוב יותר את הכוונה של המחפש מתוך הקשר, ולהציג בפניו ישירות את התשובות לשאלות שלו ולא רק קישורים לאתרים שאולי יוכלו לענות עליהן.

הנה כמה דוגמאות שיבהירו למה הכוונה.

חברות ומותגים

אם תקלידו בחלונית החיפוש של גוגל שם של חברה או מותג, כמו "אפל" בדוגמה שלמעלה, תראו שגרף הידע למעשה מאגד את כל הפרטים החשובים ביותר אודות אותו גוף ומארגן אותם בתיבה ידידותית למשתמש בצדו השמאלי של המסך.

במקרה של אפל, נקבל את כתובת אתר האינטרנט שלהם, מחיר מניית החברה, תאריך ההקמה שלה, שמות המייסדים והמנכ"ל הנוכחי ואף מידע על הכנסותיה.

אנשים

גרף הידע מצוין גם בהפיכתם של מותגים אישיים לנגישים הרבה יותר. בדוגמה שלמעלה הקלדנו "שמעון פרס" בחלונית החיפוש, וקיבלנו מידע לא רק אודות פועלו של פרס כפוליטיקאי ואיש ציבור, אלא גם מידע אישי על משפחתו והשכלתו וכן רשימה של ספרים פרי עטו.

עסקים מקומיים

עסקים מקומיים הם אולי המרוויחים הגדולים ביותר מכניסתו של גרף הידע לתמונה.

נניח שעברתם לשכונה חדשה ומישהו ממליץ לכם על בית קפה או חנות שנמצאים באזור. לפני גרף הידע, אם רציתם לדעת איפה העסק נמצא ומהן שעות הפתיחה שלו, ולקרוא ביקורות שגולשים כתבו אודותיו, הייתם צריכים ככל הנראה לבקר לשם כך בשניים-שלושה אתרים שונים.

הודות לגרף הידע, כיום משתמשים יכולים לגלות במבט מהיר את כל המידע שהם צריכים אודות בית העסק שהם מתעניינים בו, כולל תמונה של המקום מבחוץ, שעות פתיחה, מספר טלפון, ביקורות גולשים וכד'.

סרטים, ספרים ותוכניות טלוויזיה

נניח שאתם רוצים לצפות שוב בקזבלנקה, ולפני הצפייה לרענן את זיכרונכם בכמה פרטי טריוויה אודות הקלאסיקה הקולנועית. גרף הידע של גוגל חוסך לכם קליקים מיותרים ונותן לכם כבר במסך החיפוש פרטים כמו תקציר העלילה, משך הסרט, שמות היוצרים, פרסים שהסרט קיבל ואת הדירוג שלו באתרים הגדולים.

מדוע גרף הידע חשוב למקדמי אתרים?

מה שקורה כאן לפנינו הוא שגרף הידע מגשר על פער המידע הקיים בין שאילתת החיפוש שמשתמשים מקלידים לבין האתר שמכיל את המידע אותו הם מחפשים. האם אפשר עדיין לקבל את אותו המידע מבלי להשתמש בגרף הידע? כן, אבל לשם כך יצטרכו אותם משתמשים לחפור עמוק יותר ולהתאמץ לפני שימצאו את אותן התשובות שהגרף מעניק להם בקלות ובמהירות.

אנשי שיווק אינטרנטי רבים חוששים ממעבר זה, שכן הוא מבטל כביכול את הצורך של משתמשים להגיע לאתר עצמו, אבל ישנה דרך נוספת להתבונן בשינוי שאולי תאיר את הצדדים החיוביים שלו.

למעשה, בכך שהוא מספק את פריטי המידע העיקריים לגבי חברות, מותגים או עסקים מקומיים, גרף הידע עונה על שאלות המחפשים באופן מיידי, ובכך מעניק לכל אותם חברות ועסקים את האפשרות להעלות את רמת הנראות של המותג שלהם וליצור מעורבות (engagement) בקרב קהל היעד שלהם בשלב מוקדם יותר של תהליך הקניה.

במחקר שנערך על ידי Hubspot, שבעים ושישה אחוז מהמבקרים קבעו כי הפן החשוב ביותר של עיצוב אינטרנטי הוא גישה מהירה למידע. לא זאת בלבד, אלא שגוגל אף טוענת שהחלק החשוב ביותר עבור לקוחות בתהליך הקניה הוא ה-ZMOT, בו הם עורכים תחקיר אינטרנטי אודות המוצר או השירות שהם שוקלים לקנות.

הודות לגרף הידע של גוגל, לקוחות פוטנציאליים יכולים להכיר ולהבין את המותג שלכם עוד לפני שהם מבקרים באתר. והדבר נכון באופן גורף – עבור חברות, ארגונים וגם אנשים. 

איך גרף הידע עובד?

על מנת להבין לעומק את הדרך שבה נוכל לשלב את המותג שלנו בגרף הידע, כדאי שנקבל מושג בנוגע לדרך שגרף הידע נבנה וממשיך לגדול.

באופן רשמי, גוגל נעזרת בשלושה מקורות לצורך איסוף המידע לגרף הידע שלה: Wikidata, Wikipedia וה- CIA World Factbook.

Wikidata.org

ויקידאטה (או ויקינתונים בעברית) הוא בסיס נתונים שיתופי המופעל על ידי קרן ויקימדיה, והושק בשנת 2013. מדובר למעשה במאגר ענק של עובדות ונתונים, הפתוח לשימוש הציבור ואף נערך על ידי המשתמשים בצורה שיתופית, בשיטה המוכרת לנו מויקיפדיה.

המידע בויקידאטה הוא מידע מובנה, המאופיין ברמה גבוהה של ארגון פנימי, המאפשרת למחשבים לסרוק אותו בקלות בעזרת אלגוריתמי חיפוש פשוטים- מה שהופך אותו למקור מידע אידיאלי עבור גרף הידע.

Wikipedia

ויקיפדיה היא פרויקט אנציקלופדיה רב-לשוני, מבוסס רשת וחינמי, הנתמך על ידי קרן ויקימדיה, ובנוי על מודל של תוכן פתוח לעריכה. בהיותה אחד ממאגרי הידע המקוונים הפומביים הגדולים בעולם, ויקיפדיה מתגאה בתוכן האיכותי שלה ומתנהלת על פי כללים נוקשים למדי, המכתיבים מה מותר לכלול בבסיס הנתונים שלה ומה לא, ובכך מהווה מקור אמין נוסף עבור גרף הידע.

CIA World Factbook

ה- CIA World Factbook נוצר ומנוהל על ידי סוכנות הביון המרכזית האמריקאית (CIA), וכולל מידע אודות אספקטים שונים של מדינות העולם, בין השאר היסטוריה, ממשל, כלכלה, אנרגיה וגאוגרפיה. מאגר המידע הזה נוצר במקור לטובת גורמים בממשל האמריקאי, אך בפועל הוא משמש גם כמקור למחקר אקדמי ועיתונאי – וכאמור, לגרף הידע של גוגל.

מעבר לשלושת המקורות הרשמיים הללו, לגוגל יש שני מקורות נוספים עליהם היא נשענת בבניית גרף הידע – אתרים שמשתמשים בסימון schema, ותוכן ממקורות ברי סמכא.

סימון Schema.org

סימון Schema הוא דרך לסימון תוכן אתר כך שיאותת לגוגל לגבי הכוונה וההקשר של הכתוב. הסימון נעשה באמצעות קוד HTML שניתן לשלב באתר, כך שהמבקרים בו לא חשים בהבדל, אבל המכונות שסורקות אותו (ע"ע מנועי חיפוש ודפדפנים) מקבלות אודותיו מידע נוסף ומפורט ויכולות לקטלג אותו בהתאם. בין השאר, תוכלו להשתמש בסימון schema כדי "לספר" לגוגל על סוג הארגון שלכם, הלוגו שלו, תיאור מוצרים, אירועים, אנשי מפתח בחברה ועוד.

על ידי שימוש ב-schema כדי לסמן מאפיינים מסוימים באתר שלכם, אתם למעשה מקלים על מנועי חיפוש לארגן ולפענח את המידע שמוצג באתר שלכם בדרך יעילה יותר, ובכך מאפשרים להם לספק למשתמשים תוצאות חיפוש רלוונטיות ומדויקות יותר. בנוסף, הדבר גם מקל על גוגל לקבוע איזה סוג ישות מיוצגת על ידי האתר שלכם.

סימון ה-Schema מעניק בעצם לגוגל תמונה ברורה יותר של המותג או העסק שלכם, ומגדיל את הסיכוי שהאתר שלו יוצג בגרף הידע עבור חיפושים קשורים.

סימון Schema אינו בהכרח פקטור איכות שגוגל משתמשת בו לקביעת דירוג של אתרים, אבל יישום שלו באתר שלכם עשוי להגביר את התנועה אליו בעקיפין: בכך שהוא מאפשר לגוגל להבין את האתר שלכם טוב יותר, הסימון מאפשר לגוגל להציג למשתמשים תוצאות חיפוש עשירות (Rich Snippets) שמאפשרות לקהל היעד שלכם ליצור אינטראקציה עם האתר עוד לפני שנכנסו אליו.

Schema.org הוא למעשה שיתוף פעולה בין ארבעה מנועי חיפוש גדולים: גוגל, יאהו, בינג ויאנדקס (מנוע חיפוש רוסי), שנוצר על מנת ליצור אחידות בסימון נתונים מובנים על פני הפורמטים השונים לסימון שקיימים ברחבי הרשת. במילים אחרות, סימון Schema.org הוא משהו שגוגל בעצמם יזמו כדי להקל על עצמם לספק תוצאות טובות יותר למשתמשיהם – וזו סיבה מצוינת בפני עצמה לאמץ אותו לאתר שלכם. 

אתרים ברי סמכא

גוגל מייחסת אמינות גבוהה למידע שמגיע מאתרים שהיא רואה כברי סמכא. הדרך שבה גוגל מודדת את רמת הסמכות של אתר כוללת בין השאר את גיל הדומיין, כמות העמודים הרלוונטיים והאינפורמטיביים באתר, מספר הקישורים האיכותיים והגיוון של אותם קישורים. השאיפה של בעלי אתרים היא לפתח את הסמכות שלהם בנושאים מסוימים, או לפחות לקבל כמה שיותר אזכורים והפניות מאתרים ברי סמכא בתחום הרלוונטי.

ועכשיו שאתם יודעים מהיכן גרף הידע מקבלים את המידע שלו, בואו נדבר על איך אתם יכולים להשפיע על מה שהוא יציג בהקשר לעסק או למותג שלכם.

איך אתם יכולים להשפיע על גרף הידע?

עד לא מזמן, גוגל שמרה לעצמה את הזכות לערוך שינויים בגרף הידע, ולאתרים עצמם היו דרכים עקיפות בלבד להשפיע על מה שמוצג בו.

ממש לאחרונה הוכרז עדכון לגרף הידע שיאפשר לראשונה למותגים עצמם לשנות חלק מהמידע שמוצג אודותיהם לצד תוצאות החיפוש. השליטה שתינתן כאן אינה מלאה והשינויים יהיו תחת פיקוח של גוגל,  ועדיין – פרטים חשובים כמו מספרי טלפון, כתובת או דמויות מפתח בחברה יהיו ניתנים לשינוי בקלות רבה.

ובכל זאת, לטובת אותם פרטים שלא ניתן לערכם באופן ישיר, הנה כמה מאותן דרכים עקיפות בהן תוכלו להשפיע על מה שגרף הידע מקשר למותג שלכם.

1. עשו אופטימיזציה לסימון schema.org של האתר שלכם.
ישנן כמה דרכים למנף את סימון סכמות הנתונים של האתר שלכם, והבחירה תלויה באופי האתר שלכם, במטרות שלכם ובסוגי החיפוש שעבורם תרצו לעלות.

גוגל עצמה מספקת סיכום של סוגי סימון חיוניים להתאמה אישית של גרף הידע עבור עסק או מותג מסוים, כולל לוגואים, דרכי יצירת קשר וקישורים לפרופילים החברתיים. ישנם סוגי סימון נוספים כמו עסקים בינוניים, ביקורות, בריאות ועוד. 

המדריך הזה יעזור לכם לצלול לנבכי ה- Schema Markup ולהבין איך ליישם אותו באתר שלכם. לאחר היישום, תוכלו להשתמש בכלי של גוגל לבדיקת נתונים מובנים על מנת לוודא שסימון ה- Schema שלכם תקין.

2. הירשמו ב- Wiki-World

הרשמה בויקיפדיה וב- Wikidata עשויה להיות מעט מאתגרת, שכן שני המקורות מקפידים על מידע בלתי משוחד וניתן לווידוא. במובן מסוים, זהו דבר טוב – הוא מאזן את יחסי הכוחות ומבטיח בעיקרון שאף אחד לא יכול "לשדרג" את הנתונים אודות החברה או המותג שלו לעומת אחרים. ובכל זאת, המשמעות הפרקטית היא שכדי להביא את המותג שלכם ל- Wiki-World תצטרכו להשקיע זמן ומאמץ כדי ללמוד את השיטה וליישר קו עם הכללים. 

כך תצרו את הערך שלכם בויקיפדיה:

א. ערכו תחקיר: לפני שאתם יוצרים תוכן כלשהו בויקיפדיה, חשוב שתלמדו על קהילת ויקיפדיה, דרכי הפעולה והמוסכמות שלה, כדי לוודא שהעמוד שלכם לא יימחק או יידחה אחרי שתעלו אותו לבדיקה. הנה כמה מאמרים שיוכלו לעזור לכם להתחיל:
How to Game Wikipedia
How to Get Your Company Listed on Wikipedia, Part I
The Grande Guide to Wikipedia

ב. צרו חשבון: כדי ליצור ערך מאמרים ועמודים חדשים בויקיפדיה וגם כדי לערוך עמודים קיימים, עליכם תחילה להירשם לאתר בתהליך פשוט למדי. מומלץ להשתמש בשם וכתובת המייל האמיתיים שלכם.

ג. התחילו בקטן: דרך טובה להתחיל את דרככם בויקיפדיה היא לערוך שינויים קטנים בעמודים קיימים, כדי ללטש את מיומנויות הויקי שלכם לפני שתצרו ערך משלכם (אפשר לראות את זה כשלב נוסף בתחקיר שעליכם לעשות). בחרו ערך קיים בנושא שמוכר לכם היטב, ונסו להוסיף לו מידע או מקורות חדשים שנראים לכם שימושיים.

על ידי עריכת השינויים הקטנים הללו, תוכלו להכיר את מערכת ניהול התוכן של האתר וגם לבנות את פרופיל המשתמש שלכם: מרגע שיצרתם את החשבון, כל שינוי שאתם עורכים בויקיפדיה מתועד בעמוד המשתמש שלכם, שפתוח בפני משתמשים אחרים ובפני עורכי האתר.

צבירת כמות מסוימת של פעילות תחת הפרופיל שלכם תהפוך אתכם ל – "autoconfirmed user", מה שיעניק לכם את הרשות לבצע פעולות שהגישה אליהן מוגבלת כמו העלאת תמונות והעברת דפים למרחב הציבורי.

ד. אספו את המקורות שלכם: תוך כדי שאתם מתוודעים לויקיפדיה, תוכלו להתחיל לאסוף מקורות עבור הדף או המאמר שתרצו ליצור. זה יחסוך לכם זמן רב מאוד כשתהיו מוכנים ליצור אותו.

מקורות הם גורם חשוב ביותר בויקיפדיה. חשוב לזכור כי ויקיפדיה היא אנציקלופדיה, ולא ערוץ נוסף לשיווק או קידום המוצר שלכם – כלומר, כל מה שנמצא בעמוד שלכם צריך להיות מאומת על ידי מקור חיצוני אמין.

אפילו אם אתם ממציאים בעלי שם או מפורסמים מכל סיבה אחרת, אינכם יכולים פשוט לכתוב דף ויקיפדיה שמבוסס על החוויות שלכם. גם אם מדובר ממש בכם, תצטרכו מקורות מצד שלישי כמו ספרים וכתבי עת, וחומרים מקוונים כמו אתרים, מאמרים או קטעי וידאו כדי לתמוך במידע שאתם מספקים.

בנוסף, כאמור, התוכן שלכם חייב להיות עובדתי ובלתי משוחד: תצטרכו לעתים לכלול מידע אודות המתחרים ופעילותם בתחום, יחד עם קישורים לאתרים שלהם. העובדות שלכם צריכות להיות מדויקות כדי שלא תואשמו בייצוג שווא.

טיפ נוסף: נסו להוסיף תמונות לערך שלכם – רק קחו בחשבון שמותר להוסיף רק תמונות ששייכות לכם או כאלה שאינן כפופות לזכויות יוצרים.

ה. כתבו את התוכן
אחרי שעברתם את כברת הדרך הזו, אתם מוכנים סוף-סוף להתחיל לכתוב ולפרסם את התוכן שלכם בויקיפדיה. מומלץ בחום לכתוב את הטקסט בקובץ נפרד ורק אז להעביר אותו לממשק של ויקיפדיה, ולערוך שינויים בעיצוב בהתאם. אפשר גם להוסיף את העמוד ל- Sandbox או למרחב המשתמש שלכם, שם תוכלו לערוך אותם כטיוטה לפני שתעלו אותם לביקורת העורכים.

עריכת הפורמט של הדף דורשת התמצאות טובה ב- ,HTMLוגם אז מדובר בתהליך לא פשוט, כך שכדאי לפנות לכך זמן או לשכור בעל מקצוע שיוכל לבצע את המשימה.

ו. הגישו את הדף שלכם לבדיקה: ברגע שהדף שלכם מוכן ונקי מטעויות, תצטרכו להגיש אותו לביקורת של ויקיפדיה. התהליך הזה יכול לקחת כמה ימים עד כמה שבועות עד לקבלת תגובה. לאחר שהמאמר שלכם אושר, העבירו אותו למרחב הציבורי.

ז. המשיכו לעקוב אחר הערך שלכם ולעדכן אותו כדי לראות פעולות עריכה שנעשות על העמוד ולרענן את המידע שמופיע באתר בהתאם למתרחש בחברה או בעסק שלכם.

לא לשכוח את ויקידאטה:

ויקידאטה שונה מויקיפדיה בכך שהוא נועד יותר לשימוש של מכונות מאשר לזה של בני אדם, אף כי גם אנשים וגם מכונות יכולים לערוך את התוכן בבסיס הנתונים שלו. זהו מאגר מידע שנועד כדי לתמוך בפרויקטים של ויקימדיה כמו Wikipedia, Wikisource ו- Wikivoyage. 

יצירת ערך חדש בויקידאטה היא פשוטה יותר מאשר בויקיפדיה, מאחר ואין צורך בכתיבת פסקאות שלמות אלא רק בהוספה של פרטי מידע פשוטים. עדיין, גם כאן חשוב מאוד להקפיד על הכללים כדי לא לעבוד לשווא. המדריך המפורט הזה יעזור לכם בבניה נכונה של ערכי הויקידאטה שלכם.

3. מנפו את הלוקאליות של העסק שלכם

אחת הדרכים הפשוטות ביותר להגיע לגרף הידע היא דרך הגרף הלוקאלי, שמציג את תוצאות החיפוש בצורה דומה לגרף הרגיל אך בכמה שינויים מהותיים:
א. המחפש ממוקם באזור הפיסי של העסק שלכם, או שהוא כולל את שם האזור בו אתם נמצאים במסגרת שאילתת החיפוש
ב. המידע שיוצג אודותיכם בגרף הידע יכלול יותר מידע קשור-מיקום כמו מפות, מספרי טלפון ושעות פעילות מאשר מידע כללי אודות החברה, העסק או המותג.

אם יש לכם עסק פיסי, תצוגה בתוצאות החיפוש המקומיות היא לא רק דרך טובה להגיע לגרף הידע של גוגל, אלא גם אמצעי מצוין להעלאת המודעות לעסק שלכם באזור בו הוא נמצא. אנשים שגרים ממש מעבר לפינה מכם ולא יודעים שאתם קיימים יוכלו למצוא אתכם עכשיו דרך גרף הידע המקומי – ללא ספק יתרון משמעותי.

הצעדים הבאים יעזרו לכם להבטיח שהעסק שלכם יעלה בגרף הידע של גוגל עבור חיפושים מקומיים:

א. בדקו את ה-NAP שלכם: ערכו סקירה מקיפה של כל הפלטפורמות האינטרנטיות שבהן העסק שלכם פעיל, החל מהאתר שלכם, דרך האינדקסים השונים ועד למגוון הרשתות החברתיות, וודאו ששם העסק, הכתובת ומספר הטלפון שלו (Name, Address, Phone number (NAP- מוצגים באופן עקבי. 

העקביות בנתונים הייחודיים הללו עוזרת לגוגל לקשר בין הייצוגים השונים של העסק שלכם ברשת. חשוב מאוד לזכור להשתמש באותו פורמט לכתובת, ולהימנע אפילו מהבדלים קטנים ביותר כמו הוספת "בע"מ" לשם החברה או מקף באמצע מספר הטלפון. בחרו פורמט אחד והשתמשו בו באופן גורף.

ב. הירשמו באינדקסים מקומיים: לאחר שווידאתם כי המידע אודות החברה שלכם נוכח ומדויק בכל הפלטפורמות, העלו את פרטי העסק שלכם לכמה שיותר אינדקסים מקומיים כמו דפי זהב ותגובות. כאן תוכלו למצוא רשימה של כמה עשרות אינדקסים כאלה שתעזור לכם להתחיל.

ג. הפגינו נוכחות בגוגל: וכמובן, אל תשכחו את גוגל עצמה – השתמשו בגוגל לעסק שלי כדי לנהל את נוכחות המותג שלכם ולהוסיף אותו לגוגל מפות ולגוגל פלוס לוקאל.

הימצאותו של העסק שלכם באתרים השונים של גוגל לא רק מקלה על מנוע החיפוש לזהות אותו במהירות, אלא גם מביאה הרבה יתרונות לקידום האתר שלכם באופן כללי.

לדוגמה, ביקורות טובות של לקוחות באתרים השייכים לגוגל הן חשובות במיוחד – והן אלה שמוצגות בגרף הידע של גוגל. עודדו את הלקוחות המרוצים שלכם לתת לכם ביקורות חיוביות, ותראו את האתר שלכם גם מטפס בדירוג בתוצאות החיפוש.

4. הוציאו הודעות לעיתונות

הודעות לעיתונות הן כמובן דרך מצוינת לקבל נראות עבור המותג שלכם באופן כללי, וכערך מוסף הן גם יכולות לעזור לכם להגיע לגרף הידע. כאשר הודעה לעיתונות מתפרסמת באתר חדשות בעל שם, יש סיכוי טוב שהיא תופיע במדור ה" "In the Newsשבעמוד התוצאות הראשון של גוגל.

בנוסף, תוכלו להשתמש באותו פרסום כהפניה למקור בערך הויקיפדיה שתצרו למותג שלכם, מה שיקנה לו אמינות נוספת.

5. השקיעו בעמוד הגוגל+ שלכם

ציינו קודם לכן את הערוצים השונים של גוגל בהקשר של הקידום הלוקאלי, אבל ראוי להדגיש את מקומה של גוגל+, הרשת החברתית של ענקית החיפוש, בכל הקשור להשפעה על גרף הידע.

בעבר, גוגל השתמשה במידע הקיים בגוגל+ באופן נרחב כדי לבנות את גרף הידע. היום מקורות המידע שלה מגוונים יותר, אך היא עדיין נשענת במידה רבה על המידע שנמצא שם, וזאת בנוסף ליתרונות הנוספים של הרשת החברתית בכל הנוגע לקידום אתרים עסקיים.

לאחר שהקמתם את עמוד העסק שלכם בגוגל+, תרצו לקשר אותו לאתר החברה שלכם כדי להקל על גוגל לזהות את המותג שלכם ברשת.

6. השתמשו ביוטיוב

העלאת תכנים ליוטיוב מועילה למאמצי הקידום שלכם בכמה מובנים. לא רק שיוטיוב הוא אתר בעל סמכות גבוהה ובעל בסיס משתמשים ענק, אלא שהוא גם מחובר לגוגל דרך מוצריה השונים. לכן, כל מה שתפרסמו בערוץ היוטיוב של החברה או המותג שלכם הוא בעל סיכוי גבוה להגיע לגרף הידע.

לסיכום

הקידום האורגני ממשיך להשתנות ולהתפתח, והכיוון שאליו התחום צועד בהחלטיות הוא חיפוש מבוסס-ישויות. גוגל משתמשת בגרף הידע באופן הולך וגובר כדי להציג למשתמשיה את הקשרים בין עובדות, מקומות, אנשים ואובייקטים רבים נוספים, במטרה להעניק להם תוצאות חיפוש ממוקדות ורלוונטיות יותר.

כמקדמי אתרים ואנשי שיווק אינטרנטי, עלינו להסתגל לשינוי ולפתח אסטרטגיות חדשות בהתאם. אין זה אומר שהגיע הזמן לזנוח את כל אסטרטגיות הקידום שיישמנו עד כה, אבל יש בהחלט מקום להתחיל כבר עכשיו לנקוט בצעדים אותם ציינו במאמר זה, שיקלו על גרף הידע להבחין בעסק או במותג שלנו ולהציג אותו בפני משתמשים רלוונטיים.