מדריך בניית קישורים: 101 דרכים להשיג קישורים ב- 2019

מדריך לבניית קישורים

תוכן עניינים:

פרק א' – פרמטרים לדירוג אתרים ושינויי אלגוריתמים	פרק ב' – איך להעריך אם קישור הוא איכותי	פרק ג' – איך להתחיל עבודת קישורים
פרק ד' – נכסים (שאולי לא ידעתם) שיש לכם	פרק ה' – ניתוח פרופיל קישורים ומאפיינים	פרק ו' – מי? למה? כמה? שאלות שכדאי לענות עליהן
	פרק ז' – 101 שיטות להשיג קישורים לאתר שלך

הקדמה

נכון לכתיבת מדריך זה אני עובד מעל לשני עשורים בשיווק אינטרנטי ומספק שירות של קידום אתרים מקצועי כ- 12 שנים (ומספר שנים קודם לכן בקידום פרוייקטים עצמאיים שלי) בישראל ובחו"ל. דברים רבים השתנו במהלך השנים ואין ספק כי התחום "התבגר" והפך מקצועי הרבה יותר מאשר בתחילת דרכי.  

עדכוני גוגל דרשו ממקדמי האתרים להתאים את עצמם בכל פעם לשיטות עבודה חדשות אבל דבר אחד נשאר לטעמי קבוע – הצורך בהשגת קישורים איכותיים על מנת להיות מדורג גבוה בתוצאות החיפוש ובעיקר בתחומים בהם התחרות חריפה.

בשבע השנים האחרונות (מאז עדכון פנדה הראשון ב- 23.02.2011) גוגל שינו את כללי המשחק ועברו לדרג אתרים לפי איכות התוכן המופיע בהם ומאז ה- 24.04.2012, בו שוחרר עדכון פינגווין הראשון, גם לפי איכות הקישורים הנכנסים. טכניקות המשלבות אוטומציה, אופטימיזציית יתר של מילות מפתח ו/או השגת מסת קישורים נפגעו משמעותית והפכו למסוכנות יותר לאתרים המשתמשים בהן.
אם "בימים הטובים" השגת קישורים ממקורות לא איכותיים, דוגמת אינדקסים או אתרי מאמרים, הייתה עושה את העבודה (או לפחות נטולת סיכון), היום השימוש במקורות אילו לקישורים עשויה לפגוע באתר.

נראה כי בימים אלה גוגל לא מהסס לפגוע גם במיקומי אתרים איכותיים במידה והוא מוצא עבורם פרופיל קישורים לא טבעי הכולל בין השאר: אינדקסים, אתרי מאמרים, שימוש בפוטרים או תפריטי צד, ריבוי קישורים עם מילות מפתח, ריבוי קישורים שאמורים לתרום לקידום (להבדיל מקישורי nofollow), קישורים המוטמעים בתוך יישומונים ו/או אינפוגרפיק ולפני מספר חודשים גוגל שחררה אזהרה אפילו על קישורים מתוך הודעות לעיתונות או מתוך פוסט אורח בבלוגים.

אם כך מה נשאר ? איזה טכניקה תעבוד עבורנו בימים אילו ?

למרות שהתחושה היא שגוגל סגרו כל חלקה טובה עבור מקדמי האתרים, עדיין נותרו הזדמנויות רבות להשגת קישורים במסגרת הקווים המנחים של מנוע החיפוש.

במידה ואתם מוכנים לעבוד קשה סביר להניח שתצליחו להשיג את אותם קישורים נחשקים.
קידום אתרים היום דומה יותר לשיווק מסורתי (רק שהסביבה השתנתה לאינטרנט) שדורש זמן, השקעה ויצירתיות. שימוש בטקטיקות מניפולטיביות להשגת רווח מהיר על ידי קישורים צריכות להתחלף ב- RCS (Real  company sh*t) כלומר להשיג את הקישור תוך כדי הוספת ערך לעסק וטראפיק איכותי של קהל המטרה.

פרק א' – מעט על פרמטרים לדירוג אתרים ושינויי אלגוריתם

אם תוכן הוא המלך אז למה אני צריך קישורים ?

לפני שנעבור לאיך משיגים קישורים חשוב להבין למה בכלל צריך אותם ומדוע הם חשובים כל כך לקידום אתרים. לטעמי כאשר מבינים את ה'למה' אנחנו עובדים יותר טוב וזה נכון לא רק לגבי השגת קישורים.

נכון להיום יש כמה מאות פרמטרים המשפיעים על דירוג האתרים בתוצאות החיפוש בגוגל. לכל פרמטר יש מספר ערכים אפשריים כך שבפועל קיימות אלפי קומבינציות שיכולות להשפיע על דירוג האתר שלכם במנוע החיפוש. קבוע אחד שנותר ללא שינוי (ולטעמי גם לא ישתנה בשנים הקרובות) הוא שכל האתרים חייבים קישורים על מנת להיות מדורגים בדף הראשון. גם אתרים מעולים בעלי תוכן איכותי ביותר לא יצליחו להתברג בין עשרת התוצאות הראשונות עבור מונחים תחרותיים אם אין להם קישורים.

בתיאוריה גוגל אמור היה לזהות אתרים בעלי תוכן מעולה גם אם אין להם קישורים נכנסים ולדרג אותם גבוה עבור המשתמשים שלו – אז למה לא בעצם? שני גורמים מרכזיים לכך:

1. האלגוריתם הראשוני של גוגל התבסס על קישורים בין מסמכים.
אחת הסיבות לכך היא שכל קישור הוא המלצה של האדם שכתב את התוכן למסמכים (אתרים) רלוונטיים נוספים שנכתבו ע"י אנשים אחרים. למעשה המלצות (קישורים) אלה מקבילות לרשימת המקורות וההפניות הנהוגות בעולם בתוכן אקדמי או במחקרים.

פעמים רבות אני שומע משפטים דוגמת "קיבלתי קישור מאתר X"; רובנו שוכחים שאתרים לא מקשרים לאתרים אחרים – האנשים שמפעילים את אותם אתרים הם שמחליטים האם התוכן שלך שווה את הקישור.

2. אנשים תמיד יהיו חלוקים לגבי איכות תוכן כזה או אחר, אבל אם ניקח את דעת ההמונים נוכל לקבל הערכה דיי מדויקת לגבי מהם התכנים הבולטים באיכותם שראויים לדירוג גבוה.

גוגל מניחים שככל שתוכן יהיה איכותי יותר כך הוא יקבל יותר המלצות מיותר אנשים בפורמט של קישורים, שיתופים, לייקים וכן הלאה. גוגל רוצה לספק למשתמשים שלה את התוצאות הטובות ביותר והאתרים שעונים לקריטריון האיכות הם האתרים שמקבלים המלצות (קישורים).

לפי ההיגיון הזה, אתרים שלא מקבלים קישורים הם אתרים פחות איכותיים ולכן הם לא ידורגו גבוה בתוצאות החיפוש. קיים כמובן מקרה אחד בו גם אתרים עם תוכן מעולה לא מקבלים קישורים – כאשר מדובר באתר חדש שהגולשים עדיין לא מכירים. במקרה כזה צריך לשווק את האתר לאנשים וליצור לו מוניטין שבסופו של דבר יתורגם לקישורים.

מעט היסטוריה ועדכוני אלגוריתם המטפלים בספאם

אלגוריתם הפייגרנק שהמציא לארי פייג (אחד ממייסדי גוגל) שיפר בסוף שנות ה- 90 באופן דרמטי את האיכות של תוצאות החיפוש יחסית למתחרים (אלטה ויסטה, יאהו ואחרים) באותה תקופה.

אלגוריתם הפייגרנק מנתח קישורים בין דפי אינטרנט, מעניק לכל קישור משקל וקובע את מידת חשיבותו של כל דף. בזכות אלגוריתם זה גוגל הפך למנוע החיפוש החזק בעולם (בשלב מסוים 97% מהחיפושים באינטרנט בוצעו בגוגל או במנועי חיפוש אחרים ששאבו את התוצאות שלהם מגוגל) וזו גם הסיבה שגוגל הפך להיות המטרה הראשונה של כל מקדם אתרים.

מקדמי האתרים למדו את מנוע החיפוש והבינו שגוגל מסתמך על קישורים ומילות העוגן שלהם על מנת לדרג אתרים. תובנה זאת בשילוב המדד המספרי בסרגל של גוגל (ה- PR עבור כל דף באינטרנט) היו אבן היסוד לתעשייה שלמה שהתפתחה סביב קישורים.

על מנת למזער את בעיית הקישורים על בסיס פייגראנק גוגל החלה בסדרת פעולות ביניהן ניתן למנות את הורדת דיווחי פייגרנק מכלי מנהלי האתרים שלה (2009), הפסקת התמיכה בסרגל פיירפוקס (2011) ואקספלורר (2013), הפחתת הריענון של ציוני ה- PR מאחת לכמה חודשים לפעם בשנה ועד להסרה הרשמית מסרגל הכלים של גוגל בתחילת 2016.     

רק ב- 2012 שחררה גוגל את האלגוריתם הראשון לטיפול בקישורי ספאם (עדכון פינגווין) והביאה סוף לשיטות שהיו נהוגות בשוק במשך שנים רבות: שימוש נבון בקישורי פוטר, תגובות בפורומים ובלוגים, סינדיקציה של מאמרים, רישום לאינדקסים ושיטות נוספות להשגת מסה של קישורים לפני פינגווין פשוט עשו את העבודה. לכן לא פלא שכמעט כל מקדמי האתרים עשו שימוש בטכניקות אלה בשלב כזה או אחר.

במשך שנים רבות גוגל אפשרה למקדמי האתרים ליהנות "מחגיגת" אתרי תמיכה, תכנים ירודים וקישורי ספאם שזיהמו את הרשת ואת תוצאות החיפוש שלה.

נשאלת השאלה למה לקח להם כל כך הרבה זמן לשנות את זה?

אחד העקרונות הבסיסיים בגוגל מיום היווסדה היה שלא לשחרר עדכונים שעשויים ליצור נזק משני גדול – פגיעה באתרים לגיטימיים, שעשויים בטעות להיתפס כאתרי ספאם מבחינת האלגוריתם.

את השינוי בעקרון זה ניתן היה לראות עם השקת אלגוריתם פנדה הראשון בתחילת 2011. באותה תקופה תכנים ירודים רבים היו מדורגים בתוצאות החיפוש וגרמו לגוגל להיראות מטומטמים. אתרים דוגמת eHow, שקיבלו טראפיק מאסיבי מגוגל, פרסמו מאמרים דוגמת "איך לחטט באף", "איך להפליץ", "איך להפסיק להפליץ", "איך להפליץ בשקט", "איך להיתפס על נהיגה בשכרות".. והרשימה עוד ארוכה.

"רוחות השינוי", שהביא עמו עדכון פנדה ב-2011, פתחו את הדלת (לאחר קצת יותר משנה) לטיפול אגרסיבי יותר מצד גוגל גם באופטימיזציית יתר של קישורים.

עדכון פינגווין, בדומה לעדכון פנדה, היה עדכון מתגלגל כאשר עד היום שוחררו לו שבע וורסיות עד שלבסוף הוא שולב בספטמבר 2016 כחלק מאלגוריתם הליבה של גוגל:

• פינגווין 1 – אלגוריתם זה שוחרר בתאריך ה- 24.04.2012 והשפיע על 3.1% מהתוצאות באנגלית. גם בארץ הורגשו שינויים משמעותיים בתוצאות בעברית.

  להבדיל מעדכונים אלגוריתמיים קודמים בהם גוגל ביטלה את הערך שנותנים קישורים מסוימים לאתרים, אלגוריתם פינגווין שינה את כללי המשחק והפך את השימוש בטקטיקות מסוימות למסוכנות. גוגל מעולם לא ציינו מה הם הדברים שאלגוריתם זה בודק אבל דיי במהרה ניתן היה לראות שקישורים לא איכותיים או פרופיל קישורים לא טבעי, הם הגורמים המרכזיים לפגיעה באתרים.

• עדכון גרסה לאלגוריתם המקורי שוחרר כחודש אחרי בתאריך ה- 26.05.2012 והשפיע על 0.1% מהתוצאות באנגלית. עדכון זה הוגדר בזמנו ע"י קהילת ה- SEO כפינגווין 2.
   
• עדכון גרסה נוסף שוחרר בתאריך ה- 05.10.2012 והשפיע על 0.3% מהתוצאות באנגלית. עדכון זה הוגדר בזמנו ע"י קהילת ה- SEO כפינגווין 3.
   
• פינגווין 2.0 – אלגוריתם חדש לחלוטין רחב ועמוק יותר (הפינגווין הראשון טיפל בעמודי בית בעוד הגרסה השנייה טיפלה גם בדפים פנימיים) שוחרר בתאריך 22.05.2013. אלגוריתם זה השפיע על 2.3% מהתוצאות באנגלית והפעם האפקט הורגש בשפות זרות בעוצמה גדולה יותר.
   
• עדכון גרסה (פינגווין 2.1) שוחרר בתאריך ה- 04.10.2013 והשפיע על 1% מהתוצאות באנגלית.
  נראה כי דווקא בעדכון זה הזעזוע בקרב מקדמי אתרים היה גדול יותר כאשר הרבה אתרים נפגעו קשות ומנגד פחות מ-7% החלימו מפגיעות של עדכוני פינגווין קודמים:
   

  
  סקר של אתר SER בו השתתפו 2917 מנהלי אתרים.

  נכון לסוף 2014 אחוזי "ההחלמה" מפגיעת עדכון פינגווין עמדו על כ- 7% כפי שניתן לראות מסקר שביצעו בזמנו search engine roundtable. בעלי אתרים רבים ציפו לעדכון הפינגווין השישי במספר על מנת להיחלץ מעונש שקיבלו אתריהם בעדכוני הפינגווין הקודמים.

• פינגווין 3.0 – לאחר קצת יותר משנה ב-17 לאוקטובר 2014 גוגל שחררה את הגרסה השלישית (והעדכון השישי במספר לפינגווין מאז שהושק לראשונה) של האלגוריתם. למרות הציפייה הממושכת הוא השפיע רק על כ- 1% מתוצאות החיפוש.

  ההשקה המלאה הייתה איטית וארכה מספר שבועות. עדכון זה הוגדר ע"י אנשי גוגל "ריענון" של האלגוריתם כלומר לא היו בו סיגנלים חדשים אלא הוא התמקד בתיקונים קלים.

• פינגווין 4.0 – ב-23 לספטמבר 2016, כמעט שנתיים אחרי העדכון הקודם, שחררה גוגל את הגרסה האחרונה הידועה של אלגוריתם זה. השינוי המהותי היה הכנסתו כחלק מאלגוריתם הליבה של גוגל. להבדיל מגרסאות קודמות החל מעדכון זה החישובים נעשים בזמן אמת (live updates) כך שניקוי פרופיל מקישורים בעייתיים משפיע באופן מיידי.

עדכוני גוגל נוספים שהשפיעו על קישורים

עדכוני פינגווין הם לא העדכונים היחידים שגוגל שחררה המשפיעים על קישורים.

בתחילת 2005 גוגל הטמיעה את פיצ'ר ה- nofollow, שאותו אימצו גם שאר מנועי החיפוש הגדולים (מיקרוסופט ויאהו), על מנת להילחם בתופעת הוצאת קישורי ספאם מתגובות בבלוגים, פורומים וכד' – קישורים שלבעל האתר הייתה שליטה מעטה עליהם. אומנם לא מדובר בעדכון של האלגוריתם, אבל השימוש בפיצ'ר הזה הביא לשינוי משמעותי בשיטות של החלפות קישורים שהיו נהוגות עד להשקתו.

העדכון האלגוריתמי הראשון היה למעשה ג'אגר, שיצא לקראת סוף 2005, אשר טיפל ספציפית בביטול ערכם של קישוריים הדדיים עם אתרים לא איכותיים וקישורים מאתרים לא רלוונטיים.

עדכון נוסף ששוחרר זמן קצר לפני פינגווין הראשון, במהלך חודש אפריל 2012, שינה את הציון שגוגל נותנים למילות העוגן של הקישורים הנכנסים לאתר. היום אנו יודעים שקישורים דוגמת "לחץ כאן", "קרא עוד", "עבור לאתר" וביטויים דומים לצד קישורים עם כתובת ה- URL או שם המותג תורמים משמעותית לקידום אתר.
בזמנו קישורים אלה נחשבו לקישורים "לא איכותיים" בעיני מקדמי האתרים אשר התמקדו בהשגת קישורים עם מילות מפתח בלבד.

לפני מספק שנים גוגל רשמה פטנט חדש, הנמצא בשימוש דווקא באלגוריתם הפנדה שלה, אשר בודק את מילות המפתח בקישורים חיצוניים לדף על מנת לתת ציון משוקלל לאיכות של תוכן הדף.

פרק ב' – איך להעריך אם קישור הוא איכותי

אז מהו בעצם קישור טוב?

נתחיל מהעובדה החשובה שהיום לכל קישור יש איכות משלו ותרומה (חיובית או שלילית) שהוא נותן.
אם המצב היה שונה וכל הקישורים היו שווים (כפי שהיה נהוג בשנים המוקדמות בהן מנועי החיפוש לא ידעו לקבוע את האיכות של כל קישור), בפועל כל מה שהיה עלינו לעשות הוא פשוט להשיג יותר קישורים מכל אחד אחר על מנת להיות מדורגים ראשונים – כמות במקום איכות.

כפי שציינתי ימים אילו עברו; היום מנועי החיפוש משתמשים לא רק בסיגנלים כמותיים על מנת לקבוע את איכותו של כל קישור. באמצעות בדיקה של פרמטרים מרובים והשילובים ביניהם הם קובעים את האיכות ואפילו יודעים להבדיל בין קישורים אמיתיים לבין קישורים ספאמיים.

בהחלפות קישורים בעבר היה מקובל לבדוק רק את מילות הקישור עצמו, אבל בימים אילו כדאי יותר להתמקד בעמוד ממנו יוצא הקישור והדומיין בו הוא נמצא ולבצע מספר בדיקות איכות הכוללות גם: הערכה לדירוג ה- trust  או הסמכותיות של האתר (בעיני גוגל כמובן), רלוונטיות של הקישור ולהקפיד על גיוון.
אם תשיגו קישורים שעומדים בקריטריונים האיכותיים הנ"ל סביר להניח שאתם צפויים לעקוף את המתחרים שלכם בדירוגים, אם כי להשיג קישורים כאלו באופן עקבי היא משימה לא פשוטה.

קישורים עם trust

מאחר ומקדמי אתרים ניצלו לטובתם את הפרצות באלגוריתם הפייגראנק השיקו גוגל אלגוריתם חדש –trustRank, שאותו קשה יותר לתחמן. להבדיל מאלגוריתם הפייגראנק אלגוריתם ה- trustRank מבדיל בין אתרים איכותיים לאתרים שאינם כאלו. ההנחה של גוגל לאותה תקופה בה הושק האלגוריתם הייתה שספאמרים יכולים ליצור אתר עם פייגראנק גבוה באמצעות כל מיני טכניקות, אבל הם אינם יכולים לזייף את האיכות של האתר.

על מנת לקבוע את איכותו של אתר, גוגל בחרו אתרי "זרע" אותם הם הגדירו כאמינים ב-100% (כלומר שאינם מכילים תכניי ספאם). לא ידוע מי הם אותם אתרים או בכמה אתרים מדובר, אבל בארץ אנחנו יכולים לשער שאתרים דוגמת Ynet, מאקו, וואלה ואחרים מתאימים להגדרה.

כאשר גוגל באים לקבוע את איכות התכנים של אתר מסוים הם בודקים מה הוא הקשר של אותו אתר לאחד או יותר מאתרי הזרע – אם האתר מקבל קישור ישיר אז מדד ה- trust יהיה 99% (כלומר 1% סבירות לתכנים ספאמיים), אם האתר נמצא בשכבה השנייה (כלומר מקבל קישור מאחד האתרים שמקבלים קישור ישיר מאתר הזרע) אז מדד ה- trust יהיה 96%, אם האתר נמצא בשכבה השלישית אז מדד ה- trust יהיה 86% וכן הלאה. כלומר ככל שאתה נמצא בשכבה רחוקה יותר מאתר הזרע קיימת סבירות גבוהה יותר שהתכנים שלך יכילו ספאם. אומנם לא מדובר במדע מדויק, אבל הסבירות היא נמוכה שכתב בעל שם באתר מוביל יקשר לאתר עם תכנים רדודים.

בכלי הקישורים של מגסטיק כל אתר מקבל ציון trust וציון citation אשר מהם ניתן להקיש את מידת הסמכותיות של האתר. המינוס הוא הצורך לבצע בדיקה נקודתית עבור כל אתר בנפרד.

מדדי ה- trust flow וה- citation flow של אתר ynet

בכליום לעומת זאת ניתן להוריד דוח אקסל עם ציוני ה- KVR של כל האתרים אשר עולים עבור מילת מפתח מסוימת. ציוני ה- KVR משתנים מידי יום ונותנים תמונה מדויקת למידת הסמכותיות של האתרים והשינוי לאורך זמן. ככל שהציון נמוך יותר האתר חזק וסמכותי יותר (ynet לדוגמא מחזיק בציון KVR המושלם של 1).

אם נבצע מיון מהציון הנמוך ביותר ועד הגבוה ביותר נוכל למצוא רשימה של אתרים מהם כדאי לקבל קישור עבור אותה מילת מפתח.

לדוגמא עבור המונח "קידום אתרים" תחילת הרשימה הממוינת נראית כך:

ניתן לראות מספר אתרי סמכות דוגמת וויקיפדיה, אתרי לימודים, אתרי דרושים לצד אתרי נישה מהתחום.
מתוך האתרים בתחום, על פי כליום, askpavel הוא האתר הסמכותי ביותר ולאחריו באים האתרים של דניאל זריהן, נקודה, אקטיביטק ונוספים.

אתר מרקטינג נמצא בהמשך הטבלה במקום 54:

המשמעות היא שכל אתר שנמצא מעל מרקטינג ברשימה יהיה סמכותי מספיק עבורו ומומלץ יהיה להשיג ממנו קישור על מנת לקדם את המונח "קידום אתרים".

שורה תחתונה: השיגו קישורים מאתרים בעלי התכנים האיכותיים ביותר בתחומם.

קישורים רלוונטיים

קישור נמדד כרלוונטי לאתר לפי מילות הקישור ולכן עלינו להשיג קישורים המכילים את מילות המפתח שלנו. אומנם מדובר בפרקטיקה ישנה אבל היא עדיין רלוונטית מאוד גם בימים אילו. בשונה מפעם עלינו לדאוג שלא להגזים בכמות הקישורים על מנת שלא להיקלט ברדר של אלגוריתם הפינגווין.

אם האתר שלכם מקבל קישורים רק עם מילת מפתח אחת פרופיל הקישורים שלו לא ייראה כטבעי למנוע החיפוש. כל אתר בעל פרופיל טבעי אמור לקבל קישורים עם מגוון רחב של מונחים הכולל בין השאר את שם העסק/מותג, כתובת URL, מילות מפתח שונות ועוד.

שורה תחתונה: השיגו קישורים עם מילות מפתח אבל דאגו לעשות זאת באופן מתון.

קישורים מגוונים

בגיוון הכוונה היא בפרמטרים הבאים:

• מספר דומיינים מקשרים – עלינו להשיג קישורים מדומיינים שונים ולא קישורים רבים מאותו דומיין. אין הדבר אומר שעליכם לוותר לחלוטין על קישורי פוטר לאתר שלכם (אם כי קיים סיכון גדול היום בקבלת קישור כזה), אבל אין ספק שהשגת קישור ממוקד עדיף ב- 2018 על פני השגת קישורים רוחביים.
• סוג האתרים המקשרים – אם האתר שלכם מקבל קישורים רק מאתרי אינדקסים (או רק מאתרי מאמרים או רק מהודעות יח"צ; או כל ערוץ ממוקד של השגת קישורים) פרופיל הקישורים שלו לא ייראה כטבעי למנוע החיפוש. כל אתר בעל פרופיל טבעי אמור לקבל קישורים ממגוון רחב של אתרים: קישורים רגילים, קישורים מפורומים, קישורי יח"צ, קישורים מרשתות חברתיות ועוד.
• מספר הדפים המקבלים קישורים – אתר שאינו מקבל קישורים לדפים הפנימיים שלו (הקישורים הם רק לדף הבית לדוגמא) לא ייראה כטבעי למנוע החיפוש.
• סוגי הקישורים לאתר – עלינו להשיג קישורים מסוגים שונים כלומר קישורים שתורמים לקידום, אבל גם אחוז מסוים של קישורים שאינם תורמים לקידום (קישורי nofollow) על מנת שפרופיל הקישורים שלנו ייראה טבעי, קישורים מתמונות (עם alt, המתפקד באופן דומה לטקסט העוגן של קישור רגיל, וגם ללא alt) וכד'.

שורה תחתונה: השיגו קישורים מדומיינים שונים ומגוונים, הקפידו לקדם דפים פנימיים ולא רק את הדפים החשובים ולהוסיף גם קישורים שאינם תורמים ישירות ל-SEO.

עוד פרמטרים שמשפיעים על איכות של קישור

כפי שכבר ציינתי לגוגל יש סיגנלים שונים למדידת איכות הקישורים הנכנסים לאתר. מלבד השגת קישורים רלוונטיים ומגוונים מאתרי סמכות מומלץ להתייחס גם לשאר הפרמטרים הידועים:

• מספר הקישורים האחרים היוצאים מאותו עמוד – אם הקישור שאתם מקבלים נמצא בעמוד המקשר לעשרות רבות/מאות אתרים נוספים סביר להניח שלא מדובר בקישור איכותי. דפים מסוג זה אינם מספקים חוויית גלישה למשתמשים באתר ואינם נותנים להם ערך מוסף רב (אם כי יכולים להיות יוצאים מן הכלל).

  דפים כאלו בדרך כלל קיימים רק לצורך החלפת קישורים ואינם מכילים תוכן "אמיתי"; לרוב טובת הגולש לא עמדה בראש מעייניו של מי שיצר אותם. בנוסף, ככל שיש יותר קישורים בעמוד, הפייגראנק של העמוד מתחלק בין יותר אתרים (גם אם אנחנו לא יכולים לראות את נתוני הפייגראנק של עמוד אין זה אומר שגוגל לא משתמשת בו לצרכים שלה) וכך למעשה נשאר מעט מאוד ערך המתקבל עבור אתר המקושר ממנו.

  מה המשמעות מבחינתך במובן של קידום אתרים:
  בדקו את מספר הקישורים היוצאים מהעמוד ושיקלו האם שווה לכם להתאמץ להשיג את הקישור. כדאי לשקול פרמטרים נוספים דוגמת הסמכותיות של האתר בו נמצא העמוד או הסיבה שבגינה יש הרבה קישורים בעמוד – לפעמים יש לכך סיבה טובה.

  אם אתם רואים אתרים מתחום ההימורים, אתרי פארמה או אתרים למבוגרים המקבלים קישור, מומלץ בכל מקרה להימנע מלקבל קישור באותו עמוד.

• עמוד עם פילטר/עונש או עמוד המכיל וירוסים/ תוכנות זדוניות (malware) – קישורים מדפים שגוגל הפעילו עליהם פילטר, נתנו להם עונש או מצאו שהם מכילים תוכנות זדוניות יכולים לפגוע באתרים אליהם הם מקשרים. בעבר אנשי גוגל טענו שאין קישורים שיכולים לפגוע באתר, אבל מאז השקת אלגוריתם הפינגווין זה לא ממש מדויק (גוגל אפילו טרחו לשנות את הניסוח בקווים המנחים שלהם לוובמסטרים).
   
  היום יותר מתמיד המתחרים שלכם יכולים לפגוע במזיד באתר שלכם!

  דרך אחת לבדוק עמודים שכדאי לקבל מהם קישור תהיה באמצעות דוח Pages Performance של כליום, לדוגמא מתוך 52 עמודים של אתר מרקטינג המופיעים בתוצאות החיפוש כך נראית התמונה:

  

  ניתן לראות שהעמוד על קידום אתרים והעמוד על דומיין הם העמודים הטובים ביותר לקבלת קישור מאתר מרקטינג מאחר והם עולים עם 116 ו-101 מונחים בהתאמה בתוצאות החיפוש של גוגל. שני העמודים הנ"ל אחראים לכמעט 31% מכלל המונחים שעבורם מדורג האתר בתוצאות החיפוש.

  כמובן שמומלץ לשלב את הדוח מלמעלה עם נתונים נוספים דוגמת מהם המונחים עבורם עולים העמודים בתוצאות, באילו מיקומים והתפלגות הקישורים הנכנסים לאתר, אבל כאינדיקציה ראשונית מתקבלת תמונה דיי ברורה.

  מה המשמעות מבחינתך במובן של קידום אתרים:
  כאשר אתם רוצים לקבל קישור מאתר כלשהו עליכם לדעת לאבחן דפים בעלי איכות נמוכה (בעיני גוגל) ו/או לוודא שגוגל אינה מזהה אותם כמכילים תוכנות זדוניות שעשויות לפגוע במחשב שלכם. אם זיהיתם דפים כאלו הימנעו מהוספת קישורים בהם. בנוסף מומלץ לבצע בדיקות ולוודא שהמתחרים שלכם לא מנסים לפגוע בדירוגים שלכם ע"י הוספת קישורים מסוג זה לאתר שלכם.

• איכות האתרים האחרים שמקבלים קישור מאותו עמוד – בילדותי שמעתי הרבה פעמים את המשפט "אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה" ונכון הוא הדבר גם בקישורים.

  אם האתרים האחרים שמקבלים קישור מעמוד מסוים הם כולם (או רובם) בעלי תוכן לא איכותי, קבלת קישור לאתר שלך מעמוד זה עשוי לתת לגוגל רושם שגם האתר שלך שייך לאותה "סביבה רעה" של אתרים לא איכותיים.

  הרבה פעמים תמצאו שאתרים לא איכותיים, המקבלים קישור מעמוד מסוים, הולכים יד ביד עם ריבוי קישורים (הסעיף הראשון עליו דיברנו). הסיבה לכך נעוצה בעובדה שרמת הסינון לקבלת קישור בדפים אלה לרוב נמוכה יותר (ולעיתים לא קיימת כלל) ולכן מהווה מקור משיכה לספאמרים.

  אם מצאתם שהאתר שלכם מקבל קישורים ספורים ממקורות כאלו, סביר להניח שלא תהיה לזה השפעה אבל אם מצאתם שרוב הקישורים הנכנסים אליכם הם כאלו, כדאי שתבדקו שהם לא מזיקים לכם.

  מה המשמעות מבחינתך במובן של קידום אתרים:
  לבדוק כל אתר (ואת האתרים שמהם הוא מקבל קישור) שממנו אתם רוצים לקבל קישור אפשרי אם מדובר באחד או שניים שאתם רוצים לבדוק, אבל כאשר אתם מנסים להשיג קישורים בהיקפים גדולים יותר מדובר במשימה בלתי אפשרית. אני באופן אישי סומך על האינטואיציה שלי ומנסה להימנע מלקבל קישורים ממקומות שגורמים לי תחושה לא נוחה.

• מספר קישורים נכנסים לעמוד/אתר ממנו אתם רוצים לקבל קישור – אתרים איכותיים בדרך כלל מקבלים קישורים "טבעיים". אם לעמוד או לאתר, שממנו אתם רוצים לקבל קישור, אין קישורים נכנסים משל עצמו אולי עדיף להימנע מלהשיג את הקישור.

  בדרך כלל מאתרים איכותיים קשה יותר לקבל קישור, אבל אם הצלחתם גם תרומתו של הקישור לאתר שלכם תהיה בהתאמה.

  מה המשמעות מבחינתך במובן של קידום אתרים:
  כאשר אתם בודקים מקורות להשגת קישורים תסתכלו על מספר פרמטרים שיכולים לתת לכם מדד לאיכות בין אם מדובר ב- mozTrust של מוז, trust flow של מגסטיק, מספר קישורים נכנסים או כל מדד רלוונטי אחר שייתן לכם אינדיקציה.

• גיל הדומיין – אתרים שיש להם וותק של מספר שנים בתחום לא בהכרח מעידים על איכות, אבל ככל שלאתר יש יותר שנים קיימת סבירות גבוהה יותר שלא מדובר באתר ספאם. לעיתים יש אתרים לא מתוחזקים שנשארים ברשת להרבה מאוד שנים ולכן כדאי לבדוק מלבד גיל מספר פרמטרים נוספים דוגמת מתי האתר עודכן לאחרונה או להכניס למעקב לפרק זמן מסוים ולבדוק האם כמות הדפים המאונדקסים נשארת סטטית או עולה.

  מה המשמעות מבחינתך במובן של קידום אתרים:
  הוותק לא עומד בפני עצמו ולכן בדקו פרמטרים נוספים לקבלת החלטה אם לקבל קישור או לוותר. ניתן להשתמש בוותק כפרמטר לסינון רשימת אתרים פוטנציאליים להשגת קישורים.
   

• האם העמוד מאונדקס בגוגל – המשמעות של זה היא דיי ברורה – אם מנועי החיפוש לא מאנדקסים את העמוד אז קישור ממנו לא יעזור לכם. ניתן לבדוק אם עמוד מאונדקס בגוגל באמצעות בדיקת גרסת המטמון שלו (cache) או בדיקת חסימה ע"י קובץ ה- txt/ תגית מטא רובוטס.
   
• אתר המוכר קישורים – אתרים שמוכרים קישורים באופן מוצהר הם אתרים שכדאי להימנע מהשגת קישור בהם אלא אם מדובר בקישור עבור טראפיק בלבד. חלק מהאתרים שמוכרים קישורים מעבירים את הקישור דרך הפניה* לדף שסופר קליקים (אשר מבצע הפניה לכתובת באתר המקושר), מפעילים JavaScript או מצרפים לכתובת באתר המקושר פרמטרים בסוף ה- URL. הפניות, שימוש ב- JavaScript ו/או פרמטרים אלו אינם תורמים ברמת ה- SEO לאתר המקבל את הקישור.
   
  * אם הקישור עובר דרך הפניות מרובות (בעיקר אם מדובר בהפניות 302) גוגל עשויה לבטל את הכוח המועבר באמצעות הקישור.

  מה המשמעות מבחינתך במובן של קידום אתרים:
  אם המטרה היא טראפיק בלבד וודאו שהקישור/באנר לאתר שלכם יהיה ב- nofollow ומומלץ שיופיע גם אזכור לגולש שמדובר בקישור ממומן. במקרה כזה אין משמעות גדולה אם הקישור עובר דרך מערכת סטטיסטית לספירת הקליקים. בנוגע להוספת פרמטרים, מומלץ שלא לאנדקס דפים אלו אצלכם באתר על מנת להימנע מתוכן משוכפל, אבל זה כבר נושא אחר.

  אם המטרה היא קישור לצורכי קידום הימנעו מהוספת הקישור באתרים המוכרים קישורים באופן מוצהר או מאתרים שלא מקשרים באופן ישיר לכתובת "הנקייה" המבוקשת באתר שלכם (ללא הפניות בדרך, JavaScript ו/או הוספת פרמטרים).

• מיקום הקישור בדף – גוגל היום מתוחכם למדי והוא יודע לבצע הפרדה של אזור התוכן בדף משאר האזורים שבו דוגמת סרגלי הניווט, פוטר וכד'.

  הקישורים שגוגל מחשיב כאיכותיים יותר הם אלו שגולשים נוטים להקליק עליהם (לפי מודל "הגולש הסביר", שגוגל הגישה כפטנט עוד בשנת 2004) ולכן מומלץ להוסיף קישורים במקומות שבהם קיים סיכוי סביר שהגולשים יקליקו (משרת מטרה כפולה – טראפיק איכותי בנוסף לקידום האתר בגוגל).

  מה המשמעות מבחינתך במובן של קידום אתרים:
  כאשר אתם מקבלים קישור נסו לבקש שהקישור יופיע בחלק הנראה לגולש ללא גלילת העכבר (above the fold) ואם ניתן לבקש להדגיש אותו באמצעות פונט בולט (מודגש, צבע אחר, עם קו תחתון וכד') להגדלת הסבירות לכך, כדאי!

  בדפים המכילים רשימות של מקורות, השתדלו להיות בין המקורות הראשונים שמקבלים את מירב ההקלקות.

• הטקסט המקיף את הקישור – רנד פישקין ממוז מצא בסוף 2012 שגוגל מדרג אתרים מסוימים גבוה למרות שאין להם את הביטוי בדף או בתג הכותרת. הוא חקר את הנושא והגיע למסקנה שהסיבה לכך היא co-occurrence, כלומר הופעה משותפת של שם האתר וביטוי שמייצג את מהותו באתרים שונים באינטרנט. לדוגמא אם אזכיר את אתר החברה שלי net-working.co.il לצד הביטוי קידום אתרים במספיק אתרים (אפילו מבלי להוציא מהם קישור) זה יעזור לנטוורקינג להיות מדורג עבור 'קידום אתרים' בתוצאות החיפוש. רנד צפה שמגמה זאת תחליש את משמעות טקסט העוגן בקישורים, אבל לאחר מכן פרסם שהוא לא דייק בהערכתו לגבי co-occurrence.

  לפני מספר שנים הכתירו מקדמים מסוימים גם את co-citation כטקטיקה שיש לשים אליה לב. בשונה מ- co-occurrence כאן הכוונה היא שצד ג' מזכיר שני אתרים שאינם קשורים אחד לשני ונותן אינדיקציה לגוגל שיש ביניהם דמיון. בדיוק כפי שהזכרתי את ynet ומאקו בדוגמא קודמת במאמר זה ואכן שניהם אתרי חדשות מוערכים.

  לטעמי co-occurrence  ו- co-citation משמשים את גוגל באופן כזה או אחר באלגוריתם יונק הדבש שהושק בספטמבר 2013 אבל, בין אם אתם מאמינים או לא בהשפעה שלהם סביר שהיא קיימת ברמה מסוימת ובעיקר במקרים בהם הקישור אינו אינפורמטיבי במיוחד (דוגמת קישור במונח 'לחץ כאן' או 'להמשך קריאה' וכד'). לכן אם יש לכם אפשרות לשלוט בטקסט מסביב לקישור עם מילות המפתח שלכם זאת תהיה פרקטיקה טובה ליישם.

פרק ג' – איך להתחיל עבודת קישורים

כיצד עליי לגשת לפרוייקט השגת קישורים לאתר שאני מקדם?

אוקיי אז הבנו את חשיבותם של קישורים בתהליך קידום אתר באינטרנט ועכשיו מתעוררות השאלות הקשות – איך ניגשים להתחיל פרוייקט השגת קישורים עבור אתר שאני רוצה לקדם? האם לעשות בעצמי או לשלם למישהו שיעשה עבורי? להשיג קישורים בודדים זאת בעיה קטנה אבל להשיג הרבה קישורים זאת כבר אופרציה, האם זה אפשרי בכלל ליישום? האם יש קיצורי דרך או אוטומציה שיעזרו בעבודה זאת?

לצורך כך עליכם לייצר תהליך עבודה מובנה ובהמשך אתאר בפניכם דברים שאני עושה בעבודתי שעשויים להתאים גם עבורכם. כמובן שכל מקרה הוא לגופו של עניין ועל כן אתם מוזמנים לקחת את התהליך ולשנות אותו כך שיתאים באופן מדויק לצרכים שלכם או לאתר שאתם מקדמים.

למרות שיש לטעמי צורך ביצירת תהליך סיסטמתי להשגת קישורים, חשוב לזכור שלעיתים יש מקרים שעבורם התהליך לא מתאים ועל כן, אל לכם להיות מקובעים! אם יש לכם דרך להשיג קישורים טובים באמצעות טקטיקה חד פעמית אין שום סיבה לוותר עליהם מכיוון שהם לא הושגו על ידי התהליך שקבעתם לעצמכם מראש.

קידום האתר שלי לעומת קידום אתר לקוח

אם אתם מקדמים את האתר שלכם אתם נהנים מהפריבילגיה שאינכם צריכים לתת דין וחשבון לאף אחד למעט עצמכם, אבל כמקדמי אתרים אני מניח שאתם הרבה פעמים נתקלים בהתנגדויות שונות מצד הלקוח.
בעבר, מקדמים רבים היו מוכרים ללקוחות שלהם קישורים כמוצר מדף – חבילות של X קישורים, כמות מוגדרת של מאמרים עם קישור, מילות מפתח מוגדרות וכל זה תחום בזמן מוגדר וידוע מראש (אפילו עבודה בריטיינר הייתה נמדדת אצל לקוחות בכמות הקישורים שהושגה במהלך החודש החולף).

היום לא ניתן להבטיח ללקוח תוצאות מבוססות קישורים כבעבר וכפי שראינו השגת קישורים "על המשקל" (כמותית) היא בעייתית – אז כיצד אנחנו אמורים למכור ללקוח את הצורך לקנות שירות ערטילאי ועוד מבלי להבטיח לו תוצאות ברורות/ מידיות? הבעיה אף מחריפה כאשר מדובר באתר חדש לחלוטין ללא פרופיל קישורים או באתרים הפועלים בתחומים תחרותיים במיוחד בזירה האינטרנטית.

התשובה היא פשוטה למדיי (אם כי לא תמיד קלה ליישום) – התמקדו באדם שמולכם ובמה שחשוב לו במקום בקישורים שאתם מוכרים לו. דברו בשפה שלו, זהו את מטרות העסק וכיצד הקישורים יכולים לתרום להשגתן. כן עלינו להפוך במידה רבה לאנשי מכירות בתחומינו ולעבור לספק איכות על פני כמות.

לעבודה הכמותית מספר  חסרונות בולטים:

• אם אתם מחויבים לספק כמות מסוימת של קישורים, אתם תהיו בלחץ לעמוד ביעדים ומהר מאוד תמצאו את עצמכם מוותרים על האיכות רק על מנת לעמוד ב- X הקישורים להם התחייבתם.
• אתם לא באמת יכולים לנחש כמה קישורים תצליחו להשיג בפועל (ובטח שלא לאורך זמן).
• כאשר אתם מתמקדים ב-"כמה קישורים השגתם", אתם למעשה מתמקדים בטפל ולא בעיקר שהוא יצירת ערך ללקוח שלכם בין אם מדובר ברווח, לידים או כל דבר אחר שמשרת את מטרות העסק שלו. רוב אנשי העסקים לא מבינים קידום אתרים מהו ולכן גם אם עמדתם ביעד המספרי שקבעתם לעצמכם והדרג הניהולי בחברה לא רואה תרומה לעסק – למעשה לא השגתם כלום.
  אם לעומת זאת הייתם מתמקדים לדוגמא בהבאת 10% יותר טראפיק לאתר או לגידול של 5% במכירות אין ספק שהקישורים שהייתם מנסים להביא היו אחרים.

שורה תחתונה: הלינקים הם אמצעי להשגת המטרה ולא המטרה עצמה, זכרו זאת!

האם כדאי להתמקד בפרוייקט קצר מועד או ארוך טווח?

לטעמי כמעט תמיד עדיפה עבודה לאורך זמן על פני "זבנג וגמרנו", למרות שיש מקרים בהם אין לנו ברירה ואנחנו חייבים לספק קישורים בטווח קצר לתמוך בקמפיין פרסומי לא מתוכנן, או לנקות מוניטין בתוצאות החיפוש שנכפה עלינו (לדוגמא במקרים כמו "הזמר המפורסם", "הרופא המפורסם" או כל מקרה אחר שמקבל סיקור שלילי נרחב).

הסיבות שאני מעדיף פרוייקטים ארוכי טווח הן:

• קמפיין קישורים לוקח זמן עד שהתוצאות נראות בעין – אם אתם לוקחים עבודה לחודש אחד בלבד, רוב הסיכויים שלא תצליחו להרשים את הלקוח שלכם וייתכן שאף המוניטין המקצועי שלכם ייפגע בשל כך וחבל.
• בפרק זמן קצר אתם לא ממש יכולים להתמקד בלהכיר את העסק – כאשר הידיעות שלכם בעסק ובתחום הפעילות שלו נרחבות תוכלו להבין מהי הדרך הטובה ביותר להשיג לו קישורים. כך גם תוכלו להימנע מהפיתוי לקיצורי דרך והשגת כמות על פני איכות.
• לא כל הקמפיינים מצליחים – בואו נודה על האמת, לא כל מה שאנחנו מנסים תמיד מצליח בניסיון הראשון. אם אין לנו מספיק זמן, קיים סיכוי שנכשל בקמפיין הראשוני ולא יהיה לנו מספיק זמן לתקן את התוצאות עם קמפיינים נוספים.

המלצתי היא להתקשר עם לקוח לפרק זמן של מינימום חצי שנה עד מקסימום שנה ולאחר מכן לחדש את החוזה לתקופה נוספת. מצד שני אני אישית לא אוהב להחזיק לקוחות כנגד רצונם ולכן מאפשר להם (ולי) לסיים את ההתקשרות אם תנאים מסוימים של החוזה לא מתקיימים.

שאלות שכדאי לשאול בתחילת פרוייקט

בין אם אתם מקדמים את האתר שלכם או מקדמים אתר לקוח, בהתחלה של כל פרוייקט מומלץ לשאול שאלות. אם מדובר בלקוח אפשר לעשות זאת במסגרת פגישת ההיכרות או במקרה שהחוזה ביניכם כבר נחתם אז במסגרת פגישת התנעת הפרוייקט.

המטרה מבחינתכם היא לקבל את מירב האינפורמציה הנדרשת לכם לביצוע העבודה על הצד הטוב ביותר ולכן מומלץ יותר להקשיב ללקוח מאשר להשמיע לו. זהו גם השלב שבו אתם צריכים לכוון את הלקוח לעדכן אתכם בנכסים שתוכלו להשתמש בהם (לדוגמא אתרים נוספים השייכים לקבוצה, אתרים שהוקמו בעבר לצורכי קידום, פרופיל פייסבוק פעיל, מחלקת פרסום פנימית, כותבי תוכן בחברה וכד') ומהם ה- USP (unique selling points) כלומר מהן החוזקות הייחודיות של העסק שתוכלו להשתמש בהן בהמשך לצורך השגת קישורים.

אל תטעו, זה לא הזמן לתת ללקוח את כל התשובות ואסטרטגיה מלאה של כיצד אתם הולכים להתנהל בפרוייקט מ-א' ועד ת'. תפקידכם הוא לספוג כמה שיותר על מנת שתוכלו לתת את התשובות בשלבים מאוחרים יותר.

את השאלות אני מחלק לשתיים – שאלות כלליות (ללא קשר באיזה לקוח מדובר) ושאלות קישורים הרלוונטיות ספציפית לקמפיין הקישורים:

שאלות כלליות

1. ספר לנו בבקשה על ההיסטוריה של האתר/עסק ומהי מטרתו?
2. האם האתר מייצר הכנסה? אם כן מהם המוצרים/שירותים שמניבים את ההכנסות העיקריות?
3. האם בוצעה עד היום עבודת קידום על האתר? אם כן מה בוצע?
4. מיהם הלקוחות של העסק?
5. מהן המטרות שברצונך להשיג מפרוייקט קידום האתר ומה ייחשב מבחינתך כהצלחה?
6. מיהם האנשים עמם נעבוד? האם יש לך יכולת להיות שותף פעיל? (כלומר ליישם את המלצות הקידום שתקבל מאתנו).

שאלות קישורים

1. האם יש נכסים שראויים לקבל קישורים באופן טבעי? (תוכן איכותי, מוצר, אנשים מהחברה שידועים בתעשייה, מידע ייחודי) או באופן טבעי פחות? (כסף, תחליפי כסף בדמות – מוצרים לחלוקה, חסויות לאירועים וכד').
2. האם נוכל להיעזר בגורמים פנימיים ליצירת תוכן? (כותבים, מעצבים, מתכנתים וכד'). ועד כמה קלה הבירוקרטיה החברתית בעניין זה?
3. האם נעשית פעילות יחצנית ומהי?
4. האם בוצעה עבודת קישורים עד היום (ע"י מישהו בתוך החברה או מחוצה לה)? מה היא כללה ומה היו תוצאותיה? האם קיים לעבודה שנעשתה תיעוד שנוכל לקבל?
5. איפה מבלים הלקוחות שלך אונליין? ומהם התכנים שהם אוהבים לקרוא?
6. האם יש לך לקוחות ו/או ספקים עם אתרים שיכולים לקשר אליך?
7. מדוע לדעתך האתר שלך ראוי לקבל קישורים?

פרק ד' – נכסים (שאולי לא ידעתם) שיש לכם

איזה נכס יכול לתרום להשגת קישורים?

כל דבר שאתה יכול לנצל לצורך השגת קישור ממישהו הוא למעשה נכס התורם להשגת קישורים.

איתור או יצירת נכסים אלו היא אחת המשימות החשובות ביותר שלך בקמפיין להשגת קישורים מאחר ורוב הסיכויים שאנשים שתפנה אליהם במייל לא יקשרו אליך רק בגלל שביקשת מהם. אם בפניה תוכל להציע להם גם ערך אמיתי או לחילופין תציג נכס איכותי שמצדיק קישור, המשימה שלך תהיה קלה הרבה יותר.

כלומר כאשר אנחנו רוצים ליצור נכס להשגת קישורים עלינו למעשה לחשוב על ליצור משהו בעל ערך אמיתי!
הברור מאליו הוא כמובן תוכן איכותי – אתר עם תוכן שכזה ישפר פלאים את אחוזי ההצלחה של מחליפי הקישורים. אבל קיימים גם נכסים נוספים:

אנשים – אם יש לכם גישה למומחים בתחום אז בהחלט כדאי להשתמש בזה.
לא חייבים שהמומחים יהיו דווקא אנשים מתוך החברה; אני לדוגמא יזמתי פנייה לקולגות מהמקצוע לקיום ראיון משותף באתר נטוורקינג (www.net-working.co.il) לראשונה ב- 2007 ולאור ההצלחה של אותו ראיון נעשו שני ראיונות נוספים גם ב- 2010 וב-2012.

מנכ"ל ידוע או איש מהצוות של החברה עם גישה להרבה אנשים (מרצה בכנסים לדוגמא) יכול להיות נכס אנושי משמעותי.

מוצרים/ הנחות – יעיל להשגת קישורים עבור אתרי e-commerce אם יש לכם ראש יצירתי. במידה שהחלטתם להשתמש באופציה זו, שימו לב שגוגל ציינו מפורשות בהנחיות עבור וובמסטרים שאין לחלק מוצרים חינמיים תמורת ביקורת עם קישור.

קשה לי להאמין שגוגל יכולים להפריד בין ביקורות אמיתיות לבין ביקורות ממומנות (בתמורה לקבלת מוצרים בחינם) אלא אם הדבר נעשה במסות מאוד גדולות או כל הזמן מאותם האתרים. ולמרות זאת מוצרים או הנחות יכולים להוות נכס לפרסום באונליין וגם באופליין (על מי אתם חושבים כאשר אני מזכיר קפה ב-5 ₪?).

קחו כדוגמא את יום חנות התקליטים שהחל במטרה לתמוך בחנויות מוסיקה עצמאיות לפני כ-11 שנים בעולם (או לפני 9 שנים אצלנו בישראל בשם יום התקליט) שכל כולו חגיגת מוצרים ייחודיים ממיטב האומנים הנמכרים רק בחנויות העצמאיות ורק באותו יום – השבת השלישית של חודש אפריל. נסו ליישם יצירתיות כזאת עם מוצרי החברה שלכם ואין ספק שתשיגו הרבה מאוד קישורים לגיטימיים.

מידע – גולשים מחפשים מידע כל הזמן בשלל תחומים; אם יש לכם מידע ייחודי שאתם יכולים לחלוק עם הקהל שלכם יש לכם נכס מניב קישורים. קחו לדוגמא את Mozcast (של חברת Moz) שהתחיל כמיזם קטן בחברה והפך להיות נכס מניב קישורים במלוא מובן המילה:

238,430 קישורים מ- 2448 דומיינים שונים נכון לכתיבת שורות אלה.

אתרים נוספים – לא תמיד אתם יכולים להוסיף תוכן באתר הלקוח אותו אתם מקדמים ולפעמים אפילו באתר שלכם אתם עשויים למצוא את עצמכם כבולים. נשמע מוזר, אבל זה קורה המון.

הסיבות לכך יכולות להיות רבות ומגוונות ממגבלות טכניות של האתר ועד לדרישה שיווקית מטעם המחלקה האחראית על הפצת התכנים של החברה.

במקרים כאלו אתם יכולים ליצור את התוכן על סאב דומיין או דומיין נפרד ולהזרים טראפיק איכותי ממנו לאתר שאתם מקדמים. לעיתים תוכלו להעביר את התוכן לאתר המקודם, לאחר שהלקוח הצליח להסיר את המגבלה, באמצעות הפניות 301 וליהנות מקישורים שהשגתם.

לא הייתי ממליץ לכם ליישם טקטיקה זאת בשוטף, אבל במידה ואתם מוצאים את עצמכם במצב שאין לכם דרך אחרת, טקטיקה זאת תהיה עדיפה על כלום.   

יש חברות שמעדיפות להפעיל שני אתרים או יותר במקביל מסיבות שונות. אם ניקח את SEOBoots כדוגמא, את אתר www.net-working.co.il  העליתי לאוויר עוד כמקדם עצמאי ב-2005 (היום הוא משמש כאתר הבית של החברה), את http://cobi.org.il  העליתי כבר במסגרת החברה שלוש שנים מאוחר יותר ואת הבלוג הנוכחי אנחנו השקנו ב- 2016.

כסף – אם יש לכם כסף זמין לרשותכם אתם יכולים להשתמש בו כנכס להשגת קישורים בין אם באמצעות  פיתוח אתרים נוספים (שהזכרתי בסעיף הקודם) או על ידי רכישת אתרים פעילים בתחום שלכם, הפעלת בלוגרים מובילים ועוד. קיימות דרכים רבות להשתמש בכסף להשגת קישורים (יש להבדיל מקניית קישורים) באופן שאינו מפר את הנחיות גוגל.

פרק ה' – פרופיל קישורים

ניתוח פרופיל הקישורים שלך (ושל המתחרים)

ניתוח פרופיל הקישורים הקיים שלכם לעומת הפרופילים של המתחרים חשוב להבנת תמונת המצב וקבלת אומדן מול מה עליכם להתמודד. בחלק מהתעשיות התחרות היא חריפה ובאחרות פחות, אבל ללא קשר למידת התחרות, עליכם לדעת את המצב לפני שאתם נכנסים לקידום האתר כדי לדעת כיצד לתכנן נכון את מידת העבודה הנדרשת על מנת להתחרות בהצלחה.

חשוב שבתום הבדיקה שלכם תגיעו למסקנות אופרטיביות באשר להמשך הדרך; אם לא תעשו כן למעשה סתם בזבזתם זמן יקר. אחד התוצרים החשובים של בדיקת פרופיל הקישורים הנכנסים הוא איתור בעיות באתר שלכם על מנת שתוכלו לתקן אותן (או לפחות לא להחמיר אותן).

קיימים כלים שונים לניתוח קישורים בשוק, אבל אני מוצא שלרוב שימוש במספר כלים יחדיו מביא תוצאות טובות יותר על פני שימוש בכלי אחד בלבד.

אז מה בעצם אנחנו מנסים להשיג ?

היעד שלנו בסוף התהליך הוא להגיע לפרופיל קישורים שייראה "טבעי" למנועי החיפוש עם מגוון סוגי קישורים ומילות עוגן. גוגל משתפר מיום מיום באיתור קישורים מניפולטיביים ולכן גם אם הצלחתם לחמוק עד היום מעינו של מנוע החיפוש רוב הסיכויים שלא תצליחו לעשות זאת לאורך זמן.

לכן אנחנו מחפשים בשלב ראשון בעיות בפרופיל הקישורים הנוכחי שלנו ובפרט מציאת קישורים רעים ואיתור דפוסי קישורים מזיקים. לא רק בעיות אנחנו מחפשים – מניתוח המתחרים תוכלו למצוא גם הזדמנויות להשגת קישורים וטכניקות שכדאי לאמץ.

מציאת קישורים רעים – כבר הזכרנו שלא כל הקישורים שווים בתרומתם וחלקם עשויים להזיק לכם לאחר השקת אלגוריתם פינגווין. זאת הסיבה שעלינו למצוא קישורים אילו ולהסירם באמצעות פנייה לאתרים המקשרים או על ידי כלי ה- disavow של גוגל.

דפוסי קישורים מזיקים – איתור דפוסים שונים יעזור לכם לנקות יותר קישורים בעייתיים ומהר יותר. רוב הקישורים הטבעיים אינם עושים שימוש בדפוס כזה או אחר ולכן סביר להניח שאם מצאתם קישורים בעלי מאפיינים דומים כדאי לטפל בהם.

אילו סוגי מאפיינים כדאי לחפש? קיימים רבים החל משימוש מוגזם במילות מפתח, שימוש מועט בשם המותג, אחוז גבוה של קישורים למספר דפים בודדים (בדרך כלל דף הבית ודפי קטגוריות ראשיים), ערוצים קבועים להשגת קישורים נכנסים – דוגמת אינדקסים, פורומים או הפצת מאמרים (הרבה פעמים עם טקסט וקישור קבועים), ריבוי פוטרים או סרגלי צד, קישורים מאתרים שונים היושבים על אותו שרת, דומיינים השייכים לאותם הבעלים ועוד.

מציאת הזדמנויות – כאן הכוונה היא בעיקר למציאת הזדמנויות ממחקר אתרי המתחרים – בדיקת מיהם המקורות המקשרים אליהם והאם תוכלו לפנות לקבלת קישור מאותם מקורות. חשוב להדגיש שטקטיקה זאת יכולה להביא לנקודת פתיחה יותר טובה, אבל היא אינה בהכרח מספיקה על מנת להפוך אתכם למתחרה המוביל בנישה (הרי אתם תמיד משווים למה שעשו המתחרים).
בשביל להפוך להיות המתחרה המוביל אני ממליץ שתנסו להשיג גם קישורים שאין לאחרים ואם אפשר כאלו שהמתחרים שלכם לא יצליחו להעתיק.

גם קישורים שבורים באתר שלכם (לעמודים שירדו, עמודי טעות וכד') יכולים לשמש כהזדמנות טובה מאחר ובאפשרותכם לתקן אותם ולהתחיל ליהנות מהם שוב.

מהם מאפייני הקישורים שכדאי לבדוק בפרופיל קישורים?   

לצורך בדיקת המאפיינים שאציין בהמשך אפשר להשתמש בכלים רבים הזמינים כרגע בשוק – חלקם חינמיים וחלקם בתשלום. בכל מקרה אני ממליץ לכם לבצע את הבדיקות עם מספר כלים שונים על מנת שלא להסתמך על מקור בודד (ייתכן שכלי כזה או אחר מזייף).

הכלים בהם אני משתמש הם: Majestic, Open Site Explorer של מוז ו- aHREFs.
לעיתים כאשר חסרה קורלציה בין התוצאות המתקבלות, אני פונה לכלים נוספים; בדרך כלל אין צורך בכך. גם עבור אתרים גדולים ניתן לעשות שימוש בכלים שציינתי אם כי בדרך כלל ניתוח פרופיל הקישורים של אתר גדול עשוי להיות בעייתי מעט יותר משתי סיבות:

1. כמות הנתונים המתקבלים – ככל שהאתר גדול יותר כך נאלץ לקבל ולנתח יותר אינפורמציה.
2. התמונה המתקבלת עשויה להיות חלקית – להרבה כלים יש מגבלות (כמות שורות בדוחות, גודל בסיס הנתונים וכד') ולכן למרות שאנחנו מקבלים אינפורמציה רבה היא עדיין עשויה להיות חלקית.

בהמשך מספר מאפיינים שאני בודק עבור פרופיל הקישורים הנכנסים:

טקסט עוגן (טקסט הקישור) – המאפיין הראשון שרוב מקדמי האתרים התייחסו אליו בעבר (וחלק לא מבוטל עושים זאת גם היום) הוא טקסט העוגן של הקישורים הנכנסים. לכן בדיקת התפלגות טקסט העוגן בפרופיל קישורים נכנסים יהיה המאפיין הראשון שעלינו לבדוק.

במבט חטוף נוכל לראות האם נעשה קידום אתרים לאתר והאם נעשית אופטימיזציית יתר עבור מונחיי המפתח שלו. מה שמעניין אותנו למצוא בבדיקת התפלגות טקסט העוגן של אתר זה באילו מונחים נעשה שימוש תדיר על מנת לקשר אל האתר.

בהמשך ניתן לראות את טקסט העוגן המוביל של מרקטינג ע"פ הכלי של מגסטיק:

כמחצית מהדומיינים המקשרים עושים זאת עם כתובות URL ולמונח קידום אתרים מקשרים רק 7 אתרים המהווים פחות מאחוז מכלל האתרים המוציאים קישור למרקטינג.

מספר אתרים מקשרים – מספר המייצג את כמות האתרים השונים שמקשרים לאתר מסוים שהוכח כאינדיקטור טוב לאיכות ולרוב קיימת גם קורלציה לדירוגים בגוגל.

הסיבה לכך היא פשוטה – כפי שהזכרתי בתחילת מדריך זה – כל קישור הוא המלצה. אם קיבלת קישור מאתר X המשמעות היא שקיבלת המלצה מאדם אחד. אם קיבלת קישור נוסף מאתר X עדיין מדובר באותו ממליץ, אבל אם הקישור השני הוא מאתר Y, קיבלת שתי המלצות משני אנשים.

לכן קבלת הרבה קישורים מאתרים שונים מהווה סיגנל לאיכות האתר ולכך שהוא ראוי להיות מדורג גבוה מכיוון שהרבה אנשים ממליצים עליו.

איכות אתרים מקשרים – כאשר אנחנו בודקים את רשימת האתרים המקשרים לאתר מסוים ניתן בקלות לאבחן גם מהי איכות של אותם אתרים. אתרים איכותיים יקבלו קישורים מאתרים שלפחות את חלקם אתם תכירו או שיש להם trust גבוה.

כמובן שיש בדיקות רבות שניתן לבצע על מנת לקבוע את איכות האתרים המקשרים, אבל מכיוון שהנושא מצדיק פוסט משלו, לא ארחיב כאן מעבר לכך.

מספר קבוצות IP מקשרות – עוד מאפיין שיש להתחשב בו הוא טווחי ה- IP מהם האתר שלך מקבל קישורים. העיקרון דומה למה שכבר ציינתי קודם – ככל שיש לך יותר כתובות IP ייחודיות מהן אתה מקבל קישור המשמעות היא שאנשים רבים "מצביעים" עבור האתר שלך.

מה לגבי מספר אתרים בבעלות של ישות אחת (אדם, חברה וכד') או מספר אתרים בבעלותך?
על מנת לגלות אם אותו גורם הוא הבעלים של קבוצת אתרים, גוגל משתמשת במספר סימנים. אחד מהם הוא כתובות ה- IP של השרת בו מאוחסנים האתרים.

לעיתים מספר אתרים בבעלות של אדם מסוים ישתמשו באותה חברת אחסון; כתוצאה מכך כתובות ה- IP של כל האתרים יהיו זהות או מאוד קרובות (אותו c-class).

אם אתם שואלים למה לגוגל אכפת מזה? הסיבה היא שאם יש לך 5 אתרים וכולם מקשרים האחד לשני לא מדובר בחמישה אנשים שונים המקשרים לאתר שלך. בפועל זה אתה מקשר לעצמך.
אומנם לא מדובר בפרקטיקה אסורה, אבל זה לא טוב כמו לקבל קישורים מחמישה בעלי אתרים שונים. לכן גוגל תעדיף לתת לקישורים האילו פחות משקל.

מצד שני, יכולים להיות מצבים של אחסון משותף המשמש בעלי עסקים שונים או CDN-ים שהפכו להיות פופולאריים לשיפור מהירות טעינת אתרים בשנים האחרונות. מהסיבה הזאת גוגל תבחן סימנים נוספים דוגמת כתובת עסק משותפת, אותו מספר טלפון, פרטי רישום זהים לדומיינים ופרמטרים נוספים – רק שילוב של כל הפרמטרים ביחד יעזור לגוגל להבין אם אותו האדם הוא הבעלים של מספר אתרים.

על מנת למצוא את האינפורמציה הזאת בעצמנו נוכל להשתמש בכלים שהזכרתי קודם.
לדוגמא כך נראה הסטטוס של מרקטינג בכלי של מגסטיק:

מתוך 77 דומיינים מקשרים לאתר כשני שליש (51 דומיינים) הם בעלי c-class שונה.

בדיקת קבוצות IP עוזרת בעיקר למציאת בעיות או דפוסי קידום להבדיל ממציאת הזדמנויות. אם התחלתם עבודה על אתר עם היסטוריה מפוקפקת של בניית קישורים ואתם רוצים למצוא אם נעשה שימוש ברשתות קישורים, הבדיקה הזאת תהיה מקום טוב להתחיל.

קישורים רוחביים – הכוונה היא לקישורים שלא מגיעים מעמוד אחד אלא מעמודים רבים של אותו אתר. זה בדרך כלל קורה מכיוון שהקישור שולב בתבנית של האתר כמו ההדר, פוטר או סרגלי הצד כך שלמעשה כל דף המשתמש בתבנית למעשה מוציא קישור.

לעיתים יש סיבה לגיטימית להשתמש בקישורים מהסוג הזה ומספר מצומצם של קישורים רוחביים לא אמורים להוות בעיה. מצד שני, אם החלק הארי של הקישורים לאתר שלך מורכב מקישורים רוחביים, זה עשוי להיות איתות לגוגל שהאתר מקודם באמצעות טכניקות לא איכותיות של בניית קישורים או אפילו גרוע מזה – שהאתר עוסק בקניית קישורים.

מקדמים רבים עדיין משתמשים היום בפוטרים לקדם את עצמם ואתרי לקוחות מכיוון שבגוגל ישראל לפחות יש לא מעט מקרים בהם זה עובד. לטעמי זאת פרקטיקה מסוכנת, שיש להשתמש בה במינון נמוך, ובעיקר בשל העובדה שגוגל מפסיקה בשלב מסוים לתת ערך לקישורים רבים המגיעים ממקור בודד.

להבחין בקישורים רוחביים זה דיי פשוט, אבל זה דורש מעט יותר "חפירות" וניסיון על מנת לקבוע אם מדובר בקישורים לגיטימיים או לא. דבר ראשון אנחנו צריכים לראות את כמות הקישורים הנכנסים לעומת כמות הדומיינים המקשרים, שוב ניקח את מרקטינג כדוגמא:

45 דומיינים מקשרים למרקטינג עם 3675 קישורים. מגסטיק גם יאפשר לנו לראות באילו אתרים מדובר:

בדיקת היחס של כמות הקישורים לעומת כמות האתרים המקשרים בפני עצמו ילמד אותנו מעט מאוד. כמו שציינתי קודם יכולות להיות סיבות לגיטימיות להוצאת הקישור הרוחבי כך שמומלץ לבדוק מעט יותר לעומק את הנתונים וכיצד הם נראים באתרים המקשרים.

ניתן לראות ששלושת האתרים הראשונים ברשימה למעלה מקשרים רוחבית ושאר האתרים מוציאים קישורים ספורים. אם ניכנס לכל האתרים שמקשרים הכי הרבה נוכל לראות איך נראה הקישור, מאיפה הוא יוצא, מהי איכות האתרים, באילו מילות הקישור משתמשים וכו'. לאחר שנבחן את כל הנתונים נוכל לקבוע אם מדובר בקישור לגיטימי, בקישור בתשלום או אם מדובר בטקטיקה מפוקפקת של השגת קישורים.

מבין שלושת האתרים הראשונים המקשרים למרקטינג נראה שרק אחד כולל באמת קישור מהפוטר, אבל מכיוון שמדובר באתר תוכן איכותי, שאינו מוציא קישורים רבים, נראה שהדבר אינו בעייתי במיוחד.

בואו ניקח דוגמא לקישורים לגיטימיים בפוטר:

באתר cobi הוצאנו לא מעט קישורים למקורות חיצוניים (שתי העמודות השמאליות):

אומנם מדובר בעיצוב מיושן, שלא השתנה משנת 2007, אבל כל הקישורים היוצאים הם למקורות שיכולים לתת מידע נוסף לגולשים באתר – אף אחד מהקישורים לא נקנה בכסף וכל המקורות אליהם מפנה האתר הם לאתרים איכותיים בתחום של שיווק אינטרנטי או קידום אתרים.

כמה "כוח" (link juice) מעבירים הקישורים האלה אני לא יודע להעריך (בכל זאת מדובר במספר לא מבוטל של קישורים יוצאים מאזור הפוטר) וזאת גם לא הדאגה שלנו במקרה הזה, אבל מצד שני אין כאן בעיה שתגרום למי מהאתרים להיענש.

בואו נשווה את זה לדוגמא הבאה מהפוטר של אתר העוסק ביוגה צחוק:

למרות שיש כאן פחות קישורים יחסית לפוטר מאתר cobi, הם לא נראים "טבעיים" כל כך, נכון? הקישורים האלו יוצאים לאתרים שונים מאוד אשר אין ביניהם שום קשר רעיוני האחד לשני או לתחום של האתר ממנו הם מקבלים את הקישור.

בנוסף כל הקישורים הם במילות מפתח מדויקות ולכן יש סבירות גבוהה שניתן לקטלג אותם כמסחריים. העובדה שהם נמצאים בפוטר (כלומר יופיעו כנראה בכל דף באתר) מחזקת את החשד שהם נועדו למניפולציה של גוגל ותו לא.

אם אחד מהקישורים האלה היה מצביע לאתר שלי סביר להניח שהייתי בודק אם הם גורמים לנזק ומנסה להסירם או להחריג אותם באמצעות disavow tool של גוגל. אם הייתי רואה מתחרה שמשתמש באתר הזה לקבלת קישור בוודאי שלא הייתי מנסה להעתיק אותו.

העמודים שמקבלים את מירב הקישורים – אחד הדברים המעשיים ביותר בניתוח פרופיל קישורים הוא לבדוק אילו עמודים באתרי המתחרים מקבלים הכי הרבה קישורים. עליכם להוציא דפים, שבאופן טבעי מקבלים הרבה קישורים, דוגמת דף הבית או עמודי קטגוריות ראשיים על מנת לקבל את עמודי התוכן המייצרים למתחרים קישורים רבים.

כדי לקבל את רשימת העמודים וכמות הקישורים נכנס ללשונית pages במגסטיק (או top pages ב-ahrefs). בבדיקה של האתר הראשון בגוגל עבור המונח 'קידום אתרים' (האתר של דניאל זריהן שמתחרה במרקטינג) מצאתי שהתכנים עם הכי הרבה קישורים הם:

"מעל 100 גורמים המשפיעים על דירוג אתרים בגוגל" (15 דומיינים מקשרים)

"מעל 120 כלים לשיווק באינטרנט וקידום אתרים" (14 דומיינים מקשרים)

"מעל 40 דרכים להשיג קישורים חיצוניים" (13 דומיינים מקשרים)

עכשיו מה שנותר לי זה להיכנס לאותם עמודים לבדוק את התוכן ולנסות להבין מה הפך אותם ראויים לקישורים. לפעמים אוכל להסיק מהבדיקה הזאת איזה תוכן אני יכול לייצר אצלי באתר שיהיה דומה או באופן אידאלי טוב יותר. המדריך הנוכחי לדוגמא מתחרה בנושא השלישי שמצאתי באתר של דניאל זריהן מלמעלה.

זה נכון ששימוש בטכניקה הזאת טובה למציאת הזדמנויות ממתחרים, אבל קיימת הזדמנות בהרצת הדוח הזה גם על האתר שלך. עליך למצוא דפים באתר שלך, שמקבלים קישורים, ולחשוב כיצד אתה יכול להוציא יותר קישורים עבור הדפים האלו.

בנוסף, ניתן לקחת את רשימת הדפים ולהריץ עליה בדיקה באמצעות ScreamingFrog על מנת לגלות דפים שבורים שמקבלים קישורים ו/או הפניות 302. בבדיקה של אתר מרקטינג גיליתי לא פחות מ- 144 דפים שבורים עם קישורים נכנסים:

אין ספק שזה בזבוז כוח של קישורים נכנסים, שניתן בקלות לתקן ולהפוך אותם לנכס עם ערך לאתר.

קישורי nofollow – פיצ'ר ה- nofollow הוא תג אשר ניתן להוסיפו בקוד לקישור.

מבחינת הגולשים הוספת התג היא שקופה לחלוטין – הם לא רואים שינוי במראה של הקישור או מודעים לאופן שבו הוא פועל. מבחינת מנועי החיפוש לעומת זאת מדובר במשהו אחר לחלוטין; שימוש בתג זה אומר למנועי החיפוש שלא להעביר כוח לעמוד שמקבל את הקישור.

Nofollow הוא למעשה הפעם הראשונה שכל מנועי החיפוש הגדולים שיתפו פעולה. גוגל, MSN של מיקרוסופט (היום בינג) ויאהו הודיעו בינואר 2015 שהם יכבדו את התג בעת שהם זוחלים ומאנדקסים את הרשת.

הסיבה המרכזית של אתר להשתמש ב- nofollow היא לומר למנועי החיפוש שלא לבטוח באתר אליו הוא מקשר. זה אולי נשמע מוזר בהתחלה, אבל ישנם לא מעט מקרים בהם משתמשים יכולים לקשר לאתר שלהם מבלי שבעל האתר מאשר זאת.

מספר דוגמאות פופולאריות הן תגובות בבלוגים, פורומים ואינדקסים שונים, אבל לא רק. למעשה כל פלטפורמה המסתמכת על תוכן גולשים (UGC – user generated content) הפכה להיות "מטרה" על ידי מקדמי אתרים שחיפשו להשיג קישורים "קלים". קישורי nofollow ביטלו למעשה את הערך של הקישור לצורכי SEO ובכך למעשה ביטלו את התמריץ להשתמש בהם.

בשלב מאוחר יותר גוגל הוציאו הצהרה שקישורים פרסומיים מכל סוג שהוא מחייבים שימוש בתג nofollow בין אם מדובר בקישור ממומן, באנר ואפילו פוסטים אורחים והודעות יח"צ. בפועל מקדמי אתרים משתמשים באופציות האלו לצורך קידום אתרי לקוחותיהם ולכן לא מקפידים על כך.

בכלי הקישורים השונים קיימת אופציה לראות לאילו קישורים מוצמד תג ה- nofollow בקוד. גם לזמן גלישה קיימים פתרונות דוגמת הסרגל MozBar של חברת מוז (שנותן הרבה מעבר לזה) ותוספים שונים לדפדפנים (לכרום, לפיירפוקס) שיאפשרו לכם לראות סימון סביב קישורי nofollow.

התג יכול להיות מיושם ברמת העמוד או קישורים בודדים כפי שניתן לראות בדוגמא הבאה מתוך אינדקס חברות בניית אתרים באתר נטוורקינג בו חמישה קישורים (המסומנים בוורוד) הם קישורי nofollow ורק קישור אחד מעביר ערך:   

בפועל הידיעה אם קישור נושא את תג ה- nofollow לא ממש תשנה מכיוון שלעיתים נדירות תצליחו להמיר קישור nofollow לקישור רגיל. לצורך קידום האתר שלכם בגוגל אתם תצטרכו הרבה קישורים רגילים כי הם החשובים להשגת דירוגים, אבל על מנת שפרופיל הקישורים שלכם ייראה "טבעי" רצוי שתוסיפו גם קישורים שבפועל לא תורמים ל-SEO.

כיצד צריך להיראות פרופיל קישורים טוב?   

לשאלה זאת אין תשובה מוחלטת!

ציינתי לאורך המדריך הזה מספר גורמים או מצבים שייגרמו לי לרצות להשיג או לוותר על קישורים ממקור מסוים, אבל בואו ננסה לרכז כאן את מה צריך להיות בפרופיל קישורים טוב:

• רוב הקישורים יהיו של המותג או מונחים שאינם מילות המפתח המדויקות.
• הפרופיל יכלול קישורים טבעיים דוגמת "לחץ כאן", "עבור למאמר" וכד' או קישורים המכילים את כתובות ה- URL.
• הרבה דומיינים מקשרים על פני כמות גדולה של קישורים ממעט אתרים.
• קישורים גם לדפים פנימיים ולא רק לעמודים ראשיים דוגמת דף הבית או דפי קטגוריות מובילות.
• שימוש במגוון ערוצים על פני שימוש בערוץ אחד בלבד; כלומר סוגים שונים של מקורות – אתרים גדולים וסמכותיים, בלוגים, אתרי חדשות, יח"צ, אתרים מהנישה, אתרי ביקורות ועוד.
• שימוש גם בקישורים שלא מעבירים ערך כלל דוגמת קישורי nofollow ומעט קישורים מאתרים המוגדרים כבעלי איכות נמוכה יותר.
• לכלול גם קישורים שאינם טקסטואליים לדוגמא – תמונות.
• קישורים ממדיה חברתית – פייסבוק, לינקדאין, יוטיוב, פינטרסט ורשתות אחרות.
• מעט קישורים רוחביים – פוטר, הדר, סרגלי צד.
• מעט קישורים דרך הפניות (redirects).

כל עוד תשמרו על איזון בין איכות, רלוונטיות וגיוון אתם לא צריכים להיות מוטרדים.

כלל אצבע שמנחה אותי הוא לנסות להסתכל על האתר דרך העיניים של בודק איכות מטעם גוגל. אם נראה לכם שעובד גוגל שייכנס לאתר ימצא אותו כבעייתי אתם כנראה צודקים. במקרה כזה הסירו קישורים בעייתיים והוסיפו במקומם קישורים איכותיים.

פרק ו' – מי? למה? כמה?

איזה נכס כדאי לי לבנות בכדי להשיג קישורים?

כאשר אנחנו חושבים על נכס שיביא לנו קישורים הדבר הראשון שקופץ לנו לראש הוא תוכן טקסטואלי שגוגל יוכל לאנדקס ולדרג, אבל לא תמיד מאמר מושקע יהיה דווקא הנכס האידאלי – זה יכול להיות וידאו, תוכן ויזואלי או מספר סוגי נכסים אחרים כפי שתראו בדוגמאות בהמשך.

אם הגעתם עד לחלק הזה של המאמר אין ספק שאתם קהל המטרה, אבל אין הדבר אומר בהכרח שאתם תשתפו אותו או תקשרו אליו. לכן עוד לפני שאנחנו ניגשים לכתוב אפילו מילה אחת עלינו לחשוב על הדרכים להפצת התוכן וכיצד אנחנו מתכננים להגיע ולפנות למקשרים פוטנציאליים.

כאשר אנחנו חושבים על הפצת התוכן מראש זה יעזור לנו ליצור משהו שיעניין את הקהל. עלינו לענות על שלוש שאלות:

1. למי יהיה אכפת מהתוכן שלי?
2. למה אכפת להם מהתוכן שלי?
3. האם יש להם אפשרות להוציא לי קישור?

אם אתם לא מצליחים לענות בביטחון מלא על שלושת השאלות האלו סביר להניח שתתקשו מאוד להפיץ את התוכן שלכם בהמשך. אם הצלחתם לענות על השאלות נקודת המוצא שלכם תהיה טובה יותר.

אז בואו נתייחס לכל שאלה בנפרד:

למי יהיה אכפת מהתוכן שלי?

נתחיל מלחדד מעט את השאלה; הכוונה היא לאנשים זרים כי דיי ברור שחברים, משפחה או אנשים בעבודה עשויים להיות משוחדים ולתת לנו את התשובה שאנחנו רוצים לשמוע.

לפעמים כאשר אנחנו עובדים על קונספט או רעיון אנחנו משוכנעים שזה הרעיון הכי אדיר שהיה לנו עד היום. אם אתם עובדים בצוות יכול להיות שהצגתם אותו בהתלהבות או שהאנשים בצוות שלכם חושבים בצורה דומה לשלכם, אז למה שהם לא יתמכו ברעיון?

מצד שני, עלינו לזכור שאנחנו לא קהל המטרה ולכן הרעיון שלנו הוא לא עבורנו אלא עבור אחרים.
מכיוון שאנחנו קרובים מידי לרעיון שלנו ברוב המקרים אנחנו נהיה עיוורים למינוסים שלו או שנהיה עסוקים בלשכנע את עצמנו שאנחנו צודקים.

על מנת לבחון את הדברים באופן אובייקטיבי מומלץ לקבל דעה של אנשים השייכים לקהל המטרה שלנו – המקשרים הפוטנציאליים. אם לא נשאל אנשים מחוץ לצוות שלנו אנחנו יכולים לעבוד ימים רבים ולבזבז הרבה משאבים על רעיון שייכשל דקה אחרי שנוציא אותו החוצה.
בשלב המוקדם הזה של התהליך אתם עדיין לא מושקעים ברעיון שלכם יותר מידי ואם תגלו שלאף אחד מקהל המטרה שלכם לא אכפת, הנזק הוא קטן יחסית. אם תשכילו לקבל גם פידבקים אתם עשויים להבין מדוע הרעיון לא עובד מבחינת הקהל ולעשות באינפורמציה הזאת שימוש עבור יצירת הרעיון הבא.

למה אכפת להם מהתוכן שלי?

אחרי שהבנו למי אכפת חשוב לא פחות להבין את ה-"למה אכפת להם". אם יש לכם את התשובה לשאלה הזאת זה עשוי לעזור לכם "לעצב" את התוצר הסופי ולהפוך אותו מרעיון נהדר לנכס מצליח. בנוסף, כאשר יש לכם את ה-למה, קל יותר לשווק את זה בהמשך הדרך.

אם יצא לכם לעבוד הרבה עם אנשים בוודאי הבנתם שהדבר שמניע את כולנו זה הגיון, נכון? ממש לא!!
את כל ההחלטות שלנו אנחנו מקבלים ממקום של רגש ואחר כך משתמשים בתירוצים הגיוניים על מנת להצדיק לעצמנו את ההחלטות שעשינו.

אם אקח את עצמי כדוגמא חיה לזה, בזמן שאני כותב את המאמר הזה אני לא ממש חושב על התוכן המעולה שכתבתי עד עכשיו אלא על:

כן, כמות המילים שכתבתי. זה המאמר הארוך ביותר שכתבתי עד היום ואני רק באמצע הדרך – וואו! (רגש) אה כן, והוא גם מאוד אינפורמטיבי ומלא בעצות טובות (הגיון).

ולמה אני מספר לכם את זה?

כי אם תצליחו לגעת ברגש של קהל המטרה שלכם גדלים הסיכויים שתקבלו אינטראקציה בדמות קישורים, שיתופים וכד'. תכנים עם פוטנציאל טוב לעורר את הרגש יכולים להיות:

• אינפורמטיביים
• מצחיקים
• שנויים במחלוקת
• מעניינים
• מעוררי מחשבה
• משמעותיים
• מפשטים דברים מסובכים
• יפים

האם יש להם אפשרות להוציא לי קישור?

השאלה הזאת היא המשמעותית ביותר ובאופן מפתיע, החלק שלרוב לא חושבים עליו כאשר יוצרים תוכן שמטרתו להשיג קישורים. אם כתבתם את התוכן הטוב ביותר בתחומכם אבל לקהל שלכם אין אפשרות לקשר אליו – לא תצליחו להשיג את המטרה.

במאמר על איך לקדם אתר בגוגל ב- 2018  הזכרתי שעד שנת 2007 אתר נטוורקינג בבעלותי כיוון לקהל המטרה של עסקים שרוצים ללמוד על קידום אתרים. דיי ברור שהקהל הזה אינו קהל של מקשרים פוטנציאליים – לרובם אין אתר רלוונטי לתחום שלי ולחלקם אפילו לא היה אתר.

בואו ניקח עוד דוגמא, אם אייצר תוכן להורים שמעוניינים להכין ארוחה בריאה לילדים שלהם ב- 10 דקות. מה הסיכוי שאקבל קישורים מאותם הורים? קלושים. אולי אצליח להשיג מספר שיתופים ואפילו טראפיק מסוים, אבל כקמפיין להשגת קישורים, תוכן מהסוג הזה יהיה כישלון חרוץ.

אז מה עליי לעשות על מנת לטרגט את האנשים הנכונים?

במצב כזה עלינו להיכנס לראש של קהל המטרה ולעשות מחקר קצר באילו אתרים הם נמצאים, מה הם קוראים ומי משפיע עליהם. המקומות האלה שאני אמצא יהפכו להיות קהל המטרה שלי להשגת קישורים.

אם נחזור לדוגמא של הורים הרוצים להכין לילדים מזון בריא, הם עשויים לקרוא בלוגים על תזונה ובריאות הילד או לגלוש באתרים על איכות חיים, גידול משפחה ועוד.

שינוי קהל המטרה מהורים לבלוגרים שכותבים על מזון בריא או אתרים בתחום של דיאטה ישפר את הסיכוי שלי לקבל קישורים באופן דרמטי מכיוון ש: 1) לקהל המטרה הזה יש אתרים ו-2) התוכן שלי הוא רלוונטי עבורם (ולקהל שלהם) ויכול לשמש אותם בכל מיני מובנים.

פרק ז' – טכניקות ושיטות לבניית קישורים

באילו טכניקות להשתמש על מנת להשיג קישורים?

עד עכשיו בדקנו את פרופיל הקישורים שלנו, ניתחנו את התחרות ואיזה סוג קישורים אנחנו רוצים. עכשיו אנחנו צריכים למצוא דרך שמתאימה להשגת אותם קישורים.

מבחינת האתר ו/או העסק עלינו להתחשב בנקודות הבאות:

• מטרות העסק.
• הנכסים העומדים לרשותנו לדוגמא כותבי תוכן, מתכנתים, מעצבים וכדומה.
• הלינקים שאנחנו צריכים להוסיף לפרופיל הקישורים שמצאנו.
• הלינקים שאנחנו צריכים להוסיף על מנת להתמודד מול המתחרים שמצאנו.
• הזמן שעומד לרשותנו.

בחירת הטכניקה המועדפת

מיד אפרט בפניכם מספר שיטות בהם תוכלו להשתמש להשיג קישורים נכנסים לאתר שלכם. מן הסתם זה לא יהיה פרקטי או הגיוני לנסות ליישם את כולן ביחד. לכן מומלץ לקחת את הזמן ולהחליט איזו שיטה תהיה הנכונה ביותר עבורכם עכשיו (כמובן שעם הזמן תוכלו להשתמש בטכניקות נוספות או לחזור על שיטות שהשגתם עמן תוצאות טובות).

אם תמצאו בהמשך טכניקה שהתנסיתם בה בעבר בהצלחה ואתם מרגישים איתה בנוח או במידה ועומדים לרשותכם אמצעים ו/או משאבים שיעזרו לכם עם טכניקה אחרת מהרשימה, לטעמי אילו צריכות לקבל עדיפות מהסיבה הפשוטה שהן יהיו קלות יותר ליישום עבורכם.

לבחירת טכניקה אחת עמה תתחילו, שאלו את עצמכם את השאלות הבאות:

• האם אני יכול לעשות את הדברים לבד?
• האם אני אצטרך לקבל עזרה על מנת לעשות את זה? לדוגמא כותב תוכן, מתכנת וכו'
• האם השימוש בטכניקה הזאת יעזור לי להגיע ליעדים העסקיים שלי?
• האם אני יכול ליישם את הטכניקה בהצלחה בהתחשב בזמן שעומד לרשותי?
• האם הלקוח יהיה שמח שאיישם את הטכניקה הזאת?
• האם אני מרגיש בנוח לגבי הטכניקה הזאת?
• האם יש לי את האמצעים הפיננסיים לסיים את זה בהצלחה?

השאלות למעלה יעזרו לכם לסנן את הרשימה בהמשך ולבחור את האופציה הטובה ביותר עבורכם.

באילו טכניקות להשתמש על מנת להשיג קישורים?

בהמשך אביא בפניכם שלל טכניקות ושיטות להשגת קישורים. ליד כל טכניקה אציין מהי רמת הסיכון של השימוש בה ב-2018, מידת הקושי ליישום ומה ערך הקישורים שתשיגו. השיטות מחולקות ל- 11 קבוצות כאשר כל טכניקה מופיעה בקבוצה אחת בלבד (גם היא מתאימה למספר קבוצות שונות היא תופיע בקבוצה אחת בלבד).

אתם יכולים לקפוץ ישירות לקבוצה שמעניינת אתכם או לעבור על כל הטכניקות המופיעות בהמשך.

שיטות בסיסיות להשגת קישורים

להשיג קישור שיש למתחרה שלך:

רמת הסיכון – משתנה,        קושי ליישום – בינוני – קשה,         ערך הקישורים – משתנה

על מנת להשתמש בטכניקה הזאת עלינו לבצע ניתוח של הקישורים הנכנסים לאתרי המתחרים שלנו. מתוך אותם אתרים שתגלו רצוי לסנן את אילו שהסיכוי להשיג מהם קישור דומה אליכם יהיה קלוש ולבצע פנייה לאתרים האחרים ברשימה, על מנת לברר מי מהם יהיה מוכן לקשר גם אליכם.

איכות הקישורים שתשיגו ביישום של טכניקה זאת תלויה באיכות הקידום של המתחרים שלכם והאתרים שתצליחו לקבל מהם תשובה חיובית. ככלל אצבע אני יכול לומר שדווקא הקישורים שקשה לקבל הם בדרך כלל הקישורים שכדאי להשיג. לכן לטעמי רוב מה שתצליחו להשיג בשיטה זאת יהיו דווקא קישורים שעדיף להימנע מהם.

באופן אישי אני מנסה להשיג קישורים שהמתחרים שלי לא יצליחו לשכפל בקלות ובכך להשיג דירוגים וטראפיק. לכן אמליץ לכם שלא לבסס את כל מאמצי השגת הקישורים רק על העתקת המתחרים ולפנות את הזמן והמשאבים בעיקר לטכניקות אחרות.

להוציא קישור מלקוחות/ ספקים:

רמת הסיכון – משתנה,           קושי ליישום – בינוני,       ערך הקישורים – משתנה

חשוב להבין שבטקטיקה זאת אני לא מתכוון להוספת קישור בפוטר או סרגלי הצד באתרי הלקוחות שלכם אלא בקישורים איכותיים יותר. קישורים מלקוחות יכולים להגיע בפורמט של חוות דעת שתפורסם באתר שלהם, פוסט בבלוג או בכל דרך יצירתית שאתם יכולים לחשוב עליה.

היתרון בשיטה זאת הוא שהמתחרים שלכם יתקשו להעתיק את הקישורים האלה. לכן, אם תצליחו להטמיע את הוספת הקישורים מאתרי לקוחותיכם בשגרת העבודה שלכם אתם עשויים להשיג יתרון משמעותי.

מכיוון שרוב הלקוחות לא יטרחו לכתוב תוכן שמטרתו לקדם אתכם סביר שלא תצליחו להשיג הרבה קישורים כאלו, אבל בהחלט כדאי לנסות.

באותה מידה אפשר לפנות גם לספקים של החברה; זה יעבוד טוב לא פחות מפנייה ללקוחות ולפעמים אפילו יותר טוב (בכל זאת אתם הלקוחות שלהם והם יעדיפו שתהיו מרוצים).

החלפת קישורים או קישורים הדדיים:

רמת הסיכון – גבוהה,      קושי ליישום – בינוני,       ערך הקישורים – נמוך

הרעיון הוא פשוט, אתם פונים לבעלי אתרים אחרים ומבקשים להחליף עמם קישורים. הטכניקה הזאת עבדה יפה לפני אוקטובר 2005 החודש בו גוגל השיקה את עדכון ג'אגר, שהעניש אתרים על החלפות קישורים מרובות.

גוגל לא תמיד תעניש שני אתרים שמקשרים האחד לשני – זאת התנהגות טבעית שאתרים מאותו תחום יקשרו האחד לשני. הבעיה מתחילה כאשר הקישורים אינם תורמים לגולשים וברור שהסיבה היחידה לקיומם היא על מנת לקבל קישור.

דפי קישורים או דפי מקורות:

רמת הסיכון – משתנה,    קושי ליישום – קל-בינוני,  ערך הקישורים – בינוני

בעלי אתרים רבים יוצרים דפים עם קישורים למקורות שונים. דפים אלו בהחלט יכולים להיות לגיטימיים עבורכם במידה והתכנים שלכם מתאימים להשתלב בהם כאחד המקורות.  שימו לב שאין הכוונה לדפי קישורים המכילים אך ורק קישורים לאתרים שונים, אלא לדפים של תוכן איכותי המרכז בתוכו הפניות למקורות רלוונטיים בתחום. 

היתרון הוא שמדובר ב"מכירה יותר רכה" מכיוון שבעל האתר כבר מחובר לתוכן (הוא כתב אותו). לכן אתם לא צריכים "למכור" את הרעיון אלא רק את עצמכם ואת העובדה שאתם מתאימים להיכלל בין רשימת המקורות אליהם הוא מפנה.

חשוב שתקפידו על הרלוונטיות כלומר לוודא שלהוסיף לכם קישור בתוכן יהיה הגיוני. זה גם יגדיל את הסיכוי שתקבלו תשובה חיובית.

להפוך את זה קל לקשר אליך:

רמת הסיכון – נמוכה-בינונית,   קושי ליישום – בינוני,       ערך הקישורים – בינוני-גבוה

יש תעשיות בהם אנשים הם "מאותגרים קישורית" כלומר עד כמה שזה נשמע לכם מוזר – הם לא יודעים איך להוציא קישור. אם אתם משתייכים לאחד התחומים האלה, עזרו להם.

יש באפשרותכם לספק את קוד ה-HTML שהקהל שלכם צריך להעתיק ולהדביק או במקרים "קשים" במיוחד קיימים כל מיני כפתורי שיתוף שניתן להוסיף לתוכן – רק ללחוץ ולשתף.

לבקש מאנשים שאתה מכיר:

רמת הסיכון – נמוכה,      קושי ליישום – קל,           ערך הקישורים – גבוה

לכולם יש אנשים שהם מכירים בין אם מדובר בחברים, קולגות, עובדים, לקוחות, משפחה, שותפים עסקיים ועוד. למישהו מהאנשים שאתם מכירים יכול להיות אתר שתוכלו לקבל בו קישור – תשאלו!

אם אתם לא חושבים על אף אדם שאתם יכולים לפנות אליו, צרו לכם רשימה ראשונית מהאנשים שדיברתם איתם בחודש באחרון ו/או שלחתם/ קיבלתם מהם מייל בחודש האחרון. אני מבטיח לכם שאתם תופתעו מהתגובות שתקבלו.

החלפת מאמרים:

רמת הסיכון – משתנה,        קושי ליישום – משתנה,    ערך הקישורים – משתנה

בדיוק כמו החלפת קישורים רק שבמקום קישורים אתם כותבים מאמרים מלאים הכוללים בתוכם קישור או שניים.

האיכות תהיה בהתאם להשקעה של שני הצדדים בתוכן. היתרון הוא שאתם יכולים להיחשף לקהל חדש וגם מי שמפרסם את התוכן שלו אצלכם יכול להיחשף לקהל שלכם.

יש גורמים בתעשייה שיבדקו ששני האתרים הם פחות או יותר שווים מבחינת סמכותיות, איכות, כמות גולשים ועוד (כל אחד והמדד שלו) לפני שהם מסכימים להחלפה.
אני בדרך כלל קצת פחות בררן, אם האתר של הצד השני נתפס בעיני כאיכותי, פחות יעניין אותי אם האתר שלי יותר סמכותי או אם יש לי הרבה קישורים נכנסים בהשוואה לאתר של הצד השני.
 

לפנות לאנשים שקישרו אליך בעבר:

רמת הסיכון – נמוכה,        קושי ליישום – קל,   ערך הקישורים – בינוני

אם מישהו קישר אליך בעבר, יש סיכוי טוב שתוכל לקבל ממנו קישורים גם בעתיד. אומנם ככל שתקבל יותר קישורים מאותו המקור כך ירד הערך שלהם, אבל עדיין זאת פרקטיקה לגיטימית (הגיוני שאתרים באותו תחום יקשרו מספר פעמים אחד לשני) שמעבירה כוח.

בנוסף, אנשים כל הזמן מתפתחים – הם מגייסים עוד לקוחות, מעלים אתרי תמיכה חדשים, עוברים לחברה חדשה ועוד – כך שפנייה מחודשת אליהם יכולה לפתוח בפניכם הזדמנויות חדשות.

קישורים "משכבה שנייה":

רמת הסיכון – נמוכה,          קושי ליישום – משתנה,    ערך הקישורים – בינוני

טקטיקה זאת למעשה לא משיגה קישורים חדשים אלא מחזקת קישורים קיימים. אם יש לכם אפשרות להשיג קישורים לדפים שמקשרים אליכם אתם למעשה מעלים את ערך הקישורים היוצאים מאותם דפים לאתר שלכם.

בנוסף, חלק מהטקטיקות המפורטות במדריך זה יהיה לכם יותר קל לעשות אם תבקשו קישור עבור מישהו אחר ולא עבורכם. אני אסביר זאת עם דוגמא, דמיינו את שני המצבים הבאים:

1) בצעתם פנייה לבעל אתר ואמרתם לו שקראתם מאמר באתר שלו שנורא אהבתם. באותו מייל הזכרתם שגם לכם יש מאמר בנושא זה שיכול לתת ערך נוסף לגולשים שלו והוא מוזמן לקשר אליו.

2) בצעתם פנייה לאותו בעל אתר ואמרתם לו שקראתם מאמר באתר שלו שנורא אהבתם. באותו מייל הזכרתם שגם ראיתם מאמר נוסף בנושא זה שיכול לתת ערך נוסף לגולשים שלו והוא יכול לקשר אליו.

לאילו משני המצבים לדעתכם בעל האתר יגיב יותר בחיוב? לבקשה של קישור עבורכם או לבקשה עבור מאמר של מישהו אחר שקראתם?

עבודת קישורים בסגנון "הישן והטוב":

רמת הסיכון – נמוכה,    קושי ליישום – קשה,        ערך הקישורים – גבוה

מצאו אתרים שהייתם רוצים לקבל בהם קישור (כל אחד והקריטריונים שלו), הוסיפו אותם לרשימה ותתחילו לפנות אליהם באופן יזום אחד אחד לנסות ולקבל קישור.

היתרון הוא שמעט אנשים טורחים לעשות זאת היום בגלל שזה לוקח הרבה זמן והפניות הן קרות (ROI נמוך יותר – הרבה יתעלמו מכם או ייתנו תשובה שלילית). אבל אם תצליחו להשיג כמה קישורים בדרך הזאת הם יהיו הקישורים הכי טובים שלכם.

אני נוהג לשלב את הטכניקה הזאת עם מעט אוטומציה. בשלב הראשון אני מוציא דוח ממערכת כליום של רשימת המתחרים לאתר שאני רוצה לקדם (לדוגמא מרקטינג) ומקבל משהו בסגנון הזה:

לאחר שקיבלתי את הרשימה אנפה ממנה את כל האתרים שאין סיכוי שיקשרו אלי או שאני חושב שהם פחות רלוונטיים: אתרים גדולים דוגמת ynet, וויקיפדיה ואחרים, מתחרים ישירים ואתרים שיש להם פחות מ-50 מונחים משותפים עם האתר שלי (ככל שיש לאתר יותר מילים משותפות עם האתר שלי כך הוא רלוונטי יותר לתחום שלי).

כך אני חוסך לעצמי את השלב המייגע של מציאת אתרים רלוונטיים ומשאיר לעצמי רק את החלק של יצירת הקשר.

רישום לאתרים שונים

אתרי מאמרים:       

רמת הסיכון – גבוהה,      קושי ליישום – קל,           ערך הקישורים – נמוך

בניית קישורים באמצעות אתרי מאמרים כרוכה בכתיבת מאמר אותו מוסיפים לאתרים שמרכזים מאמרים בתחומים מגוונים. במאמר שמעלים נהוג להוסיף קישור או שניים לאתר שלך.

סוג הקישורים שנשיג מיישום הטכניקה הזאת יהיו באיכות נמוכה למדי למרות שכן ניתן להשיג כמות גדולה של קישורים ומגוון רחב של אתרים שבהם נוכל לשתול את המאמרים שלנו. בשיטה זאת יש לכם שליטה על מילות הקישור, אבל אין לכם אפשרות לשלוט על האיכות של האתרים בהם הם מופיעים.

גוגל בשנים האחרונות עושה עבודה טובה בזיהוי של קישורים מהסוג הזה וביטול הערך שהם מוסיפים ולעיתים אף עשויה להכניס את האתר המשתמש בטקטיקה הזאת לפילטר או עונש.

תגובות בבלוגים:

רמת הסיכון – נמוכה,           קושי ליישום – קל,           ערך הקישורים – נמוך

הטכניקה היא פשוטה למדי – נכנסים לפוסטים שפורסמו בבלוגים ומשאירים תגובה. ברוב המערכות השם שלך (או הפרטים שהשארת בשדה זה) ישמש כקישור לאתר שלך, כך שאם התגובה תאושר אתה מקבל קישור. היום רוב הקישורים מתגובות יופיעו כ- nofollow כך שאין להם ערך מבחינת קידום למרות שעדיין ניתן למצוא בלוגים שלא משתמשים ב- nofollow.

בעבר, השיטה הזאת נוצלה על ידי ספאמרים ולכן עדיין יש לה שם רע. מצד שני, יכולים להיות לה יתרונות במידה ואתם רוצים לייצר אינטראקציה עם בלוגרים בתחומכם.

כמו שציינתי רוב הקישורים שתשיגו יהיו קישורי nofollow למרות שזה לא בהכרח דבר רע.

אינדקסים כלליים או נישתיים:

רמת הסיכון – גבוהה,    קושי ליישום – קל,           ערך הקישורים – נמוך

הרבה לפני עידן מנועי החיפוש אנשים מצאו אתרים באינטרנט ע"י גלישה לאתרי אינדקסים שונים. היום עדיין קיימים אינדקסים ברשת אליהם ניתן להירשם ולנצל אותם להוצאת קישורים.

לטעמי מעטים הם האינדקסים שיש סיבה אמיתית להירשם אליהם ובדרך כלל מדובר באיכות נמוכה של קישורים מבחינת SEO.

אם אתם בוחרים להשתמש בטקטיקה הזאת מומלץ לוודא שאתם מקבלים ערך כלשהו מלבד הקישור – לדוגמא טראפיק ממוקד, מיתוג או כל דבר אחר שתורם לעסק שלכם. אחרת מדובר בסיכון מיותר.

יצירת דפי פרופיל עם קישור חוזר:

רמת הסיכון – גבוהה,          קושי ליישום – קל,   ערך הקישורים – נמוך

כאשר אתם נרשמים כחברים לכל מיני אתרים ושירותים שונים אונליין בחלק מהמקרים תקבלו דף פרופיל אישי אותו אתם ממלאים בעצמכם. חלק מהאתרים יאפשרו לכם להוסיף קישורים לאתר שלכם, למקום העבודה הנוכחי, למוסד אקדמאי שלמדתם בו וכדומה.

ממליץ לא להגזים בסוג כזה של קישורים, אבל בודדים פה ושם יכולים לעזור בקטנה.

אינדקסים ייעודיים – חברות, לוקאליים, אפליקציות, עיצובים ועוד:

רמת הסיכון – נמוכה, קושי ליישום – קל,   ערך הקישורים – בינוני

ברשת תוכלו למצוא שלל אינדקסים ודווקא האינדקסים הייעודיים עדיין מעבירים ערך כלשהו. הסיבה לכך היא שהם לא מקבלים כל אחד. מי שיכול להירשם אליהם הם רק אנשים או גופים שעומדים בקריטריונים מסוימים (סוג של סינון איכותי). אז אם פיתחתם אפליקציה או שאתם עסק לוקאלי/ חברה תוכלו להשיג כמה קישורים קלים.

גם למעצבים שביניכם יש לא מעט אינדקסים רלוונטיים מעיצוב לוגואים ועד עיצוב ממשקים.  

פורומים:

רמת הסיכון – גבוהה,          קושי ליישום – קל,   ערך הקישורים – נמוך

השתתפות פעילה בפורומים תאפשר לכם ליצור קשרים עם אנשים בתעשייה שלכם ולתרגם את זה לקישורים אמיתיים.

גם בפורום עצמו תוכלו להוציא לעצמכם קישורים, אבל היום רוב הפורומים משתמשים בקישורי nofollow כך שאין להם ערך ל-SEO (עדיין הם יכולים להביא לכם טראפיק איכותי).

אם בחרתם להשיג קישורים בדרך הזאת, מומלץ שתעשו את זה עם קישורים משתנים מתוך התוכן עצמו (השרשורים בהם אתם מגיבים) ולא על ידי הוספת חתימה קבועה למשתמש שלכם עם קישור שאינו משתנה.

פרסום באתרי דרושים:

רמת הסיכון – נמוכה,        קושי ליישום –קל,            ערך הקישורים – נמוך-בינוני

אם אתם מחפשים עובדים תוכלו להוציא קישורים לאתר החברה מאתרים בתחום הדרושים דוגמת אולגובס, גוב מסטר, גוב קרוב ואחרים. בחלק מהאתרים האלה הקישורים לא יישמרו ברגע שהמשרה תאויש, אבל חלק מאתרי הדרושים שומרים דף פרופיל חברה גם לחברות שאין להם כרגע משרות אותם הם מפרסמים באתר.

מומלץ שהקישורים יהיו עם שם החברה ולא עם מילות עוגן מדויקות (במידה ואתם משתמשים במספר אתרי דרושים למציאת עובדים חשוב אף יותר להקפיד על כך).

טכניקות על בסיס יצירת תוכן

להשתתף בראיון:

רמת הסיכון – נמוכה,          קושי ליישום –בינוני – קשה,          ערך הקישורים – גבוה

בטכניקה הזאת אתם מציעים את עצמכם כמועמדים להתראיין באתר או בלוג מהתעשייה שלכם. למרות שיש אתרים שמראיינים גם אנשים לא מוכרים בתעשייה לרוב זה יעבוד טוב יותר כאשר המרואיין הוא דמות ידועה בתעשייה או מומחה בתחומו. אם אתם עונים להגדרה זאת, סביר להניח שלא תצטרכו ליזום פנייה לאתרים במטרה להתראיין אצלם – הם כבר יגיעו אליכם.

דניאל זריהן נוהג לארח ראיונות אחד על אחד באתר שלו; כפי שניתן לראות מהתמונה בהמשך גם אני השתתפתי באחד הראיונות שלו ואפילו הצלחתי להביא את כמות הצפיות הגבוהה ביותר מכל המרואיינים עד כה ?

 
בדרך כלל תשיגו קישורים באיכות גבוהה בשימוש בטכניקה הזאת מכיוון שאתם בוחרים עבור איזה אתר אתם מעוניינים להתראיין (בין אם אתם פניתם לבעל האתר באופן יזום או שהוא פנה אליכם). לרוב בראיונות מהסוג הזה תוכלו לבקש קישורים עם מילות הקישור שמעניינות אתכם או להוציא קישור מהפתיח בו אתם מוצגים לקהל (כך שהוא ימוקם בתחילת התוכן).

מידת הקושי תלויה בפורמט (ראיון כתוב, מצולם וכו') ובמידת ההשקעה שלכם.

פוסט אורח:

רמת הסיכון – נמוכה,      קושי ליישום – בינוני – קשה,         ערך הקישורים – גבוה

כתיבת פוסט אורח הוא תהליך הכולל כתיבת פוסט/ מאמר עבור אתר כלשהו אשר מכיל קישור אליך. במקרים מסוימים הקישור מבוצע מתוך טקסט (מספר מילים עד פסקה) המתאר את הכותב ולעיתים אף מתוך התוכן עצמו.

באתר askpavel תוכלו לראות הרבה דוגמאות כאלו, הנה אחת מהן (בסוף המאמר מופיעה קובייה עם מעט אינפורמציה אודות הכותב הכוללת קישור לאתר שלו):

היתרונות בשיטה זאת הוא שבדרך כלל בעל האתר מאפשר לך לכתוב את הטקסט על עצמך, מה שמאפשר לך לקבל שליטה על מילות העוגן של הקישור.
יתרון נוסף הוא שאתם יכולים להתמקד אך ורק באתרים טובים (למרות שאתרים סמכותיים הם יותר סלקטיביים ולא יאשרו לכל מי שיפנה אליהם לכתוב עבורם) ובכך למקסם אפילו יותר את ערך הקישורים המתקבלים. אם אתם תכתבו תוכן טוב תוכלו גם לחזור ולכתוב שוב עבור אותו אתר בעתיד ולהוציא קישורים גם לדפים פנימיים באתר שלכם לצורך הגיוון.

החיסרון היחידי הוא שקשה לשמור על איכות הכתיבה אם אתם פונים לאתרים רבים ולכן תוכלו להשיג יחסית מעט קישורים באופן זה. ההמלצה שלי היא להשתמש בטכניקה הזאת בשילוב עם מה שאני מכנה "עקרון ה- 80/20 המתהפך".

למה הכוונה?

אני מניח שכולכם מכירים את עקרון ה- 80/20 ולכן אין צורך להרחיב עליו. כאשר אני מקים אתר חדש או לחילופין רוצה ליצור buzz ו/או מודעות גבוהה למשהו אני אשקיע 80% מהכתיבה שלי עבור אתרים חיצוניים ורק 20% לאתר שלי. בזמנים רגילים אני אהפוך את היוצרות – כלומר אשקיע 80% מהכתיבה שלי עבור עצמי ורק 20% לאחרים.

ריכוז חדשות מהתעשייה שלך:

רמת הסיכון – נמוכה,    קושי ליישום – בינוני,       ערך הקישורים – גבוה

המטרה כאן היא להפוך להיות מי שמרכז תכנים של אחרים במקום לכתוב תכנים חדשים. הרעיון הוא פשוט – אחת לשבוע או חודש (או כל פרק זמן אחר שנראה לך הגיוני) לרכז בפוסט אחד מספר ידיעות חדשותיות או את התכנים הכי טובים שנכתבו בתעשייה שלך.

אתה יכול לכתוב מספר שורות על כל אחד מהמקורות אליהם אתה מקשר המתמצת את הדברים או מפרט מדוע בחרת דווקא במקורות אלו. ריכוזי ידיעות עשויים לקבל קישורים טבעיים מאנשים שקוראים אותם באופן שוטף.
אם אתה מוסיף הסבר מדוע בחרת דווקא בתכנים אלו על פני אחרים שיצאו באותו פרק זמן ניתן גם לשלוח מייל לכל המקורות שאתה מרכז ולהשתמש בזה בתור "מלכודת אגו" (טכניקה נוספת שאפרט עליה בהמשך).

מומלץ בין התכנים לכלול לא רק את המקורות הסמכותיים ביותר אלא גם בלוגים איכותיים בסדר גודל בינוני; בעלים של בלוגים קטנים-בינוניים לרוב יהיו עם נטייה לקשר למקורות שמחמיאים להם יותר מאשר העורכים באתרים הגדולים.

ניתן להשתמש בטכניקה הזאת באופן הפוך: למצוא אנשים בתעשייה שלכם שמרכזים באתר שלהם ידיעות מהתעשייה ולגרום לכך שאתם תיקלטו ברדר שלהם. אם תשכילו להיות עם אנשים אילו במערכת יחסים טובה, בכל פעם שתכתבו תוכן איכותי יהיה לכם למי לפנות כדי שיעזור לכם להפיץ אותו.

ריענון של תכנים ישנים שהצליחו:

רמת הסיכון – נמוכה,            קושי ליישום – בינוני,       ערך הקישורים – גבוה

הטכניקה הזאת היא דיי פשוטה – מציאת תכנים שכתבתם שהצליחו מאוד בזמנו הזקוקים לריענון ולהוציא להם גרסה עדכנית. היתרון הוא שיש לכם סוג של הבטחה שגם הגרסה הזאת תצליח מכיוון שכבר יש לכם ניסיון עם הנושא וכמות הקישורים ו/או שיתופים שהוא קיבל.

דוגמא ממש עכשווית לשימוש בטכניקה הזאת היא המאמר המחודש של בריאן דין על כלי קידום אתרים מאפריל  2018 שעלה באתר backlinko. בריאן לקח 188 כלים לקידום – חינמיים ובתשלום – וסקר אותם במדריך אחד מקיף;. הפעם הראשונה שהמאמר הזה עלה באתר backlinko היה ב-1 לאוקטובר  2015 (אז עם 131 כלים) ואין ספק שמאז הרבה דברים השתנו.

שימוש בטכניקה הזאת יביא בעיקר קישורים טבעיים כך שאין לכם שליטה על מילות העוגן שתקבלו או על העמוד באתר שאליו יקשרו (לרוב יהיה לדף הפנימי של המאמר עצמו).

דרך אגב, אפשר לקחת את השיטה הזאת וליישם אותה גם על אתרים של אחרים.

למה הכוונה?

חפשו אתרים מהתחום שלכם שיש בהם תכנים שזקוקים לריענון והציעו להם עזרה בחידוש התוכן בתמורה לקישור חוזר לאתר שלכם.

תרגום של תכנים לשפות זרות:

רמת הסיכון – נמוכה,   קושי ליישום – בינוני,       ערך הקישורים – גבוה

אם יש לכם מאמר שהצליח בשפה האם שלכם יש סבירות גבוהה שהוא יצליח גם בשפות נוספות. אז אם כתבתם משהו מוצלח נסו לתרגם אותו לשפות נוספות ולפנות לקהלים אחרים שיקשרו אליכם.

היתרון של השימוש בטכניקה הזאת הוא באתרים מחו"ל שמקשרים אליך (תורם לגיוון מקורות) ואם אתם חושבים על להתרחב לחו"ל זה בהחלט לא מזיק שיהיו לכם קישורים ראשונים מהשוק שאליו אתם מתכננים להיכנס.

גם לטכניקה הזאת ניתן לגשת הפוך – לפנות למקורות מוצלחים בשפות זרות ולבקש מהם אישור לתרגם אותם לשפה שלכם. אני עשיתי זאת בעבר עם המאמר על איך להפוך למקדם כובע שחור (במקור של seomoz, כן MOZ של היום) והוא עשה עבורי עבודה טובה.

טור או פינה משלך:

רמת הסיכון – נמוכה,        קושי ליישום – קשה,        ערך הקישורים – גבוה

במקום לחשוב על תוכן חד פעמי, תשקלו לפתוח טור או פינה שלכם באתר סמכותי בתחום שלכם.
אחרי שתבססו את הפינה שלכם בקרב הקהל של האתר הסמכותי תוכלו באופן טבעי להעביר אותה אליכם או להמשיך באתר הסמכותי ולבקש ממנו להוציא קישורים לאתר שלכם.

דוגמא טובה לעניין זה הוא "דיבור צפוף" של שמוליק דורינבאום. ההתחלה של דיבור צפוף הייתה באתר askpavel והיום תוכלו למצוא אותה באתר החברה של שמוליק.

לסקר משהו חדש/ חדשותי ראשון:

רמת הסיכון – נמוכה,          קושי ליישום – קשה,        ערך הקישורים – גבוה

אם אתם תהיו הראשונים לסקר משהו בין אם מדובר באירוע, אייטם חדשותי, מוצר חדש (כל דבר חדש לא בהכרח מוצרים) אתם תוכלו לגרוף מכך לא מעט טראפיק ובנוסף לקבל גם קישורים.

הטכניקה הזאת קשה ליישום אבל התגמול עליה יכול להיות משמעותי. אם אתם מדברים עם מישהו, שמזכיר סיפור מתפתח שאף אחד עדיין לא סיקר, רוצו למקלדת!

מידע או מחקר:

רמת הסיכון – נמוכה, קושי ליישום – קשה,        ערך הקישורים – גבוה

אם יש באפשרותכם לבצע מחקר מעמיק בנושא מסוים זאת יכולה להיות דרך נפלאה לבסס את מעמדכם כמובילים בתעשייה ועל הדרך לקבל מספר אזכורים וקישורים.

אם תמצאו תגליות משמעותיות כמות הקישורים יכולה אף להיות גדולה.

לדוגמא כאשר גוגל הוציאו את עדכון ה- https ב- 2015 רצינו לבדוק אצלי בחברה עד כמה הפרמטר הזה תורם למיקומים. החלטנו לנתח מאות אלפי תוצאות של כמה שבועות לפני שגוגל השיקה את העדכון לעומת התוצאות שהתקבלו מספר שבועות לאחר ההשקה.
מה שגילינו הוא שבפועל הייתה עלייה מתונה בלבד (במקום השינוי הדרמטי שגוגל הכריזו עליו) בכמות התוצאות עם https בדף הראשון בגוגל. יצאנו עם הנתונים לשוק ובאמת מספר מקדמים שכתבו על העדכון הציגו במאמרים שלהם את הנתון שגילינו.

דוגמאות נוספות מבית היוצר של בריאן דין – מה הוא למד מניתוח של מיליון תוצאות חיפוש על הפרמטרים לדירוג בגוגל או מניתוח 1.3 מיליון תוצאות על דירוג ביוטיוב.

השוואת מוצרים:

רמת הסיכון – נמוכה,            קושי ליישום – בינוני,       ערך הקישורים – גבוה

חפשו מוצרים שאנשים לא יודעים להחליט באיזה מהם כדאי לבחור. כתבו ניתוח מעמיק המשווה בין המוצרים ואם תרצו אתם יכולים אפילו להוסיף מהי האופציה הטובה יותר לדעתכם.

במידה ותשכילו למצוא מוצרים שיש להם ווליום חיפושים טוב, במהלך הזמן התוכן הזה יצבור יותר ויותר קישורים (בעיקר אם תהיו מדורגים גבוה עבור שמות המוצרים).

שתי דוגמאות אפשריות מהתחום שלנו (קידום אתרים) השוואה בין Majestic, ahrefs ו- Open Site Explorer של חברת מוז או השוואה בין SEMRush ל-Kolyom.

לרכב על הגל של נושאים חמים:

רמת הסיכון – נמוכה, קושי ליישום – קשה,        ערך הקישורים – גבוה

אם לא הצלחתם לסקר נושא חם שעושה כותרות עדיין תוכלו לרכב על הגל ולהשיג קישורים. הרעיון הוא לחפש סיפורים חמים ולכתוב פוסט שלכם על הנושא.

לדוגמא בזמנו כאשר כל מקדמי האתרים היו בציפייה דרוכה להשקת פינגווין 4.0, שמנו לב לעלייה חריגה בכמות השינויים היומיים בגוגל והעלנו במרקטינג את המאמר הזה (אותו כתבתי מראש):

למרות שכולם דיברו וכתבו על פינגווין עשרות (אם לא מאות) מאמרים שונים לפנינו, המאמר הזה הצליח לעורר עניין שתורגם גם למספר קישורים ושיתופים.הסיבה לעניין שעורר המאמר בדוגמא למעלה היא השאלה בכותרת שנזרקה לשוק שהיה במתח, שכל  פיסת אינפורמציה חדשה הייתה בגדר השלכת גפרור לחבית נפט.

המקרה הזה הוא ייחודי ולכן בהמשך אביא מספר דרכים נוספות בהן תוכלו לנצל טרנדים חמים:

1)  הטרנד עצמו – מתאים לשלבים המוקדמים יותר של הטרנד. אם עדיין לא נכתב רבות על הנושא אתם יכולים לסקר אותו עם כל הפרטים הידועים עד כה כאילו שזה העדכון הראשון שיוצא לשוק.

2) זווית חדשה – אם אתם לא בין הראשונים לסקר את הנושא אתם יכולים לנסות להביא טוויסט חדש או להציג פרספקטיבה אחרת.

3) סיכום מלא – ברגע שנראה שכל העובדות כבר ידועות, נסו לכתוב סקירה מקיפה הכוללת את כל הפרטים המלאים.

4) ההשלכות – ברגע שהאבק שקע, עברו לדבר על כל ההשלכות של הטרנד ונתחו כל אחת בנפרד. אתם גם יכולים לעשות מחקר ולדוג מספר עובדות חדשות, שדיברו עליהן כבר, אבל עדיין לא קישרו אותן לטרנד עצמו.  

הקמת אתרי מיקרו או אתרים תומכים:

רמת הסיכון – נמוכה,     קושי ליישום – בינוני-קשה,           ערך הקישורים – משתנה

לטכניקה הזאת יש שתי ווריאציות. הראשונה היא הקמת אתרים תומכים שיכולים להיות גדולים או קטנים וכבר הזכרתי במדריך זה את אתר cobi ואת מרקטינג עצמו שהם למעשה אתרים תומכים לאתר נטוורקינג.

הווריאציה השנייה היא הקמה של אתרי מיקרו מוזרים או משעשעים אשר יקבלו מספר קישורים נכנסים בעצמם, דוגמת האתר "ראפר קידום אתרים" בכתובת http://www.theseorapper.com.

בשתי הווריאציות תדאגו להוסיף קישור מאתר התמיכה אל האתר שאתם רוצים לקדם. 

רשימות:

רמת הסיכון – נמוכה,           קושי ליישום – בינוני,       ערך הקישורים – בינוני

• אנשים
• אוהבים
• רשימות

בעיקר מכיוון שאילו תכנים שמרכזים אינפורמציה באופן שקל לנו לעכל.
ניתן לעשות רשימות כמעט על כל דבר שאתם יכולים לחשוב עליו, כולל בנישות משעממות.

להוציא מדריכים של איך לעשות …:

רמת הסיכון – נמוכה,         קושי ליישום – בינוני,       ערך הקישורים – גבוה

בין אם מדובר על שימוש בכלי, פרוייקט עשה זאת בעצמך או כל דבר אחר, אם תראו לאנשים מה לעשות בדיוק על מנת לקבל תוצאה רצויה יש לכם ביד תוכן שישיג קישורים.

אני חייב לציין שבאופן אישי הופתעתי שהמדריך צעד אחר צעד לשיפור דירוג אתר בגוגל ללא עונשים השאיר אנשים במרקטינג למשך 9.5 דקות – יותר מכל מאמר אחר שהעלינו באתר עד היום.

יצירת מילון מונחים לתעשייה שלך:

רמת הסיכון – נמוכה,         קושי ליישום – בינוני,       ערך הקישורים – בינוני

אנשים חדשים בתפקיד או תחום מסוים בדרך כלל לא מכירים הז'רגון המקצועי: המונחים, ראשי התיבות וכו'. ריכוז מונחים שכזה יכול להביא טראפיק לא מבוטל וגם קישורים מאתרים הכותבים תכנים למי שעושים את הצעדים הראשונים שלהם בתחום.

באתר seolinks לדוגמא יצרו אזור עם מילון מונחים למקדמי אתרים מתחילים:

ריכוז מומחים:

רמת הסיכון – נמוכה,   קושי ליישום –בינוני,        ערך הקישורים – גבוה

לקבל תשובות מקבוצת מומחים היא דרך נהדרת לקבל קישורים. אם התוכן הוא איכותי ואתם מצליחים לרכז את המשפיענים הנכונים, כמות הקישורים שתוכלו לקבל עשויה להיות משמעותית.

כבר הזכרתי קודם את ראיון המומחים המשותף שהעליתי באתר נטוורקינג ב- 2007. הוא כל כך הצליח עד שהיו אנשים מהתעשייה בזמנו ששאלו אותי למה לא פניתי אליהם להציע להם להצטרף גם לפרוייקט.

ההצלחה של הריאיון הזה (טוב לא רק, גם כל הקישורים שהוא קיבל) הביאו אותי להעלות ראיון נוסף ב-2010, הפעם עם 10 משתתפים (פי 2 מהריאיון המקורי). וגם הוא נחל הצלחה.

בפעם השלישית זה כבר היה פרוייקט שאפתני – ראיון משותף של 44 משווקים אינטרנטיים, מתוכם 19 היו מקדמי אתרים מחו"ל. את הריאיון הזה כבר לא יכולתי לנהל בעצמי ואם אני זוכר נכון רק במאמץ משותף של 4 או 5 אנשים נוספים בחברה הצלחנו לסיים אותו בזמן סביר.

כל שלושת הראיונות יצרו הרבה מאוד עניין בזמנו וכולם ללא יוצא מן הכלל הביאו קישורים, דירוגים בגוגל וטראפיק אורגני.

יצירת מדריכים מקיפים:

רמת הסיכון – נמוכה,             קושי ליישום – קשה,        ערך הקישורים – גבוה

יצירת תכנים ירוקי-עד או מדריכים מקיפים בנושא מסוים יכולים להיות מקור מצוין להשגת קישורים. המדריך הזה לדוגמא הוא אחד המקיפים שאני כתבתי עד היום מבחינת התוכן, כמות המילים והמחשבה על התכנים שיופיעו בכל אחד מהפרקים שבו.
אם מישהו יצטרך ללמד עובד חדש על השגת קישורים הוא יוכל להפנות אותו רק למאמר הזה במקום לחפש מספר מקורות, שביחד יכסו את הנושא.

יצירת תכנים מהסוג הזה היא מה שבריאן דין מכנה טכניקת גורד השחקים – כתיבת התוכן הכי טוב בנושא מסוים במטרה להשיג קישורים. אתם לא בהכרח חייבים להמציא את הגלגל רק לדאוג להיות "גורד השחקים" הכי גבוה בתעשייה שלכם (ואם כבר אתם משקיעים בזה תוודאו שאתם מוסיפים מספיק "קומות" על מנת שלא ניתן יהיה לעקוף אתכם בקלות).

דרך אגב, מקורות מקיפים הם לא בהכרח תמיד ירוקי-עד. יש מקרים בהם התחום הוא כל כך דינאמי שגם מדריך מקיף, ככל שיהיה, יהפוך להיות פחות עדכני (ואולי אפילו לא רלוונטי לחלוטין). אם יצרתם מדריך כזה אתם יכולים לחזור אליו באופן שוטף ולרענן את התכנים שבו על מנת שיישאר רלוונטי לאורך זמן.

לפרסם קייס סטאדי:

רמת הסיכון – נמוכה,      קושי ליישום – בינוני-קשה,           ערך הקישורים – גבוה

פרסום של מקרה בוחן – תוצאות אמיתיות עם מספרים אמיתיים בהחלט יכולים לתפוס את תשומת ליבם של האנשים בתעשייה שלך. במאמר הקודם שפרסמתי במרקטינג הצגתי נתונים אמיתיים על כמות הטראפיק באתר ודיברתי באופן פתוח על אסטרטגיית התוכן שבחרתי ומה היו התוצאות שהשגתי. המאמר הבודד הזה הקפיץ את הטראפיק האורגני באתר הרבה יותר מכל תוכן שפרסמתי לפניו:

אם יש לכם מוצר שאתם יכולים לספר על התוצאות שהוא מביא למשתמשים, זה יכול להיות תוכן שלא רק ישיג קישורים אלא גם יביא לכם מכירות בפועל.

במידה ואתם מספקים שירות, נסו להביא כדוגמא את אחד הלקוחות שלכם ולהראות מה זה עשה עבורו.

דפי שאלות תשובות:

רמת הסיכון – נמוכה,     קושי ליישום – בינוני,   ערך הקישורים – בינוני

פרסום של אזור שאלות ותשובות באתר שלכם יכול להוות מקור טוב להשגת קישורים נכנסים. נסו למצוא שאלות שמעסיקות את האנשים בתעשייה שלכם ולתת להם פתרון.

ככל שיהיו לכם יותר תשובות באתר שלכם הסיכוי שתשיגו קישורים לאורך זמן עולה.

לתרום לערכים בוויקיפדיה ו/ או לפתוח עמוד שלכם:

רמת הסיכון – נמוכה,         קושי ליישום – בינוני,       ערך הקישורים – בינוני

קישורים מאתר וויקיפדיה ב- 99% מהמקרים הם עם nofollow, אבל הם עדיין קישורים בעלי trust גבוה ולכן תורמים לפרופיל הקישורים שלכם. יש 2 דרכים להשיג קישורים מוויקיפדיה: 1) לערוך ערך קיים ולהוסיף בו קישור. 2) לפתוח עמוד שלכם.

באופציה הראשונה של עריכת מונחים קיימים עדיף שלא תירשמו באמצעות האימייל של החברה מכיוון שאז הנטייה של העורכים היא להתייחס לקישור כאל ספאמי והסבירות היא שהוא לא יאושר.

לגבי האופציה השנייה מומלץ לתת למישהו חיצוני לחברה לכתוב את הערך עליה על מנת שיהיה אותנטי עד כמה שניתן. שיטה זאת טובה למותגים או אנשים בעלי שם שהשוק מכיר (אף אחד לא יתייחס ברצינות לערך שנכתב על מישהו עלום).

רשתות בלוגים (כובע לבן):

רמת הסיכון – נמוכה,         קושי ליישום – בינוני,       ערך הקישורים – בינוני

נצל את הקשרים האישיים שלך (מספר חברים או קולגות) על מנת להקים רשת בלוגים פרטית משותפת בתחום מסוים. קשר לכל אחד מהבלוגים ודאג לקבל מהם קישור חוזר.

מומלץ שלא להגזים בכמות החברים בקבוצה; נניח 5 חברים הוא מספר טוב – גדול מספיק מצד אחד ולא מעט מידי מצד שני. תקבעו בין חברי הקבוצה שכל חודש כל אחד מהחברים מוציא קישור לאחד מהבלוגים בקבוצה (אפשר גם בתדירות גבוהה יותר נניח אחת לשבוע).

הפרקטיקה הזאת היא כמו החלפת קישורים הדדיים רק שהיא יותר טובה מכיוון שכל אחד מהחברים מקשר באופן טבעי מתוך תוכן רלוונטי לחברי הקבוצה האחרים. למעשה אנחנו נהנים מכוח של קבוצה קטנה ואיכותית שכל חבריה משלבים כוחות להשגת מטרה משותפת.

למחזר תכנים:

רמת הסיכון – נמוכה,         קושי ליישום – קל,           ערך הקישורים – בינוני-גבוה

מחזור תכנים הוא אחת הטקטיקות היותר כיפיות שיש מכיוון שאתם לא צריכים ליצור משהו מאפס אלא פשוט למחזר תוכן קיים (ולהשיג קישורים).

הדרך הטובה ביותר למחזר תוכן היא להמיר אותו לפורמט חדש. לדוגמא את המדריך הנוכחי אני יכול להפוך לאחד מהפורמטים הבאים:

1) אינפוגרפיקה – טוב אולי לא את כל ה- 101 שיטות להשגת קישורים, אבל נניח את ה-5 היעילות ביותר, 5 הקלות ביותר ליישום, 5 המסוכנות ביותר וכדומה.

2) וידאו – יש לי כבר את כל החומר אז אני יכול להפוך אותו למדריך מצולם בווידאו.

3) וובינר – או אפילו סדרת וובינרים על הדרכים להשגת קישורים.

4) שקופיות – ניתן בקלות להמיר את התוכן למצגת אותה ולהעלות אותה באתרים דוגמת slideshare ומקומות נוספים.

5) PDF – שאני יכול לתת לגולשים חדשים באתר שלי, להציע בפייסבוק ועוד.

בנוסף להמרת הפורמט ניתן להשתמש גם בשאר הטכניקות המובאות במדריך על מנת להביא את התוכן לקהלים חדשים בפלטפורמות נוספות – ראיון אצל קולגה, פרסום ידיעת יח"צ ועוד.

מלכודות קישורים (baits)

מלכודת קישורים:

רמת הסיכון – נמוכה,          קושי ליישום – קשה,        ערך הקישורים – גבוה

המטרה כאן היא לייצר תוכן שמטרתו היא להשיג כמה שיותר קישורים. תוצרי "לוואי" נוסף של מלכודות קישורים טובות הם טראפיק ושיתופים רבים במדיה החברתית, אבל כפי שציינתי המטרה המרכזית היא לייצר הרבה קישורים. יש מלכודות קישורים המכוונות לנישה מסוימת של אתרים ובמקרים מסוימים אפילו מטרגטים רק אתר אחד בודד.

מלכודת קישורים שעשויה כהלכה יכולה להביא הרבה קישורים מאתרים שונים מה שתורם לגיוון של מקורות מקשרים. מאחר שלרוב מדובר בקישורים נכנסים אמיתיים (שעורך המאמר בחר להוסיפם על דעת עצמו) הם בדיוק סוג הקישורים שגוגל מחפשת ולכן ערכם גבוה מאוד (בעיקר הם הצלחתם לטרגט את הנישה אליה כיוונתם מראש).

החיסרון היחידי הוא שלא תהיה לכם שליטה בטקסט הקישורים הנכנסים (מאחר והם טבעיים). סביר להניח שחלק מהאתרים שיקשרו אליכם יעשו זאת בשם המותג או במילות קישור דוגמת "לחץ כאן", "עבור לאתר" וכדומה. ייתכן שחלק יקשרו במונחים מדויקים, אבל הסיכוי לזה קלוש.

אני רוצה להציג בפניכם שתי דוגמאות של מלכודות קישורים שאני מאוד אהבתי מהתקופה האחרונה של חברת verve search:

הראשונה היא קמפיין  למכירת ביטוחי חיים של אתר gocompare.com המציג את רשימת הסרטים עם הכמות הגדולה ביותר של יצורים שמקפחים את חייהם במהלך הסרט. אני מניח שחלקכם חושב על סרט כמו מלחמת הכוכבים שבו מתפוצצים כוכבים שלמים על המסך או לחילופין סרטי פעולה שונים או סרטי מלחמה, אבל דווקא הסרט "שומרי הגלקסיה" הוא במקום הראשון:

התוצאה המפתיעה תרמה גם לשיח הציבורי סביב הקמפיין אשר הצליח להשיג סיקור בגרדיאן הבריטי, לרבל טוויט מגיימס גאן (הבימאי של הסרט), מעל 700 קישורים אשר רובם מאתרים גדולים וסמכותיים. בנוסף, הקמפיין זכה להיות twitter moment מה שהביא ל- 48,000 שיתופים ביומיים – אומנם לא קישורים אבל אין ספק שהרבה טראפיק לאתר שחלקו מתורגם לקישורים.

אתם יכולים לקרוא עוד על הקמפיין המוצלח הזה באתר החברה

הדוגמא השנייה גם של חברת verve search היא עבור אתר התיירות אקספידיה. קמפיין מעוצב כל כך יפה עד שאנשים ביקשו לקנות פוסטרים של תוצרי הקמפיין (שניים מתוכם אתם יכולים לראות בהמשך).

כמובן שגם הקמפיין הזה ייצר מאות קישורים נכנסים; תוכלו לקרוא עליו נתונים נוספים כאן.

סקרים:

רמת הסיכון – נמוכה,             קושי ליישום –בינוני,        ערך הקישורים – משתנה

סקרים הם למעשה מלכודת קישורים מאוד ספציפית. היתרון הוא שתוכלו לנצל שני "גלים" להשגת הקישורים לסקר.

הצעד הראשון הוא לבקש מאנשים שיענו עליו. אם מדובר בנושא מעניין תוכלו לפנות לבלוגרים, מומחים מהתעשייה שלכם, אתרי חדשות רלוונטיים ועוד, על מנת שיפיצו את הסקר לקהל באתר שלהם ובערוצי המדיה החברתית שהם מתחזקים. זאת דרך מעולה לקבל גל ראשון של קישורים נכנסים לדף של הסקר.

הצעד השני הוא פרסום התוצאות. אם תשלבו את פרסום התוצאות עם ויז'ואל חזק או מעט תשתפו בחיכוכים שהיו בזמן התהליך תקבלו מלכודת קישורים מצוינת.

בארץ ראיתי פחות שימוש בטכניקה הזאת אבל היא בהחלט יכולה להיות יעילה. בסקר של פבל ישראלסקי נעשו מספר סקרים האחרון הוא על שכר בעולם השיווק הדיגיטלי ב- 2013 והוא קיבל מספר לא מבוטל של שיתופים ואני מניח שגם לא מעט קישורים.

מלכודת אגו:

רמת הסיכון – נמוכה,     קושי ליישום – קל,           ערך הקישורים – גבוה

כולם אוהבים להיראות טוב זאת עובדה.

אם מישהו מהתעשייה יכתוב עליכם דברים טובים סביר להניח שתרצו שכמה שיותר יראו את זה; אם תזכירו מישהו בשמו או תפנו לאגו של אנשים, חברות מסחריות או קהילות הם יעזרו לכם להפיץ את התוכן ויקשרו אליו בשמחה מכיוון שזה משרת גם אותם.

בזמן שאני כותב את המדריך הזה חיפשתי אנשים שכתבו על כליום ונתקלתי במאמר הזה:

אין לי מושג של מי האתר, אבל שמתם לב שהוא קיבל ממני קישור?

לקשר לאחרים:

רמת הסיכון – נמוכה,        קושי ליישום – קל,           ערך הקישורים – גבוה

לקשר לאחרים זה מעולה! אם אתם כבר כותבים תוכן טוב למה שלא תפרגנו למישהו בקישור? אתם אף פעם לא יודעים מתי זה יחזור אליכם בקישור ולפעמים בהרבה יותר מזה.

לא תמיד חייבים לפנות לאנשים אליהם אתם מקשרים, אבל אם תצליחו להעביר אליהם את העובדה שהוצאתם להם קישור האפקט יהיה גדול יותר.

לעזור לאנשים אחרים

שיתוף תמונה:        

רמת הסיכון – נמוכה,       קושי ליישום – קל,           ערך הקישורים – משתנה

במידה ויש לכם יכולת לספק תמונות ייחודיות ו/או באיכות גבוהה שאחרים יכולים לעשות בהן שימוש זאת יכולה להיות טקטיקה טובה עבורכם.

כל שעליכם לעשות הוא להוסיף קוד להטמעת התמונה שאנשים יכולים להעתיק. בקוד עצמו יש להוסיף קרדיט למקור.

במידה ויש לכם תמונות שנעשה בהם שימוש על ידי אחרים ללא מתן קרדיט, כדאי לבצע אליהם פנייה יזומה ולבקש מהם להוסיף קישור. הסיכויים הם טובים שתיענו בחיוב מכיוון שאתם בעלי זכויות היוצרים והאופציה הנוספת היא להפסיק להשתמש בתמונה.

אינפוגרפיקה סטטית או אינטראקטיבית:

רמת הסיכון – נמוכה, קושי ליישום – קל,           ערך הקישורים – משתנה

דיי דומה במהותו לטכניקה הקודמת של שיתוף תמונה רק שבמקום תמונה מדובר על תוכן גרפי (סטטי או אינטראקטיבי) שממחיש באופן ויזואלי מידע או עובדות מסוימות.

הנה דוגמא יפה של נושא משעמם מתוך אתר "פקטורי דיירקט":

המלצות:

רמת הסיכון – נמוכה,           קושי ליישום –בינוני,                    ערך הקישורים – משתנה

טכניקה זאת כוללת איתור של חברות מהן קיבלתם מוצר או שירות טוב ולשאול אם הן רוצות לקבל מכם המלצה שהן יוכלו לעשות בה שימוש באתר שלהן. בדרך כלל החברות לא יתנגדו להוסיף לכם קישור חוזר מההמלצה.

לא מדובר מטכניקה שתוכלו לקבל באמצעותה המון קישורים, אבל בהחלט ניתן להשיג כך מספר קישורים איכותיים מאתרים טובים או נישתיים.

אם החברה נמצאת בתחילת דרכה או בזמן של השקת מוצר חדש (בתנאי שלא מדובר בחברת ענק כמו אפל, אמזון, נטפליקס שלא ממש צריכות עזרה) הסיכויים שלכם להשגת קישור באמצעות מתן המלצות גדל משמעותית.

בזמנו כאשר רציתי להקים את אתר מרקטינג קיבלתי מספר הצעות מחיר מחברות בשוק והמחירים היו גבוהים מאוד עבור בלוג. בסופו של דבר קניתי תבנית של חברת pojo הישראלית במחיר זעום לעומת אותן הצעות. כתבתי את ההמלצה שלי שתורגמה בסופו של דבר לקישור חוזר אליי במקום בולט לעין באתר החברה.

למרות שבדוגמא למעלה הקישור בוצע עם מילות מפתח, אני ממליץ בדרך כלל להסתפק בקישור בשם שלכם או שם החברה לדף הבית (בעיקר אם אתם מחלקים הרבה המלצות).

הטמעת וידאו:

רמת הסיכון – נמוכה,   קושי ליישום – קל,           ערך הקישורים – משתנה

בדומה לתמונות או אינפוגרפיקות תוכלו להשיג קישורים גם מווידאו שצילמתם.

בנוסף, אתם יכולים להעלות סרטוני וידאו בפלטפורמות דוגמת יוטיוב, פייסבוק והרבה אחרות  ולהוסיף קישור לאתר שלכם. נכון שברוב המערכות הקישורים הם nofollow, אבל אם עשיתם וידאו טוב הצופים בו ישמחו לגלוש אליכם לאתר ולא רק לשתף.  

גרפים וטבלאות:

רמת הסיכון – נמוכה,            קושי ליישום – בינוני,       ערך הקישורים – גבוה

אם יש לכם מידע שאתם יכולים להפוך לגרף או טבלה שאחרים יכולים לעשות בה שימוש תוכלו לקבל מזה הרבה קישורים.

לדוגמא, גרף מזג האוויר של כליום זכה להשתלב במספר מאמרים שעסקו בעדכוני גוגל לאורך השנים כפי שניתן לראות בתמונה בהמשך:

דוגמא נוספת, בחברת מוז נהגו אחת לכמה שנים להעלות סקר עם הפרמטרים המשפיעים על דירוג בגוגל, את התוצאות ניתן היה לראות בשלל גרפים; בהמשך תוכלו לראות שניים מהם:

מתוך סקר מוז 2007 – קישורים היוו 75% מהעוגה

מתוך סקר מוז 2013 – קישורים ירדו לכ- 40% (כולל חלוקה לקישורים לאתר כולו וקישורים לדף הספציפי)

לעזור למנהלי האתרים:

רמת הסיכון – נמוכה, קושי ליישום – בינוני-גבוה,           ערך הקישורים – גבוה

יש דרכים רבות בהן אתם יכולים לעזור לבעלי אתרים תמורת קישורים.
מצורפת רשימה חלקית של דברים שתוכלו לעזור בהם:

• תרגום התוכן שלהם עבור שווקים זרים
• לתמלל וידאו שמופיע באתר עבור גולשים שמעדיפים לקרוא (ועבור גוגל)
• עיצוב של לוגו חדש או אייקונים
• לספק אחסון לאתר
• לתקן טעויות כתיב ולשפר ניסוחים (אם מצאתם כאלו במדריך הזה אתם מוזמנים לעדכן)
• דיווח על נוזקות באתר ואולי עזרה בלהיפטר מהן
• להציע תכנים חדשים או שיפור של תכנים קיימים
• עזרה מול האקרים שפרצו לאתר והורידו או הספימו אותו
• איתור קישורים שבורים או דפי 404

לעזור לעיתונאי:

רמת הסיכון – נמוכה,            קושי ליישום – בינוני-גבוה,           ערך הקישורים – גבוה

עיתונאים צריכים הרבה מידע לכתבות שהם מייצרים. אם לכם יש אינפורמציה רלוונטית אתם יכולים לשלוח אימייל ישירות לכתב או למערכת העיתון (בהנחה שמדובר בחדשות אונליין ולא עיתון מודפס).

בדרך כלל עיתונאים יצרפו קישור למקורות שעזרו להם.

בחו"ל הטכניקה הזאת הרבה יותר קלה ליישום בזכות אתרים דוגמת HARO (help a reporter out) אבל גם בארץ ניתן להגיע לחלק מהכתבים או העורכים של מדורים מסוימים.

בארץ תוכלו לגשת לזה דווקא מהכיוון השני – להיות מדורגים גבוה על מונחים שעיתונאים מחפשים. כך תוכלו לחכות שעיתונאי יפנה אליכם לקבל את האינפורמציה ולבקש קישור בתמורה.

ליצור דברים שימושיים

בניית כלי או אפליקציה:

רמת הסיכון – נמוכה, קושי ליישום –גבוה,         ערך הקישורים – גבוה

הטכניקה מצריכה לבנות אפליקציה או כלי שימושי לאנשים בתעשייה שלך אשר יעזרו להם במשימה מסוימת או פונקציונאליות כלשהי. המטרה היא לא לבנות מערכת משוכללת שיכולה להיות מוצר בפני עצמו אלא דברים פשוטים יותר, לדוגמא המרת שערי מטבע:

https://itunes.apple.com/US/app/id721122369?mt=8

השיטה הזאת מאפשרת לך לקבל קישורים טבעיים לאורך תקופה ארוכה. הסיבה לכך שמדובר בכלי שימושי באמת ואנשים ימליצו עליו באופן טבעי בדיוק כפי שאני המלצתי על האפליקציה שאני משתמש בה למעלה. זאת גם הסיבה שאם הצלחתם בהשקה הראשונית של האפליקציה לא תצטרכו להמשיך ולהשקיע בשיווק שוטף – המשתמשים יעשו זאת עבורכם.

במידה ותשלבו את הורדת הכלי/ אפליקציה באתר שלכם הדף יקבל קישורים טובים ואם תשכילו להוסיף קוד להטמעה באתרים אחרים תוכלו לקבל גם קישורים נכנסים עם מילות מפתח מדויקות. חשוב רק לוודא שאתם לא מגזימים בקישורים הנכנסים עם טקסט עוגן מדויק מכיוון שגוגל יכול לסמן את הקישורים האלה כפרופיל קישורים בעייתי, בעיקר בעידן שאחרי פינגווין.
רצוי שתשאירו לעצמכם שליטה מסוימת בטקסט העוגן של הקישורים או שתדאגו לשנות את טקסט העוגן אחת אחת למספר שבועות או חודשים (בהתאם לכמות ההטמעות של הקוד).
 

פיתוח פלאגאין לוורדפרס:

רמת הסיכון – נמוכה,         קושי ליישום –בינוני-קשה,             ערך הקישורים – משתנה

פיתוח של פלאגין לוורדפרס יכול להביא קישורים מהבלוגים שעושים שימוש בתוסף או מאתרים שמעלים סיקור או המלצה על התוסף שלכם.

על מנת להפיק את המקסימום מזה מומלץ ליצור דף באתר שלכם על התוסף וקישור להורדה שלו כי אחרת הקישורים יהיו להיכן שמופיע התוסף באתר wordpress.org.

פיתוח תבניות וורדפרס:

רמת הסיכון – גבוהה,            קושי ליישום –בינוני-קשה,             ערך הקישורים – נמוך

אם תפתחו תבניות לוורדפרס תוכלו לקבל הרבה קישורים רוחביים מקישור קרדיט שתשתלו בפוטר. זאת טכניקה מיושנת ובאופן שבו גוגל מתייחסים היום לקישורים רוחביים היא אף עלולה להיות מעט מסוכנת ככל שהתבנית שלכם תהיה יותר פופולארית.

אני נמנע מלהשתמש בקישורים בעלי דפוסים החוזרים על עצמם (בעיקר אם הקישורים האלה מכילים מילות מפתח) ואין ספק שקישור חוזר מעשרות או מאות אתרים מתחומים שונים היא דפוס שגוגל יכול לזהות בקלות.

אם אתם רוצים להוסיף קישור לצורך הטראפיק ניתן לשים קישור nofollow בתבנית. אומנם כמות הקישורים תפחת דרמטית, אבל הסיכון יהיה נמוך יותר.

ליצור מדד או ציון:

רמת הסיכון – נמוכה,         קושי ליישום –בינוני-קשה, ערך הקישורים – משתנה

אם אתם יכולים לתת ציונים או מדד מספרי לאנשים, חברות או למעשה כל דבר שאתם יכולים לחשוב עליו, תוכלו להשיג מזה קישורים. זה אפילו לא משנה אם המדד הזה מדויק למרות שתמיד עדיף ליצור משהו מדויק ואיכותי.

להרבה כלים בתעשיית הקידום יש מדדים שלפיהם הם מדרגים אתרים שונים. PA ו- DA בסרגל הכלים של מוז (חוזק הדף או הדומיין) citation flow ו- trust flow במגסטיק למידת האמון שמקבל אתר וגם אצלנו במערכת כליום יצרנו מדד בשם KVR למידת החשיפה שמקבל האתר בגוגל:

ככל שציון ה- kvr נמוך יותר (הערך המספרי ליד אייקון הלהבה בדף פרוייקט) כך האתר בעל חשיפה משמעותית יותר.

לבנות סרגל לאתרים או לדפדפנים:

רמת הסיכון – משתנה,            קושי ליישום –בינוני-קשה,       ערך הקישורים – משתנה

בניית סרגל שימושי יכול להיות כלי חזק מאוד להשגת טראפיק וקישורים לאתר שלכם. לבניית סרגל יכולות להיות שתי אופציות אפשריות: 1) בניית סרגל עבור אתר 2) בניית סרגל עבור דפדפן.

סרגלים לאתרים בדרך כלל ישמשו לצורך השגת לידים או העברת מסרים לגולשים באתר. תוכלו לראות במאמר הבא מספר דוגמאות. אם בחרתם באופציה זאת אל תשכחו לשלב בסרגל קישור אל הדף הרלוונטי באתר שלכם הכולל הסברים ואפשרות לגייס בעלי אתרים נוספים.

סרגלים עבור דפדפנים בדרך כלל יכילו כלים ופיצ'רים לקהל מטרה מסוים. בתחום קידום אתרים לדוגמא קיימים סרגלים רבים לדפדפנים: mozBar,  seoQuake הם שניים מהפופולאריים שבהם.

אופציות בתשלום

קניית קישורים:

רמת הסיכון – משתנה,           קושי ליישום –בינוני,        ערך הקישורים – משתנה

קצת קשה להגדיר מה נופל תחת הקטגוריה של קישור בתשלום. בדרך כלל נהוג להתייחס להעברת כסף לצד ג' עבור הוספת קישור באתר שלו (לצורך קידום); מצד שני ניתן לקנות קישור גם ללא העברת כספים בפועל – לדוגמא באמצעות הנחות על מוצרים תמורת הוספת קישור.

גוגל מצדם מתייחסים לכל פרקטיקה של השגת קישורים (למעט קישורים שמוסיפים אליכם באופן טבעי, ללא השפעה מהצד שלכם) כאל מניפולציה שעוברת על הקווים המנחים שלה.

סוגי הקישורים שאתם יכולים להשיג הם למעשה כל מה שכסף יכול לקנות שזה מגוון גדול מאוד של רמות איכות וסוגי אתרים. לרוב הסיבה לקניית קישורים היא השגת מילות עוגן מדויקות לדפים הספציפיים שאתם רוצים לקדם; זאת לעיתים גם הבעיה של השיטה – הקלות שבה גוגל ומתחרים יכולים לאבחן חלק מהקישורים האלו.

מקדמים, שקונים קישורים באופן שיוצר דפוס קל לזיהוי, מסכנים את עצמם בכך שגוגל לא תיתן ערך לקישורים שאותם קנו ובמקרה החמור יותר הם אף יזיקו לאתר שמקבל אותם. התנהלות חכמה של קניית קישורים מתחת לרדר עשויה להיות כמעט בלתי ניתנת לזיהוי; מצד שני מאוד קשה לזייף פרופיל קישורים "טבעי" וזאת הסיבה שהרוב משאירים עקבות שגוגל מצליחה לעלות עליהם.

לא משנה כמה טוב לדעתכם אתם עושים את התהליך של קניית קישורים קיים בו סיכון כך שאם אתם עושים זאת עבור לקוח אני ממליץ על שקיפות מלאה ושיתוף שלו בסיכונים הכרוכים בזה. במקרים הבודדים בהם אני קונה קישורים אני מעדיף לתת ללקוח להיות זה שיקבל את ההחלטה – בסופו של דבר אם הטראפיק האורגני שלו יעלם בין לילה הוא היחידי שיודע מה זה אומר מבחינתו.

קניית בלוגים מבוססים או אתרים:

רמת הסיכון – משתנה,        קושי ליישום – גבוה,        ערך הקישורים – משתנה

לטקטיקה זאת קיימות שתי אופציות. הראשונה לקנות אתר מבוסס שנכנסים אליו הרבה קישורים טובים ולהעביר את התכנים שלו אליכם באמצעות הפניות 301 (למעשה מדובר באיחוד של שני האתרים והעברת כוח הקישורים אליך).

אופציה שנייה היא להמשיך ולתפעל את האתר ורק להוסיף בו קישורים אליך. כאן חלק מערך של הקישורים הנכנסים לאתר אותו קנית יעבור גם לאתר שלך וכמובן שיש לך שליטה מלאה לאילו דפים אצלך אתה מעביר את הכוח ובאילו מילות מפתח.

מתן הנחות או מוצרים בחינם: 

רמת הסיכון – בינונית, קושי ליישום – בינוני,       ערך הקישורים – משתנה

בטקטיקה זאת המטרה היא למצוא בלוגרים רלוונטיים מהתחום שלכם ולהציע להם את המוצרים/ שירותים שלכם בחינם או בהנחה תמורת כתיבת ביקורת או סקירה בבלוג שלהם. הטכניקה הזאת מוגדרת "ככובע אפור" מכיוון שהיא בדומה לקניית קישורים נותנת תמורה כלכלית תמורת קישור.

גוגל בעבר לא הגיבה בחיוב לשימוש בטקטיקה הזאת ולכן מומלץ להיות זהירים ולהבין את הסיכונים הכרוכים בה. מצד שני, במידה ואתם לא משתמשים בה יותר מידי הסיכון הוא יחסית קטן.

לדוגמא אנחנו בכליום פתחנו יכולות ופיצ'רים נוספים בחינם בקרב מספר משתמשי בטא על מנת שיתנו לנו פידבק על המערכת והכלים שנשיק בהמשך. כאשר שניים או שלושה מהם ביקשו לכתוב על אותם פיצ'רים באתרים שלהם לא התנגדנו לכך.

אם אתם מתנים את ההנחות או השימוש בחינם תמורת סקירה בדרך כלל תוכלו לבקש מהבלוגרים לקשר עם מילות המפתח המדויקות ולומר להם לאילו דפים להוציא את הקישור. אבל, כפי שכבר ציינתי, הטכניקה הזאת גם כך היא בעייתית ושילוב שלה עם מילות מפתח מדויקות עשוי אף להחמיר את המצב כך שמומלץ להיות זהיר.

תשלום לבלוגר מוביל בתעשייה שלך  לכתוב עבורך:

רמת הסיכון – נמוכה,         קושי ליישום – בינוני,       ערך הקישורים – גבוה

בטכניקה זאת אנחנו פונים לבלוגר מוערך מהתחום ומציעים לו תשלום עבור כתיבה בבלוג שלנו. המטרה היא להביא את הידע, הניסיון שלו וקהל העוקבים שלו אלינו לבלוג; יש סבירות גבוהה שנקבל מזה קישורים ושיתופים.

השימוש בטכניקה הזאת יעבוד טוב יותר ככל שלבלוגר אליו פניתם יש קהל גדול שעוקב אחרי הפרסומים שלו וככל שיש לו תובנות אמיתיות בנוגע לשוק שלכם.

סוג הקישורים המתקבלים הם בדרך טבעיים לדפים הפנימיים באתר (לפוסטים עצמם) ולא תהיו חייבים לעשות פעולות נוספות (למרות שזה אף פעם לא מזיק).
 

הודעות יח"צ:

רמת הסיכון – נמוכה,    קושי ליישום – בינוני,       ערך הקישורים – גבוה

אם התוכן שלכם הוא חדשותי (רוב התכנים הם לא) תוכלו להשתמש בטכניקה זאת על מנת שאתרי חדשות יקלטו את הידיעה ויקשרו אל המקור (התוכן שלכם) לפרטים נוספים.

ככל שהתוכן שלכם יעניין יותר עיתונאים וכתבים כך גדל הסיכוי שתקבלו קישורים מאוד איכותיים ממגזינים, עיתונים ואתרי חדשות נוספים. מצד שני, במידה ואין לכם סקופ אמיתי ביד סביר להניח שאיכות הקישורים תהיה נמוכה.

חשוב לזכור שאתרי חדשות מופצצים מידי יום בשלל ידיעות, סקופים וסיפורים. גם אם הידיעה שלכם תפורסם זה לא בהכרח יהיה בדף הראשי וגם אם כן היא עשויה למצוא את עצמה מהר מאוד "נקברת" בדף פנימי תחת ידיעות חדשות שפורסמו.

אני ממליץ להשתמש בפרסום יח"צ רק במידה ויש לכם באמת סיפור טוב ואמיתי ביד.

תרומה/ מתן חסות לאירועים, ארגונים או אתרים:

רמת הסיכון – משתנה,           קושי ליישום –בינוני,        ערך הקישורים – משתנה
 
מתן חסויות יכולה להיות דרך קלה יחסית להשגת קישורים אך אם לא תהיו זהירים בבחירות שלכם חסויות עשויות לפגוע במיתוג ובמקרים מסוימים לייצר לכם קישורים שעדיף לוותר עליהם.

אפשר לתת תרומות או חסויות כמעט לכל דבר ובכל תחום שאתם חושבים עליו:

• אגודות סטודנטים
• תחרויות
• מועדוני לקוחות
• קהילות
• ארגונים הומניטריים
• עמותות למען בעלי חיים
• אתרים
• אירועים וכנסים
• ארגוני צדקה
• מלכ"רים

אישית אני לא בעד לתת תרומה או חסות סתם בשביל קישורים אלא רק כאשר אני מחובר למטרה, כאשר היא מייצגת את ערכי העסק שלי או תורמת למיתוג שלי בתחום. בעבר נתתי חסות לכנסים מקצועיים בארץ דוגמת smx Israel שייצר לי מספר קישורים ולכנס האנליטיקס allthigsdate למרות שלא קיבלתי מזה אפילו קישור אחד.

בחסויות לדברים גדולים יהיו אתרים שיסקרו אותם ויתנו קישורים גם לנותני החסויות במסגרת הסקירה.

לשלם לאתר מוביל בתעשייה לשים תג שלך או לינק:

רמת הסיכון – נמוכה,        קושי ליישום – בינוני,       ערך הקישורים – גבוה

המטרה היא למצוא מוביל שוק אחד או שניים ולשלם להם על לשים תג שלך או קישור לפוסט של "מלכודת אגו", המרכזת רשימה של X אנשים, חברות או אתרים שבה מופיעים אותם מובילי שוק.
לאחר מכן כל מה שנותר לך הוא לפנות לשאר הגורמים המוכרים פחות ברשימה (שלצורך זה בדיוק הכנסת אותם) ולבקש מהם להוסיף את התג/ קישור באתר שלהם כפי שעשו זאת מוביל שוק הראשון והשני. הרבה מהם ירצו להראות שהם נמצאים באותה רשימה עם משפיען כזה או אחר וייענו בחיוב לבקשה.

טיפ קטן: אם חלק גדול מהרשימה שלכם תהיה מורכבת מבלוגרים בסדר גודל בינוני האפקט יהיה מקסימלי. בלוגרים קטנים פחות מעניינים מעצם היותם קטנים ובלוגרים גדולים הם בעלי נטייה שלא לקשר לאחרים – זה משאיר את הקבוצה באמצע שהיא קהל מטרה הכי טוב. בלוגרים אילו הם כבר לא קטנים ולכן מדובר בקישור איכותי ומצד שני הם עדיין לא גדולים ולכן שמחים על כל תשומת הלב שהם מקבלים ממישהו בתעשיה.

לדוגמא נניח שריכזתי את 50 האנשים הכי משפיעים בתעשיית הקידום בישראל בפוסט אחד. אני אפנה לשמות המוכרים ואקנה מהם קישור בסגנון "מומלץ אתר מרקטינג לשנת 2018" ואז אפנה לשאר.

חשוב לציין שהקישורים צריכים להיות עם שם המותג שלך ולא להכיל טקסט עוגן מדויק כי האופציה האחרונה עשויה להיתפס בגוגל כספאם.

לקנות מאמר או סקירה למוצר/ שירות שלך:

רמת הסיכון – בינונית,       קושי ליישום – קל,           ערך הקישורים – משתנה

טכניקה זאת לא דורשת הסברים מיותרים – אתה פונה לבלוגים או אתרים בתעשייה שלך ומבקש לקנות מהם מאמר או סקירה שיעלו אצלם באתר עם קישור אליך.

להעסיק בונה קישורים עם ניסיון או מומחים בעלי שם:

רמת הסיכון – נמוכה,      קושי ליישום – בינוני,                   ערך הקישורים – גבוה

בשני המקרים המטרה היא לא רק לאייש את המשרה אלא "הנדוניה" שעמה מגיע האדם שבחרתם לתפקיד. במקרה של בונה קישורים מנוסה סביר להניח שיש לו כבר קשרים בתעשייה – רשימת אנשים שהוא עבד מולם בשלב זה אחר; חלקם יהיו רלוונטיים גם עבורכם.
במקרה של מומחה בעל שם מן הסתם יש לו עוקבים או קשרים שהוא יוכל לנצל לטובת התפקיד.

מימון המונים:

רמת הסיכון – נמוכה,    קושי ליישום – בינוני,       ערך הקישורים – גבוה

תופעת מימון ההמונים תופסת תאוצה בשנים האחרונות וקיימים לא מעט אתרים שמרכזים פרוייקטים של אנשים המבקשים עזרה במימון של רעיון או עסק. לחלקם יש אתרים והם ישמחו לקבל עזרה תמורת הוספת קישור באתר שלהם.

מומלץ שלא להגזים בטקטיקה הזאת ולבחור רק פרוייקטים רלוונטיים לתחום שלכם. 

קניית תוכן ישן:

רמת הסיכון – נמוכה, קושי ליישום – בינוני,       ערך הקישורים – גבוה

מצאו תוכן ישן או לא מתוחזק באתר רלוונטי שיש לו הרבה קישורים נכנסים. פנו לבעל האתר והציעו לו תשלום עבור ביצוע הפנייה 301 לאתר שלכם.

בעלי אתרים לא בהכרח ירצו לעשות 301 לדף באתר שלהם ובמידה ולא תמיד תוכלו להציע להם לקנות את המיקום באתר שלהם (הדף הישן) ולהעלות בו תוכן חדש שלכם עם קישור.

לעיתים שווה להשתמש בטכניקה הזאת גם אם אין קישורים לאתר שמדורג גבוה עבור מונחים שעשויים לעניין אתכם. לדוגמא בחיפוש של המונח "תוכנה לבדיקת מיקומים" הגעתי לדף הזה באתר של אלי סאסי.

פעם היה שם באמת כלי אונליין והיום מדובר בדף פחות איכותי שאלי יכול לוותר עליו או ישמח לעדכן אותו.

רכישת דומיינים שפג תוקפם:

רמת הסיכון – נמוכה,     קושי ליישום – בינוני,       ערך הקישורים – גבוה

דיי בדומה לטכניקה הקודמת המטרה כאן היא למצוא דומיינים שלא חודשו ולנצל אותם בין אם על ידי הפנייתם ב- 301 לאתר שלכם או הקמת אתר חדש על הדומיין שייקשר אליכם.

דיי מפתיע איזה דומיינים טובים תוכלו למצוא בשוק יד שנייה, מצרפות בהמשך מספר דוגמאות:

• Seolinks – דומיין יד שנייה שהיום עולה במקום השני עבור המונח 'קידום אתרים'
• Kolyom – דומיין יד שנייה המשמש ככלי למקדמי אתרים
• Marketing – דומיין יד שנייה שבו אתם קוראים את המדריך הזה ?

קיימות שיטות רבות למציאת דומיינים וותיקים; מדריך טוב לאיתור דומיינים ישראליים שפג תוקפם תוכלו לקרוא כאן. 

ניים דרופינג או סלב לובש את המותג שלכם:

רמת הסיכון – נמוכה,             קושי ליישום – קשה,        ערך הקישורים – בינוני-גבוה

אנשים אוהבים מפורסמים.

אולי האמרה הזאת לא תופסת לגביך, אבל עדיין הרבה אנשים רוצים להתחכך בסלבס ולעשות או לקנות את אותם הדברים של המפורסמים.

מסיבה זאת בדיוק "ניים דרופינג" (פרסום בו אתה משלם לסלב על מנת שיזרוק כדרך אגב את השם שלך או של המוצר שלך) יכול להביא לך גם קישורים.

הפרקטיקה הזאת יכולה להיות יקרה (ככל שהסלב מוכר יותר זה יעלה יותר) והיא טובה בעיקר למיתוג או מכירות, אבל מן הסתם כאשר מדברים על המותג שלך יותר כך גדל הסיכוי להשיג גם קישורים.

וורסיה נוספת של "ניים דרופינג" היא סלב שלובש את המותג שלך. לדוגמא הקמפיין בהמשך בו וין דיזל, ג'ייסון סטיית'ם ודוויין ג'ונסון (the rock) לבשו את החולצות של “all men are created equal, but only the best are born in [YOUR MONTH]” תרמו מאוד למכירות (ולמחיר) של הליין:

לאור ההצלחה של החולצות יצאה גם הגרסה הנשית וגם מוצרים נוספים שכללו עוד פרטי לבוש, כוסות ועוד.

בשורה התחתונה אם תצליחו להביא סלב ללבוש את כתובת ה- url של האתר שלכם, הקישורים יגיעו.

טיפ: הסלב לא חייב להיות בהכרח שחקן קולנוע, זמר וכדומה כל עוד בעיני הקהל שלך הוא נחשב כסלב. איש קידום אתרים פחות יתעניין ג'ייסון סטיית'ם, אבל אם ראנד פישקין יזכיר מותג או כלי שהוא משתמש בו – הרבה מקדמי אתרים יבדקו במה מדובר.

קהילה (social)

תגרמו למספיק אנשים לראות את התוכן שלכם:

רמת הסיכון – נמוכה,   קושי ליישום –בינוני,        ערך הקישורים – גבוה

זה די ברור, אבל הרבה אנשים מפספסים את הנקודה הזאת – אנשים לא יכולים לקשר לתוכן שהם לא ראו מעולם. לכן עליכם מוטלת המשימה להפיץ את התכנים שלכם בפני כמה שיותר עיניים.

מצד שני, אנחנו רוצים שהאנשים הנכונים יראו את התוכן שלנו ובעיקר כאלו שיש להם את היכולת לקשר אלינו. זה בדיוק המקום שבו מדיה חברתית, שיווק באמצעות תוכן ומודעות למותג שלכם יכולים לתרום רבות ולכן מומלץ לעשות עבודה גם עליהם.

לבנות מערכות יחסים:

רמת הסיכון – נמוכה,   קושי ליישום –קשה,         ערך הקישורים – גבוה

כולם מכירים את האמרה "זה לא חשוב מה אתה יודע, אלא את מי אתה מכיר". החוק הזה נכון גם עבור עולם האונליין. מערכות יחסים וקשרים אישיים יתורגמו תמיד הרבה יותר בקלות לקישורים גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.

אז מספר טיפים שיאפשרו לכם ליצור קשרים אמיתיים:

1) תהיו נחמדים זה ישתלם לכם בסוף. מבלי לנקוב בשמות, יש קולגה אחד בתעשייה שמצטייר בעיני כאדם שאוהב תמיד לקבל והוא נחמד אליך רק שהוא צריך ממך משהו. מצד שני, בכל פעם שאתה מבקש ממנו משהו אתה מקבל תירוצים למה בדיוק עכשיו זה לא נוח.

לאחר אינסוף קישורים שהוא קיבל ממני רק מכיוון שהוא ביקש, פעם אחת ביקשתי ממנו קישור אחד עבורי והוא דחה אותי בנימוס. מה לדעתכם יקרה בפעם הבאה שהוא יפנה אלי? ועד כמה לדעתכם אני אהיה מחויב לשמור לו את הקישורים שהוא כבר קיבל ממני בעבר?

כאשר אתם נחמדים אנשים לרוב יחזירו לכם באותו מטבע, ואם אתם לא נחמדים גם אז אנשים יחזירו לכם באותו מטבע.

2) תפגינו אכפתיות – ולא בגלל איזה אג'נדה נסתרת. אם תתעניינו בקולגות מעבר להיבט המקצועי תקבלו מהם הערכה והתייחסות חיובית יותר גם כאשר תבקשו משהו מקצועי.

3) תעזבו את המחשב ולכו לפגוש אנשים – לא חייבים לרוץ לכל מפגש או כנס מקצועי, אבל כדאי להיות נוכח לפחות בחלקם ולא רק עבור ההכשרה המקצועית.

4) תתקשרו אליהם – אולי זה מסגיר את גילי, אבל אין כמו שיחה ושום סמס, מייל או הודעת טקסט היא לא תחליף.

5) תשקיעו – כמו כל מערכת יחסים בעיקר בהתחלה אתם צריכים להשקיע. תנו פידבק לאנשים על דברים שהם עושים, מאמר שהם כותבים או פוסטים שהם מעלים. שימו את עצמכם בצד לרגע.

6) תענו על שאלות – תענו לאנשים על שאלות שיש להם בקבוצות בפייסבוק, פורומים וכל מקום אחר שבו הם נמצאים. אנשים שואלים שאלות ומבקשים עזרה בדברים שיש להם פחות ניסיון כל הזמן. אין כמו לעזור למישהו על מנת להיקלט אצלו ברדר.

המלצה שלי היא שלא תתייחסו לזה כהשקעה קצרה בשביל להשיג קישור בודד אלא יותר בכיוון של קשרים אמיתיים ששני הצדדים יכולים ליהנות מהם לאורך זמן ולא רק לקישורים. אנשים שאני הכרתי לאורך השנים הפכו להיות שותפים עסקיים, עובדים, לקוחות שלי, ממליצים וחברים שזה הרבה מעבר לקישור בודד פה ושם.

הפצת ניוזלטר:

רמת הסיכון – נמוכה, קושי ליישום – בינוני,       ערך הקישורים – משתנה

אם יש לכם ניוזלטר שאתם שולחים זאת הזדמנות מצוינת להחזיר אנשים לאתר שלכם באמצעות הוספת קישורים רלוונטיים בניוזלטר. ככל שיותר אנשים ייכנסו לאתר שלכם כך גדלים הסיכויים שהם יקשרו לתכנים המופיעים בו. אז אם עדיין לא בניתם לעצמכם רשימת תפוצה, זה הזמן להתחיל (עוד על כך בטקטיקה הבאה).

דבר שחשוב לזכור לגבי ניוזלטר שאתם שולחים הוא שאתם מחזירים לאתר אנשים שכבר נחשפו אליו ולכן הרווח שלכם יהיה כנראה יותר הטראפיק מאשר קישורים (סביר להניח שאם רציתי לקשר כבר עשיתי זאת בפעם הראשונה שנכנסתי לאתר). לכן אני ממליץ על לקחת את הטכניקה הזאת צעד אחד נוסף קדימה ולקבל קישורים בניוזלטרים של אחרים.

אם יש לכם קולגות שעמם אתם נמצאים בקשר טוב תוכלו לבקש מהם להוסיף לכם קישור בניוזלטר שלהם ובכך ליהנות מקהלים חדשים שעדיין לא נחשפו אליכם בעבר.

צרו רשימת תפוצה והתחילו לדוור אליה:

רמת הסיכון – נמוכה, קושי ליישום – בינוני – קשה,         ערך הקישורים – משתנה

רשימות דיוור הן אחד מערוצי השיווק היעילים ביותר לעסק. הן יכולות לתרום למיתוג, מכירות, יצירת קהל יעד נאמן (שיהפוך ללקוחות) וגם להשגת קישורים.

להבדיל מנכסים דיגיטליים אחרים, אף אחד לא יכול "לקחת" או לסגור את רשימת התפוצה שלכם. גם אם גוגל מפסיק להזרים לכם טראפיק או אם פייסבוק סגרו לכם את העמוד (כמו במקרה של סטטוסים מצייצים) תמיד תוכלו לדוור לרשימה שלכם.

דיי בדומה לשליחת ניולטרים, רשימות דיוור משמשות יותר להבאת טראפיק מאשר לבניית קישורים. מצד שני, אם תעשו קמפיין דיוור שבו אתם מדוורים ומציגים קולגה לקהל שלכם והוא עושה אותו הדבר עבורכם עם הקהל שלו, שני הצדדים יוכלו להגדיל את הרשימות שלהם ועל הדרך לקבל גם כמה קישורים.

על הנושא של בניית רשימות דיוור אני אולי אכתוב בעתיד מאמר מקיף. בינתיים, אני ממליץ לכם לקרוא את המדריך למתחילים "איך לבנות רשימת תפוצה לעסק" של דימה קגנוביץ' מאתר יזמניק או את הפוסט "15 דרכים להגדיל את הרשימה שלכם" באתר של דניאל זריהן.

הקימו קהילה חדשה:

רמת הסיכון – נמוכה,     קושי ליישום – בינוני – קשה,         ערך הקישורים – גבוה

לא משנה אם מדובר באתר חברים, מנויים, פורום שאתם עומדים בראשו או קבוצה בפייסבוק. ככל שתגדילו את כמות החברים שלכם בקהילה כך תוכלו לפנות ליותר אנשים לשם טראפיק נוסף וקישורים.

שלא תטעו קהילה דורשת תחזוקה שוטפת, אבל ככל שהיא תגדל תוכלו להוסיף אנשים שיעזרו לכם לתחזק אותה בחינם (יש אנשים שפשוט רוצים לעזור) או בתשלום.

בתחום של קידום אתרים יש לא מעט דוגמאות לקבוצות חזקות בפייסבוק: הפרלמנט, המחששה, קידום אתרים מקצועי, קידום אתרים – seo ועוד רבות

פנו לאנשים באופן שהכי מתאים להם:

רמת הסיכון – נמוכה,           קושי ליישום- קל, ערך הקישורים – משתנה

יש אנשים שאוהבים מיילים ודרך הפנייה הכי טובה אליהם תהיה במייל. מצד שני, כולנו מכירים אנשים שנמצאים רוב זמנם בפייסבוק ויעדיפו לקבל פנייה מכם דווקא שם.

הדרך הכי יעילה (עם ה- ROI הכי טוב) להגיע לאנשים היא בטלפון בין אם מדובר בשיחה או הודעת טקסט. לכן אם יש לכם אפשרות לבנות רשימת תפוצה טלפונית זה ערוץ שכדאי לחשוב עליו.

חשוב להקפיד לקבל רשות מאנשים לפנות אליהם ולא סתם לשלוח להם ספאם או להטריד אותם עם דברים שמעניינים אתכם, אבל אותם הרבה פחות.

ניצול הזדמנויות קיימות

קישורים שבורים:

רמת הסיכון – נמוכה,          קושי ליישום –בינוני,        ערך הקישורים – גבוה

לטכניקה זאת קיימות שתי ווריאציות מעט שונות. הראשונה, אתם מבצעים בדיקה על האתר שלכם באמצעות כלים כמו Xenu (חינמי) או ScreamingFrog (בתשלום) ומחפשים אחר קישורים קיימים המצביעים לדפי 404. במידה ומצאתם יש לכם מספר אפשרויות:

1. להחזיר את הדף השבור במידה והוא ירד בטעות
2. להעלות דף חדש על אותה כתובת של הקישור השבור
3. לבצע הפניה 301 של כתובת הקישור השבור לכתובת אחרת באתר
4. לפנות לאתר המקשר אליכם ולבקש ממנו לקשר לכותבת אחרת באתר

הווריאציה השנייה היא לחפש באותו אופן קישורים שבורים המפנים לאתרים דומים לאתר שלכם או לאתרים מהנישה שלכם. במידה ומצאתם כאלו ויש לכם תוכן רלוונטי אצלכם באתר, תוכלו לפנות אל האתרים עם הקישורים השבורים ולהציע להם לשנות את הקישור אליכם.

הסיכוי שתצליחו למצוא קישורים רבים עם הווריאציה השנייה הם קלושים וגם ייקח לכם הרבה זמן לבצע מחקר וניתוח של הקישורים הנכנסים לאתרי המתחרים. מצד שני במידה ותצליחו לייצר לעצמכם מספר קישורים, סביר להניח שהם יהיו איכותיים בשל הרלוונטיות הגבוהה.  

מציאת אזכורי המותג ללא קישור:

רמת הסיכון – נמוכה,           קושי ליישום –בינוני,        ערך הקישורים – גבוה

לעיתים אנשים יזכירו את האתר או המותג שלך מבלי לקשר אליו. למרות שיש לזה יתרונות מסוימים ואיתות מאוד ברור לגוגל שהאתר שלך חשוב, זה עדיין לא יהיה חזק כמו לקבל קישור (ומן הסתם גם לא תצליחו לקבל מזה טראפיק רב).

ישנם כלים שונים דוגמת https://awario.com או https://mention.com/en/ שיכולים לנטר אזכורים שלכם מרחבי הרשת ותוכלו לגלות כל מיני דברים שאומרים על המותג שלכם ולהגיב. כמובן שתוכלו לבדוק גם אם מי שהזכיר אתכם נתן לכם קישור ובמידה ולא לפנות אליו ולבקש.

היתרון הוא שאם תפנו למי שהזכיר אתכם מהר, קיים סיכוי טוב שתקבלו ממנו קישור (במידה ולא קיבלתם ממנו את הקישור מראש).

כמות הקישורים שתצליחו להוציא משימוש בטכניקה הזאת תלוי בכמות האזכורים שלכם ברשת כך שאם אתם לא מותג גדול יכול להיות שמדובר בקישורים ספורים בלבד (ולרוב הקישורים יהיו עם שם של מוצר או המותג שלכם ולא מילות מפתח מדויקות).

מלבד אזכורי המותג תוכלו גם לבדוק אזכורי מוצרים שלכם, אנשים שעובדים בחברה שלכם ועוד.
את השירות של awario ניתן לנצל להרבה דברים מעבר לקישורים, אבל זה ממש לא הנושא שלנו אז אולי נשמור זאת לפעם אחרת.

טיפ: במקביל לחיפוש האזכורים השונים הקשורים אליכם ברשת חפשו גם איפה עולים המתחרים על מנת למצוא מקומות שאולי אתם לא נמצאים בהם. הצטרפו לשיחה גם שם ונסו להשיג קישורים נוספים בדיוק באותו האופן.

איתור שיתופי התוכן שלך במדיה החברתית:

רמת הסיכון – נמוכה,       קושי ליישום – קל,           ערך הקישורים – גבוה

אם אתם מייצרים תוכן אשר מקבל שיתופים במדיה החברתית כדאי לבדוק מי הם האנשים שמשתפים את התוכן ולבדוק אם יש להם אתרים. אם מצאתם שיש להם אתרים תפנו אליהם ותשאלו אם הם יסכימו לקשר לתוכן גם מהאתר שלהם.

כל סוג תוכן יכול ליהנות מכמה קישורים נוספים ממספר אתרים שונים (התורם גם לגיוון מקורות מקשרים) בשימוש בפרקטיקה הזאת. כמות הקישורים שאתם יכולים להשיג תלויה בכמות השיתופים של התוכן המקורי במדיה החברתית.

אם אתם רוצים לקחת את הטכניקה הזאת צעד אחד קדימה ניתן להשתמש בכלי awario, שהזכרתי בטכניקה הקודמת, ולהיות אקטיביים יותר באיתור השיחות על התכנים שלכם.

עמודי פרופיל של אנשים העובדים בחברה:

רמת הסיכון – קלה,            קושי ליישום – קל,           ערך הקישורים – גבוה

אם בחברה שלך מועסקים אנשים בכירים מהתעשייה – כאלו שמוזמנים להרצות בכנסים, שמתראיינים הרבה ואנשים מרבים להזכיר או לצטט אותם באתרים אונליין, מומלץ לייצר להם דפי פרופיל באתר החברה. כך בכל פעם שמישהו מזכיר אותם הוא יוכל לקשר לדף הפרופיל שלהם אצלך באתר.

בכדי למקסם את הלינקים שעשויים להתקבל ניתן לפנות לאתרים שנוהגים לצטט אותם ולבקש שיקשרו לדפי הפרופיל. ניתן כמובן לבצע מעקב אחרי אזכורים ברשת של שמות אותם האנשים בחיפושים ידניים או באופן אוטומטי עם כלים דוגמת https://awario.com (בדומה לטכניקה של אזכורי מותג, עליה אדבר בהמשך) ולראות מי מקשר אליהם; כך ניתן יהיה להשיג קישורים נוספים.

אחד היתרונות הנוספים בשיטה זאת היא אפשרות גם ליהנות מטראפיק אורגני לעמודי הפרופיל המגיע מ חיפושים בגוגל של שמות אותם אנשים.

לדוגמא, מכיוון שאני לא נוהג לקדם את השם שלי בגוגל, דניאל זריהן נהנה מרוב הטראפיק של אנשים שמחפשים אותי:

בדוגמא הזאת מדובר בכלל בראיון שעשיתי עבור דניאל ולא בדף פרופיל המקשר לחומרים שלי, אבל אין ספק שעמודי פרופיל מתחרים באופן טבעי על שמות הכותבים שלהם.

סוג הקישורים שעמודים כאלה יצברו לאורך זמן הם טובים ובמקרים בהם מדובר בדמות מרכזית מאוד בתחום יש אפילו סבירות שיתקבלו הרבה קישורים בזמן קצר יחסית.

קישוריות פנימית:

רמת הסיכון – נמוכה,          קושי ליישום – קל,           ערך הקישורים – בינוני

רובנו (גם אני) לא טורחים או מזלזלים בחשיבות של קישורים פנימיים בין הדפים השונים באתר שלנו. למרות זאת יש לפרקטיקה הזאת יתרונות רבים ביניהם אזכיר כאן את לכוון את גוגל ולעזור לו לשייך מילת מפתח לעמוד ספציפי באתר שלנו (מה לעשות לפעמים גם גוגל מתבלבל).

אני לא מתכוון שתוסיפו addon לאתר שלכם שבכל פעם שאתם כותבים ביטוי מסוים הוא יהפוך אותו לקישור לדף ספציפי באתר (לזה יהיה יותר אפקט שלילי מאשר אפקט חיובי) אבל לפזר ידנית פה ושם קישורים פנימיים בהחלט יכול לעשות עבורכם עבודה.

שתי המלצות בהקשר הזה: 1) גוונו במילות העוגן של הקישורים הפנימיים  2) כאשר אתם כותבים תכנים חדשים, מראש שלבו בהם קישורים פנימיים רלוונטיים לתכנים ישנים יותר שכתבתם.

אם אתם רוצים להעמיק בנושא הזה מעט יותר, תוכלו לקרוא איך לעשות את זה במדריך של דניאל.

ניצול המוניטין שלכם:

רמת הסיכון – נמוכה,    קושי ליישום – קל,   ערך הקישורים – גבוה

אם אתם פעילים הרבה זמן בשוק שלכם, הזדמנויות מסוגים שונים ייקרו בדרככם; נצלו אותן להשגת קישורים. בין אם הזמינו אתכם לעשות וובינר, להשתתף בראיון או ביקשו מכם לכתוב סקירה מקצועית לכלי חדש או שירות זאת הזדמנות מצוינת לקבל קישור חוזר.

בגדול, כמעט כל השיטות שאני מציין כאן יעבדו טוב יותר אם צברתם מוניטין בשוק. מצד שני, אל תשכחו שלא כולם מכירים אתכם ואם אתם פונים למישהו שלא יודע מי אתם, המוניטין שלכם שווה לאפס.

אנשים שהגיבו לתוכן שלכם:

רמת הסיכון – נמוכה,       קושי ליישום – קל,   ערך הקישורים – משתנה

אם יש לכם בלוג או אתרים שאתם כותבים בהם, בדקו מי הם האנשים שהגיבו לתכנים שלכם וצרו עמם קשר. במידה ויש להם אתרים יכול להיות שהם ישמחו לקשר אליכם.
הטכניקה הזאת דומה לפנייה אל אנשים ששיתפו את התוכן שלכם במדיה החברתית רק שבמקרה שהם עושים זאת באתר שלכם יש סיכוי סביר שהתוצאות שתקבלו יהיו אף טובות יותר.

על מנת למקסם את הטכניקה הזאת נסו שיצירת הקשר תהיה כמה שיותר "חמה" (כלומר קרובה למועד פרסום התגובה). אם תחזרו למישהו מספר חודשים אחרי שהוא העלה תגובה לתוכן שלכם הוא עשוי שלא לזכור אתכם וגם אם כן בינתיים הוא כבר הספיק להתקרר.

להוציא קישור מגופים שאתה חבר בהם:

רמת הסיכון – נמוכה, קושי ליישום – בינוני – קשה,         ערך הקישורים – גבוה

אם אתם משתייכים לאגודה, עמותה,  ארגון או קבוצה כלשהי תבררו אם יש להם אתר שאתם יכולים לקבל ממנו קישור.

ליצור קשר עם אנשים שמשתמשים בתוכן שלך:

רמת הסיכון – נמוכה,         קושי ליישום – בינוני,       ערך הקישורים – משתנה

אם גיליתם שמישהו משתמש בתוכן שלכם, פנו אליו ובקשו ממנו שיוסיף לכם קרדיט כבעלי זכויות היוצרים של התוכן.

אירועים

לקיים אירוע או מפגש:

רמת הסיכון – נמוכה,   קושי ליישום – בינוני – קשה,         ערך הקישורים – גבוה

אומנם מדובר על יותר השקעה וגם על הצורך בארגון, אבל מלבד קישורים שהדבר יכול להביא יש גם יתרונות לא מבוטלים של מיתוג ויצירת קהילה. אני לא מתכוון להפקת ענק של כנסים אלא למפגשים צנועים יותר אליהם תזמינו מרצה אחד או שניים לדבר על נושאים שמעניינים את הקהל שלכם.

אם תעודדו את הקהל לכתוב ולשתף תוכלו לקבל קישורים ו/או שיתופים בזמן או סיקורים שיתבצעו מספר אחרי סיום האירוע. בד"כ מדובר על קישורים איכותיים שהמתחרים גם לא יוכלו להעתיק.

לארח אירוע או מפגש בנכס בבעלותך:

רמת הסיכון – נמוכה,    קושי ליישום – בינוני – קשה,         ערך הקישורים – גבוה

אם יש בבעלותכם מקום שיכול לארח אירועים זאת דרך מצוינת להשיג קישורים. בהרבה מקרים מארגני האירוע יקשרו לאתר של המקום בו מתקיים האירוע ביחד עם הוראות ההגעה למשתתפים.

אז אם יש להם מסעדה, מלון, אולם כנסים או אפילו המשרד שלכם יש לכם יתרון שתוכלו לנצל.

סיקור של אירוע שנכחתם בו:

רמת הסיכון – נמוכה,      קושי ליישום – בינוני,       ערך הקישורים – גבוה

הייתם בכנס או מפגש מקצועי ורשמתם לעצמכם כמה נקודות? זה יכול להיות מקור מצוין להשיג קישורים אם תעלו סיכום אצלכם באתר.

הקישורים שתוכלו להשיג בדרך זאת עשויים להיות ממארגני האירוע, משתתפים נוספים שנכחו בו או אפילו כאלו שלא הצליחו להגיע וקראו את הסיקור שלכם.

וובינר:

רמת הסיכון – נמוכה, קושי ליישום – בינוני,       ערך הקישורים – משתנה

השקיעו כמה שעות בחודש על מנת לעשות וובינרים ולאחר מכן להעלות אותם בכתובת קבועה אצלכם באתר. בהתחלה זה לא יביא הרבה קישורים, אבל עם הזמן זה יתפוס תאוצה והקישורים יגיעו.

אם לא בא לכם להשקיע לאורך זמן בוובינרים אתם יכולים גם לקחת וובינר בודד שעשיתם ולהעלות אותו באתר שלכם כתוכן וידאו.

דוגמא טובה (ואפילו רלוונטית למדריך זה) הוא הוובינר של עידן בן אור בנושא קישורים אותו תוכלו לראות כאן.

שונות

לקיים תחרות:

רמת הסיכון – בינונית, קושי ליישום – בינוני,       ערך הקישורים – משתנה

הרעיון הוא לקיים תחרות הקשורה לתחום שלכם ולהשיג קישורים בין אם על ידי חיוב המשתתפים להוציא קישור תמורת השתתפות בתחרות (לטעמי מומלץ פחות) או הפצת התחרות בקרב אתרים רלוונטיים שעשויים לסקר שלבים שונים שלה.

אם תחייבו משתתפים לקשר אליכם זה יכול להרים דגל בגוגל לגבי טבעיות הקישורים (בעיקר אם תחייבו אותם להוציא קישורים עם מילות מפתח מדויקות). לכן אני מעדיף לתת לכל משתתף להחליט אם הוא מקשר ולאן.

הומור:

רמת הסיכון – נמוכה, קושי ליישום – בינוני-קשה,           ערך הקישורים – גבוה

שימוש בהומור תמיד יכול להיות דרך קלה לשבור את השגרה ואנשים אוהבים לקשר ולשתף דברים מצחיקים.

הומור גם יכול להיות דבר רציני ביותר;  הסטארטאפ 1 dollar shave club נמכר כ-5 שנים אחרי שהוא הוקם לחברת יוניליבר בלא פחות ממיליארד דולר, והכל התחיל מהסרטון הזה:

להפריך מיתוסים:

רמת הסיכון – נמוכה,          קושי ליישום – בינוני,       ערך הקישורים – גבוה

אם בשוק שלך אנשים מאמינים במשהו לא נכון, ספר לכולם שהם טועים. במידה ומדובר במשהו גדול או אם יצאת בהצהרות גדולות  אין ספק שאנשים יתייחסו לזה.
מאוד חשוב שלא סתם לומר לאנשים שהם טועים אלא לתמוך בהצהרות שלך עם עובדות. לדוגמא אם אני אצא כרגע בהצהרה "שקישורים לא חשובים בכלל לקידום אתרים" אין ספק שכולם יתעניינו, אבל כאשר הם יגלו שאין לי סימוכין לכך הם פשוט לא יתייחסו אלי ברצינות.

במידה ואין לכם מיתוס גדול מספיק בפני עצמו להפריך תוכלו לרכז מספר מיתוסים ביחד. דוגמא יפה לכך ניתן לראות ב- PDF להורדה של hubspot על מיתוסים של קידום אתרים.

להציג דעה הפוכה למקובל בשוק:

רמת הסיכון – נמוכה,           קושי ליישום – בינוני,       ערך הקישורים – גבוה

אם יש מחלוקת בשוק שלכם, או אם אתם מחזיקים בדעה סותרת למקובל בנישה שלכם, אל תפחדו לכתוב מאמר ולהביע את דעתכם. אם תסבירו באופן רהוט ומשכנע מדוע אתם מחזיקים בדעה הזאת אתם עשויים לקבל חשיפה משמעותית וקישורים.

משפיענים רלוונטיים (במשפיענים אני מתכוון לעיתונאים, בלוגרים, פוליטיקאים, ידוענים, מובילי דעה בנישה שלכם וכדומה) יכולים "לענות" לכם במאמר שיוצא חוצץ כנגד הדברים שאמרתם ותוך כדי לקשר אל המאמר שלכם.

בנוסף, אם יש מישהו שרוצה לעשות סיקור רציני של הנושא הוא ירצה להציג את כל הדעות.

במידה ותצליחו להגיע למצב שבו שכנעתם מספיק אנשים נוספים אז כמי שהיו הראשונים לומר את הדברים אין ספק שתוכלו לקבל הרבה אזכורים בכל פעם שמישהו יכתוב על הנושא.

השגת קישורים ממקורות אקדמיים:

רמת הסיכון – נמוכה,         קושי ליישום – בינוני-קשה,           ערך הקישורים – גבוה

ההזדמנויות להשיג קישורים מאתרי אקדמיה הן נדירות; לכן כל אתר שיצליח להוסיף אותם לפרופיל הקישורים שלו יקבל יתרון עצום על פני מתחריו.

להלן מספר טקטיקות שתוכלו לנסות על מנת להשיגם:

• דפי סגל – מכירים מרצה בכיר באוניברסיטה? בררו אם הוא יכול להוציא קישור מהדף שלו
• בלוג סטודנטים – יש לא מעט סטודנטים שמתחזקים בלוג באתר של המוסד בו הם לומדים, צרו עמם קשר
• תעבירו הרצאה במוסדות אקדמאים – חלקם יפרסמו ידיעה באתר עם קישור לאתר של המרצה אורח
• הציעו מלגות לימודים לסטודנטים
• הציעו הנחות לסטודנטים
• פרסמו באגודות הסטודנטים משרות לסטודנטים או אופציה להתמחות

להמציא מטבע לשון או מושג חדש:

רמת הסיכון – נמוכה,         קושי ליישום – קשה,   ערך הקישורים – גבוה

אם תצליחו להמציא מושג חדש או מטבע לשון שאנשים ישתמשו בהם אתם יכולים להוציא מזה כמה קישורים. לדוגמא את המונח SEO שכולנו משתמשים בו המציא בוב היימן בשנת 1997 בזכות מנהל להקת הרוק Jefferson Starship.

דוגמאות "קצת" יותר עכשוויות אפשר להביא מבית היוצר של בריאן דין, שאותו הזכרתי מספר פעמים לאורך המדריך הזה. בריאן, קופירייטר לשעבר, ידוע בכך שהוא ממתג את שיטות העבודה שלו בשמות שאחר כך מוזכרים על ידי קולגות באינספור מאמרים. המפורסמת בין השיטות שלו היא "טכניקת גורד השחקים" אבל היא בהחלט לא היחידה: "שיגור מחדש של תכנים", "שיטת הגסטוגראפיק" (הכלאה בין פוסט אורח לאינפוגרפיקה), "שדרוג תכנים", "שיטת האיש הזז" ואחרות.

חתימה במיילים:

רמת הסיכון – נמוכה,            קושי ליישום – קל,           ערך הקישורים – גבוה

אם תתחילו לשלוח מייל הכוללים קישור לאתר שלכם בחתימה תוכלו בטח לקבל כמה עשרות כניסות נוספות בחודש לאתר שלכם. נכון, לא מדובר במספרים גדולים, אבל עדיין זה לא דורש מכם כמעט מאמץ – דקה או שתיים להשקעה חד-פעמית עבור יצירת חתימה למיילים.

אם יש לכם משרד או חנות במרכז מסחרי או קניון:

רמת הסיכון – נמוכה,           קושי ליישום – קל,           ערך הקישורים – בינוני

לחלק מהקניונים והמרכזים המסחריים יש אתרים, בדקו אם אתם יכולים לקבל שם קישור.

תתחילו שיחה שתגלוש מעבר לגבולות האתר שלכם:

רמת הסיכון – נמוכה,        קושי ליישום – קל,           ערך הקישורים – גבוה

כתבתם פוסט או מאמר שמעורר עניין בקרב הקוראים שלכם, עודדו אותם להמשיך את הדיון גם באתרים שלהם. הבטיחו קישור לכל מי שיכתוב מאמר או יתייחס למאמר המקורי שלכם בזירה אחרת. מבטיח לכם שרוב מי שירים את הכפפה יקשר מהאתר שלו למאמר המקורי.

שיווק אופליין:

רמת הסיכון – נמוכה,    קושי ליישום – בינוני -קשה,          ערך הקישורים – נמוך-בינוני

לא משנה אם מדובר בלפגוש לקוחות, לחלק כרטיסי ביקור או להצמיד מגנטים עם כתובת האתר למכוניות בקניון, השיווק המסורתי (לא זה שעושים במחשב אלא מחוץ למשרד) יעזור ליצירת מודעות למותג שלכם, הגברת הטראפיק לאתר של העסק ובסופו של דבר לקישורים.

תגרמו לגוגל לתבוע אתכם (או לפחות לאיים בתביעה):

רמת הסיכון – נמוכה,    קושי ליישום – בינוני,                   ערך הקישורים – גבוה

רמת הסיכון של השגת הקישורים בדרך הזאת היא נמוכה, אבל רמת הסיכון הכללית של תביעה היא גדולה ולכן לא הייתי ממהר להשתמש בשיטה הזאת. ועכשיו כאשר הוזהרתם עדיין מדובר בדרך מאוד אפקטיבית להשיג קישורים.

אתרי חדשות ואתרים בתחום ייקשרו לאתרי חברות הנתבעות על ידי חברות ענק דוגמת גוגל, פייסבוק, אפל ואחרות ובעיקר אם יש סיפור "סקסי" מאחורי התביעה.

כך לדוגמא חברה ישראלית צדה את עינה של ענקית החיפוש בכך שקראה לעצמה קוגל והתיימרה להיות "גוגל הכשר". למרות שמדובר בחברה ישראלית הידיעה הכתה גלים בעולם וקיבלה סיקור באתרי חדשות שונים (כולל מתחום הקידום) הכוללים את הגרדיאן, חדשות NBC, הטלגרף הבריטי, search engine watch ואחרים:

כמי שהיה מעורב בזמנו בפרטים אני יכול לספר לכם שמעבר לקישורים שהשיג האתר גם הטראפיק שלו הרקיע שחקים ברמה כזאת שהשרתים לא עמדו בעומס וקרסו.

שיתופי פעולה מסחריים:

רמת הסיכון – נמוכה,            קושי ליישום – בינוני-קשה,           ערך הקישורים – גבוה

לטכניקה זאת יש שתי וורסיות: 1) שיתופי פעולה עם אתרי איקומרס 2) שיתופי פעולה בין חברות או גופים מסחריים.

באופציה הראשונה עליכם למצוא אתרי איקומרס המוכרים מוצרים משלימים למוצרים שאתם מוכרים ולבקש מהם להוציא קישור מדפי הקטגוריות הרלוונטיות לאתר שלכם בתמורה לאזכור שלהם באתר שלכם, בניוזלטר שאתם מוציאים ללקוחות או כל אפשרות אחרת שבא גם הם נהנים מחשיפה לקהל של העסק שלכם. לדוגמא אם יש לכם חנות נעליים ואתם מוכרים נעליים לשטח תוכלו לשתף פעולה עם חנות לממכר ציוד למחנאות (בהנחה שהם לא מתחרים בכם).

באופציה השנייה עליכם למצוא שירותים משלימים לשירות שאתם נותנים ולבקש קישור מאותם דפים. לדוגמא אם אתם מספקים שירותי קידום אתרים, אבל לא מספקים שירות של פרסום ממומן, ניהול המדיה החברתית לעסקים או שירות ווב אנליטיקס תוכלו לפנות לספקים שונים שכן נותנים את השירותים הנ"ל ולשתף עמם פעולה בהחלפות קישורים ולקוחות.

שיתופי פעולה עסקיים:

רמת הסיכון – נמוכה, קושי ליישום – בינוני – קשה,         ערך הקישורים – גבוה

דיי דומה לטכניקה הקודמת רק שבטכניקה זאת אתם לא מחפשים לעזור לצד השני למכור מוצרים או את השירותים שלו אלא מספקים לצד השני ערך אחר.

למה הכוונה?

זה יכול להיות שיתוף במידע שיש בבעלותכם, התחלה של שיתוף פעולה עסקי בין שני הצדדים וכו'.
על להמחיש זאת טוב יותר אביא בפניכם שתי דוגמאות:
 
שיתוף מידע – אתר יד2 מרכז בתוכו מידע רב וסטטיסטיקות במספר תחומים כאשר ברכב ונדל"ן היתרון שלו בולט. כתוצאה מכך נרקם שיתוף פעולה בין יד2 ועיתון דה-מרקר המאפשר לאחרון להביא כתבות עם מידע בלעדי לקוראים שלו (מידע מיד2 שלעיתונים אחרים אין). יד2 מקבלים קישורים וגם מיתוג משיתוף הפעולה עם אחד מעיתוני הכלכלה המובילים בישראל.

שיתוף פעולה עסקי – בחלק מהלקוחות שלי אני מבקש שכאשר נרקם שיתוף פעולה עסקי להוסיף בחוזה מראש סעיף קישורים. לדוגמא בסטודיו אדריכלות ועיצוב פנים שעבדתי עמו ביקשתי מספק של ריהוט משרדי שהוכנס לאחד הפרוייקטים של הסטודיו להוסיף באתר שלו קישור אל הלקוח שלי.

תוכניות שותפים:

רמת הסיכון – בינונית,         קושי ליישום – בינוני,       ערך הקישורים – נמוך

שיטה מעט מיושנת, אבל עדיין ניתן להוציא מספר קישורים מתוכניות שותפים שאתם מפעילים.
מכיוון שעדיין קיימות מערכות אפיליאציה בהן הקישורים הם לא ישירים (הערך שלהם לצורכי קידום יהיה נמוך) מומלץ לוודא זאת מראש לפני שאתם מתחילים להשתמש בטכניקה זאת.

בשנתיים האחרונות מתחזקת בארץ נישה של קבוצות אפיליאייטס הכוללות מספר משווקים הפועלים ביחד על מנת להשיג יותר כוח להשיג מחירים ועמלות יותר גבוהות ללידים שמגיעים לעסק דרך הקבוצה. אם אתם משתייכים לאחת מהקבוצות האלה תוכלו לבקש מחברי הקבוצה לחזק את האתר שלכם בקישורים מנכסים אינטרנטיים שיש ברשותם.
 

להעתיק משהו שעובד בתחום אחר (או בחו"ל) לתעשייה שלך:

רמת הסיכון – נמוכה,      קושי ליישום – בינוני-קשה,      ערך הקישורים – גבוה

לפעמים אפשר לקחת משהו קיים ולנכס אותו לעצמך על ידי הפיכתו ליותר טוב או לפנות לקהל שונה.
מכיוון שמשהו כבר הוכיח שהוא הצליח רוב הסיכויים שהוא יצליח שוב.

הטכניקה הזאת נכונה גם לחיים גם מחוץ לאינטרנט, לדוגמא המשקה הזה:

הוא משקה אנרגיה תאילנדי ששווק לנהגי משאיות.
דיטריך מאטשיץ, יזם אוסטרי, קיבל ממנו השראה לייצר את סיפור ההצלחה העולמי של רד בול.

מכיוון שאנחנו מדברים על קישורים אביא גם דוגמא מהאינטרנט:
אתר אולגובס הוקם בסוף 2004 כאשר בשוק פעלו כבר מספר שנים האתרים גובמסטר וגובנט. למרות זאת, אולגובס הוא האתר שזכה לכותרות, קישורים להפוך מזוהה יותר מכל אתר אחר עם תחום הדרושים בישראל.

הגעתם עד לחלק הזה של המאמר? ספרו לי בתגובות למטה:

כמה כוסות קפה הייתם צריכים בשביל לקרוא את המדריך ?.
אם נראה לכם ששכחתי משהו או איזה טכניקה הכי עשתה לכם את זה!