המדריך המקיף לעדכון פנדה – מיתוסים, מציאות וטיפים מעשיים

ההיסטוריה של פנדה על קצה המזלג

"פנדה" הוא שמו של עדכון אלגוריתם שהושק על ידי גוגל בפברואר 2011, ויצר טלטלה ניכרת בדירוגי תוצאות החיפוש, כמו גם הרבה מאוד סימני שאלה בקרב מקדמי אתרים – סימני שאלה שחלקם נשארו עומדים עד היום.

כשעדכון פנדה 1.0 שוחרר במטרה להילחם בחוות התוכן, גוגל ציינו שהוא השפיע על לא פחות מ-12% מהחיפושים הנערכים בארה"ב. מאז יצאו כ-30 עדכונים (מוצהרים) לפנדה, מתוכם 6 עדכונים גדולים שהאחרון שבהם היה פנדה 4.2 שהושק באוגוסט 2015. וממש לאחרונה, בינואר 2016, הכריזה ענקית החיפוש כי פנדה הוא כעת באופן רשמי חלק מאלגוריתם הליבה שלה, כאשר משמעות הדבר מבחינתנו היא בעיקר שבעתיד לא יוכרזו עוד עדכוני פנדה חדשים על ידי גוגל, כפי שהיה עד כה (כאן תוכלו למצוא הסבר של נציגי גוגל לגבי המשמעות של הכללת פנדה בתוך אלגוריתם הליבה).

עד כאן היסטוריה מקוצרת (מאוד), ועכשיו ללב העניין –

מהו בעצם פנדה, ומה היעוד שלו?

באופן כללי, פנדה הוא פילטר חיפוש שנועד לאתר אתרים באיכות ירודה, על מנת למנוע מהם לקבל דירוג גבוה בדפי תוצאות החיפוש של גוגל, ולהיפך – להביא אתרים באיכות גבוהה לראש התוצאות. האלגוריתם קיבל את שמו מאחד המהנדסים שיצרו אותו, נווניט פנדה. נווניט מצא דרך לשפר משמעותית את יכולות למידת המכונה של גוגל, מה שאפשר לקחת מידע שנאסף ממשתמשים אמיתיים לגבי המאפיינים של אתרים איכותיים, ובעזרת תהליך של למידת מכונה ליישם את הקריטריונים הללו בקנה מידה ענק כדי לקבוע את האיכות של אתרים ולדרג אותם בהתאם.

כאמור, עדכון פנדה יצר רעידת אדמה של ממש עבור אתרים רבים: הוא שינה את אסטרטגיות התוכן, את מחקר מילות המפתח ואת שיטות המיקוד (targeting). לפני עדכון פנדה, אתרים באיכות נמוכה יכלו עדיין לקבל דירוג גבוה וממש להגיע לראש תוצאות החיפוש. בעידן שלאחר פנדה, גוגל יכולה לקבוע בדיוק רב הרבה יותר איזה אתרים הם אתרי ספאם ואילו מהם באמת יביאו תועלת למבקרים בהם.

זהירות – מיתוסים

מקדמי אתרים רבים מספור ניסו להנדס לאחור את אלגוריתם פנדה על ידי בחינה וניתוח של ה"מנצחים" וה"מפסידים" של כל עדכון או ריענון שלו, אבל נראה כי העניין מורכב מדי מכדי לפצחו בדרך זו.

הניסיונות הללו הולידו שורה של מיתוסים בניסיון לגבור על פנדה, אך רבים מהם עשו בסופו של דבר יותר נזק מאשר תועלת. דוגמה מצוינת למיתוס כזה היא התפיסה שיש להסיר מהאתר את כל התוכן באיכות נמוכה, רעיון שנבחן מקרוב בהמשך ואף נביא את התייחסויותיה של גוגל אליו.

בהתחשב בהשקה הארוכה של העדכונים, הקושי לזהות את הסיבתיות מאחורי השינויים בדירוג גובר אף יותר, ואין לומר אם אתר מסוים אכן מושפע מפנדה או שמא מאחד ממאות הסיגנלים לדירוג שגוגל משנה ומעדכנת מדי שנה.

כך שלפני שניחפז לפעולות שעלולות להסב נזק לדירוג האתר שלנו במקום לשקם אותו, הבה נבחן את הגורמים העיקריים הידועים כמשפיעים על הדרך בה פנדה רואה את האתר, נראה כיצד גוגל עצמה ממליצה לנו לפעול וננסה להפריד בין מיתוס למציאות.  

תוכן רזה ותוכן באיכות נמוכה

בתחילת דרכו, מוקד תשומת הלב של פנדה היה חוות התוכן – אתרים שמוצפים בתכנים באיכות נמוכה, עמוסי מילות מפתח, שכל מטרתם בעולם היא לעלות בדירוג במנוע החיפוש. לאחר מכן, הפוקוס עבר לאתרים מעתיקים (scraper sites), שצוברים תוכן מאתרים אחרים באינטרנט ומפרסמים אותו כשלהם – למעשה, גונבים תוכן מקורי שהופק בעמל רב ומשתמשים בו כדי לייצר תנועה לאתר שלהם.

עדכוני פנדה האחרונים התרכזו יותר ויותר באתרים שמציעים תוכן "רזה" – תוכן שאינו מעניק ערך מוסף לאדם שקורא אותו. הנה כמה דוגמאות שגוגל מביאה לתוכן רזה במדור העזרה של Google Search Console:

• תוכן שמיוצר באופן אוטומטי – למשל טקסט שמתורגם על ידי כלי אוטומטי ומועלה לאתר ללא בדיקה אנושית, טקסט שמופק מהעתקת פיד RSS או Atom, ותוכן שנוצר מצירוף של תכנים מאתרים שונים ללא תוספת מקורית ובעלת ערך.
• עמודי affiliate רזים – תכנית שותפים (affiliate program) היא מודל בו אתר מסוים מפנה לרכישת מוצר באתר אחר, ובתמורה מקבל אחוז מסוים מהמכירות של אותו מוצר (או תגמול אחר מסוג זה). תוכן affiliate רזה הוא כזה שבו האתר המפנה מעתיק ומדביק את התוכן של האתר המפרסם לגבי המוצרים שלו, מבלי להעניק למשתמשים כל ערך מוסף בצורת תוכן מקורי דוגמת מחקר, ניתוח או ביקורת בנושא הרלוונטי.
   
• תוכן באיכות ירודה שמגיע ממאגרי מאמרים או מפוסטים אורחים.
• דפי סף – (Doorway Pages) דפים שמטרתם הבלעדית היא לקבל דירוג גבוה עבור ביטוי מסוים, ולמעשה משמשים כדפי ביניים בדרך ליעד האמיתי של המשתמש. לחילופין, דפים מרובים שחוזרים באופן כמעט מדויק על אותו התוכן בשינויים קלים בלבד נחשבים גם הם בעיני גוגל כדפי סף.

במקרים כאלה, אומר מאט קאטס מגוגל, יתכן כי הדפים הספציפיים בלבד יספגו את העונש, אבל אם האתר רובו או כולו מורכב מסוג כזה של תוכן סביר להניח שהפגיעה תהיה כוללת ומקיפה הרבה יותר:

ספירת המילים

בניגוד למיתוס שהתפתח סביב הנושא, טקסטים מועטי מילים דווקא לא נענשים על ידי פנדה. כתיבה של תכנים ארוכים היא אכן רעיון טוב באופן כללי, אבל ישנם תכנים קצרים רבים שמדורגים גבוה ואפילו מקבלים תוצאות עשירות (rich snippets). מה משותף לתכנים האלה מלבד היותם קצרים? האיכות הגבוהה שלהם, כמובן.

בתשובה לשאלה שנשאלה בפורום העזרה של גוגל לוובמאסטרים, "האם תוכן קצר נחשב לתוכן באיכות נמוכה?", כתב ג'ון מולר את הדברים הבאים:

"לא קיים אורך מינימלי, ולא מספר מינימלי של מאמרים ביום שצריך לפרסם, או אפילו מינימום של עמודים באתר. ברוב המקרים, איכות היא טובה יותר מאשר כמות. האלגוריתמים שלנו מנסים במפורש למצוא ולהמליץ על אתרים שמספקים תוכן שהוא באיכות גבוהה, ייחודי ומעניין עבור הקוראים. אל תמלאו את האתר שלכם בתוכן באיכות נמוכה, במקום זאת עבדו על לוודא שהאתר שלכם הוא הטוב ביותר מסוגו".

לפני שאתם מסירים או אפילו מאריכים תוכן קיים, עצרו ובדקו האם גוגל מפנה תנועה לאותם עמודים. אם הם מדורגים ומקבלים תנועה מגוגל, ספירת המילים היא לא בעיה שיש לטפל בה.

תוכן באיכות נמוכה

בעבר, מקדמי אתרים רבים שמו דגש על כמות על פני איכות – הם יעצו לבעלי אתרים לכתוב פוסטים חדשים לבלוג מדי יום, ולוודא שהם מרעננים את האתר שלהם בתוכן חדש שגוגל תוכל לאנדקס לעתים תכופות, גם אם לא מדובר בתכנים רלוונטיים ומועילים לקורא.

כיום, חשוב להבין שגם אם אנחנו דואגים להוסיף תוכן חדש לאתר שלנו מדי יום ביומו, אם התוכן הזה הוא אינו באיכות גבוהה, יתכן בהחלט שאנחנו שמים לעצמנו רגל בדרך למטרה.

בכל פעם שנציג של גוגל נשאל על דרכים להתאושש מעדכון פנדה, הוא מפנה לפוסט הזה בבלוג הוובמאסטרים של גוגל, שנכתב על ידי אמיט סינגהל, ראש מחלקת החיפוש של החברה. בפוסט, סינגהל נותן רשימה ארוכה של שאלות שנועדו לסייע לבעלי אתרים לקבוע האם התוכן שלהם הוא באיכות גבוהה או לא. הנה תרגום של הרשימה:

• האם היית סומך על המידע שמוצג במאמר הזה?
• האם המאמר נכתב על ידי מומחה או מעריץ שמכיר את הנושא היטב, או שמדובר בתוכן בעל אופי רדוד יותר?
• האם האתר מכיל תכנים כפולים, חופפים או חוזרים באותם הנושאים, תוך חזרה על אותן מילות המפתח בשינויים קלים?
• האם היית מרגיש בנוח לתת את מספר כרטיס האשראי שלך לאתר הזה?
• האם המאמר מכיל שגיאות כתיב, שגיאות עיצוביות או עובדות לא נכונות?
• האם הנושאים הנבחרים נובעים מתחומי העניין של קוראי האתר, או שהאתר מייצר תוכן מתוך ניסיון לנחש אילו מאמרים יעלו במקום גבוה בתוצאות מנועי החיפוש?
• האם המאמר מכיל תוכן, מידע, דיווח, מחקר או ניתוח מקוריים?
• האם לעמוד יש תוכן משמעותי בהשוואה לדפים אחרים בתוצאות החיפוש?
• כמה בקרת איכות נעשית על התוכן?
• האם המאמר מציג את שני הצדדים של הסיפור?
• האם האתר הוא בר סמכא בנושא בו הוא עוסק?
• האם מדובר בתוכן בייצור המוני? האם נעשה מיקור חוץ למספר רב של כותבים, או שהתוכן מפוזר על פני רשת גדולה של אתרים, כך שכל עמוד ואתר בנפרד אינם מקבלים תשומת לב מספקת?
• האם המאמר ערוך היטב, או שעושה רושם כי הוא נוצר בחופזה וברישול?
• אם היה מדובר בסוגיה הקשורה בבריאות, האם היית סומך על המידע שמגיע מאתר זה?
• האם היית מזהה את האתר כמקור בר סמכא בתחומו כאשר יוזכר בשמו?
• האם המאמר מציע תיאור שלם או נרחב של הנושא?
• האם המאמר מכיל ניתוח מעמיק או מידע מעניין שהוא מעבר למובן מאליו?
• האם זהו עמוד שהיית רוצה לסמן במועדפים, לחלוק עם חברים או להמליץ עליו?
• האם המאמר מכיל כמות גדולה של מודעות שמסיחות את הדעת או מפריעות לתוכן העיקרי?
• האם היית מצפה לראות את המאמר הזה במגזין מודפס, אנציקלופדיה או ספר?
• האם התכנים באתר הם קצרים, חסרי משקל או חסרים בפרטים מועילים?
• האם העמודים נראים כאילו נוצרו תוך מידה רבה של השקעה ותשומת לב לפרטים?
• האם משתמשים יתלוננו כאשר יראו עמודים מהאתר הזה?

זוהי רשימה מכובדת, ללא ספק, המציבה שאלות כבדות משקל בפני בעלי אתרים באשר לתוכן האתר שלהם. עם זאת, מה שחשוב להבין הוא שהשאלות הללו לא בהכרח מייצגות אחד לאחד את מה שהאלגוריתם של גוגל עושה – למשל, לנסות לקבוע האם משתמשים היו מסתמכים על תכני האתר הזה לו היה מדובר בסוגיה של בריאות. המטרה מאחורי השאלות היא לעזור לנו להבין כיצד משתמשים אמיתיים קובעים את רמת האיכות של אתר מסוים, אותו הדבר שעושה האלגוריתם של גוגל בדרכו שלו, בתהליך של למידת מכונה.

אף אחד מחוץ לגוגל אינו יודע מהם הפקטורים בהם משתמשת ענקית החיפוש כדי לקבוע את רמת האיכות של האתר שלכם בעיני פנדה, אבל המטרה של האלגוריתם היא בסופו של דבר לוודא שהאתרים הבנויים בצורה הטובה ביותר עבור המשתמשים שלהם הם אלה שידורגו גבוה בתוצאות החיפוש – וכך גם אנחנו כמקדמי ובעלי אתרים צריכים לחשוב בזמן שאנחנו בונים את שלנו.

כעת, בואו ניקח שתי דוגמאות נפוצות לתוכן באיכות נמוכה שכולנו מכירים:

אתר אחד בחר באסטרטגיית תוכן שכוללת איסוף של קטעי מידע קצרים ממאמרים שפורסמו באתרים בעלי שם בתחומו, והפיכתם של כל הקטעים הללו לפוסט בבלוג שלו. מן הסתם, גולשים יעדיפו לגשת ישר למקור ולקרוא את המאמרים המלאים, מאשר לעיין בתקציר שלהם שנכתב כלאחר יד ומופיע באתר זה.

אם נניח כי, כפי שקורה לעתים קרובות באתרים מסוג זה, השיטה הזו של איסוף ומחזור חומרים נעשית מדי יום במהלך כמה שנים, במהלך הזמן יצטברו באתר כמה אלפי עמודים שמכילים מידע שאינו מקורי ואינו נותן ערך לקוראיו בהשוואה לאתרים אחרים בתחום.

האתר השני בדוגמה שלנו בחר בכיוון מעט שונה, אך לא עדיף מהראשון. במקרה הזה בעל האתר שמע שכדי לעלות בדירוג בתוצאות החיפוש, עליו לפרסם פוסט חדש בבלוג האתר שלו כמה פעמים בשבוע.

מאחר ואותו בעל אתר גם מנהל עסק קטן, אין לו זמן או כסף רב להשקיע בכתיבת התכנים, ולכן הוא מסתפק במועט; הוא כותב (או מעסיק מישהו שיכתוב עבורו) סדרה של מאמרים קצרים שכוללים את מילות המפתח החשובות בכותרת וכמה פעמים בגוף הטקסט, אך אינם מעניקים כל ערך לקורא בפני עצמם. אם רוב העמודים באתר הם מהסוג הזה, סביר להניח שגולשים לא יגיעו אליהם וודאי שלא יישארו בהם, וזה עשוי להיות סימן לאיכות נמוכה בעיני פנדה.

נניח שהחלטנו לשנות את דרכינו, אבל האתר שלנו עדיין סובל מחטאי העבר וגדוש באינספור טקסטים באיכות נמוכה כפי שתיארנו כאן. מה עושים? האם הגיע הזמן לניכוש עשבים מאסיבי – הסרה של כל התכנים הדלים והלא-איכותיים מהאתר?

הסרה היא לא התשובה (בדרך כלל)

באופן מפתיע, התשובה לשאלה זו היא לא. בתשובה לשאלתה של מומחית ה-SEO ג'ניפר סלג בנושא, השיב גארי אליס מגוגל שהם אינם ממליצים להסיר תוכן כדרך לנקות את האתר עבור פנדה. מסתבר שהסרת תוכן מהאתר מתוך חשש כי הוא אינו עומד בסטנדרטים של פנדה היא פעולה שעשויה להחמיר את הבעיה במקום לפתור אותה. נסביר מדוע.

החסרונות של הסרת תוכן

החיסרון המרכזי של הסרת תוכן הוא שקשה מאוד לקבוע האם אותו תוכן שבחרנו להסיר הוא אכן בעייתי מבחינת גוגל, ולוודא שאיננו מסירים תוכן שהוא קביל מבחינתה ואולי אף משפיע לטובה על דירוג האתר. תלוי בכמות העמודים שהוסרו, עשויה להתקבל תמונת מצב לפיה האתר ממשיך לאבד תנועה בשל עדכון אלגוריתם כזה או אחר, כאשר למעשה זוהי ההסרה של אותם עמודים שגרמה להחרפת הבעיה.

אז מה כן לעשות?

לחסום את התוכן מלהיות מאונדקס ולא להסיר אותו מהאתר לחלוטין.

המשמעות של חסימת האינדוקס של תוכן היא שמשתמשים עדיין יוכלו למצוא את התוכן באתר בכוחות עצמם אם ירצו בכך, ואתם כבעלי או מקדמי האתר תוכלו עדיין לעקוב אחר אותם עמודים כדי לבדוק האם הם ממשיכים לקבל תנועה כתוצאה מהזרימה הטבעית של האתר. גם אז, הרעיון הוא לחסום את האינדוקס באופן זמני עבור עמודים באיכות נמוכה, ואז להסיר את החסימה ברגע שמעדכנים את העמודים בתוכן איכותי.

מתי הסרה היא הפתרון הנכון

על אף הנאמר, ישנם מקרים בהם הסרת תכנים עשויה להיות נתיב הפעולה הטוב ביותר. לדוגמה, אם פורום מסוים עבר השתלטות של תכני ספאם, אין באמת אפשרות "לשפר" תכנים של הודעות פרסומת כאלה ואחרות. 

בועידת Pubcon באוקטובר 2015, נתן גארי אליס טיפ חשוב לגבי הסרת תכנים במקרה הצורך. אליס ממליץ לחסום את אינדוקס התוכן, ואז להוסיף את אותם עמודים למפת האתר כך שגוגל תוכל לעבד את החסימה מהר יותר.

הוספת תוכן חדש כפיצוי

כפי שנציגי גוגל חזרו ואמרו בהזדמנויות שונות, הוספת תוכן חדש ואיכותי לאתר הוא פתרון מצוין להתאוששות מפגיעת פנדה. תוכן כזה תמיד יביא תועלת לאתר, גם אם חלק מהעמודים הקיימים שלו נפגעו כתוצאה מהאלגוריתם.

תוכן כפול

אחד הנושאים שהדירו הכי הרבה שינה מעיניהם של מקדמי אתרים בהקשר של פנדה הוא התוכן המשוכפל, ורבות נכתב על הסיבות והדרכים בהן אפשר לטפל בבעיה. גם היום, אין ויכוח עם העובדה שתוכן משוכפל באתר הוא עניין שכדאי לטפל בו מבחינה טכנית, אבל כפי שאישר ג'ון מולר מגוגל בשנה שעברה – אין לו באמת קשר לפנדה.

בתשובה לשאלה ב- Webmaster Central Help Forum, תיאר מולר את חשיבות הטיפול בתכנים הכפולים כך:

"אם היית שואל אותי איך לתעדף את הזמן שלי באתר, הייתי שם את הניקוי של 'כפילויות טכניות' כאלו איפשהו בצד או אפילו לקראת סוף הרשימה. בטח, שווה לעשות את זה, אבל זה לא יהיה פקטור קריטי. האלגוריתמים שלנו טובים למדי בהתמודדות עם כפילות בתוך האתר. אם אתה מנסה למכור מכונית, לרחוץ אותה יהיה רעיון טוב – אבל אם למכונית יש בעיות מכניות רציניות, השטיפה היא לא מה שיגרום לה להימכר".

מולר מתייחס בהרחבה לנושא התוכן הכפול בהנגאאוט בהמשך, בו הוא מסביר בין השאר שלכל אתר באינטרנט יש כמות מסוימת של תוכן כפול, ומרחיב לגבי דרכי ההתמודדות של גוגל במקרים אלה. הוא אף מפרט מהם סוגי התוכן הכפול שכן יכולים להוות בעיה ומציע דרכים לפתרון. ובכל זאת, בשורה התחתונה, אם האתר שלכם צנח בדירוג בעקבות פנדה – התוכן הכפול הוא לא הגורם לבעיה, ומוטב להשאיר אותו לסוף.

פרסום וקישורי שותפים

גם כאן, חשוב להבין שפנדה אינו ממוקד כנגד הפרסומות או תכניות השותפים באשר הן. המקום שבו אתרים מתחילים לספוג פגיעות מצד פנדה הוא כאשר שני הגורמים הללו מסיחים את הדעת ומפריעים למטרה המרכזית של הגולשים – צריכת התוכן בעמוד.

הבעיה שוכנת בחוסר האיזון שבין תוכן שימושי לבין המוניטיזציה. גארי איליס צוטט באומרו שהערך למבקר באתר צריך להיות גבוה יותר מהערך לבעל האתר. לא כך קורה באתרים רבים, בהם המבקר נתפס כאמצעי להפקת רווחים, ללא כל שאיפה להעניק לו ערך כלשהו בחזרה.

בנוסף, בניגוד לאמונה הרווחת בקרב חלק ממקדמי האתרים, אתרי תכניות שותפים כשלעצמם אינם מהווים סיגנל שגורם לפנדה לבחון אותם בצורה נוקשה יותר מאשר אתרים רגילים. יחד עם זאת, אתרים מסוג זה לעתים קרובות אינם יוצרים את סוג התוכן שפנדה "אוהב" (ר' למעלה תחת "תוכן רזה"), ואותו הדבר נכון גם לאתרים שמציפים את המבקרים שלהם בכמויות בלתי סבירות של פרסומות.

בהקשר הזה חשוב לזכור שגם למשתמשים שאינם מקליקים על קישורי שותפים באתר ישנם יתרונות משלהם. משתמשים מרוצים ישתפו את התוכן ברשתות החברתיות, ימליצו על האתר לחברים ויחזרו אליו שוב לאחר שקיבלו חוויית משתמש טובה.  

בכל מקרה, לגוגל אין בעיה עקרונית עם פרסומות או עם קישורי שותפים – אלה בפני עצמם לא יגרמו לענישת פנדה. מה שיכול ליצור בעיות הוא איזה חלק נוטלים שני הגורמים הללו באתר וכיצד, והאם הם דוחקים את התוכן האיכותי והשימושי ממרכז הבמה.

תוכן גולשים

תוכן גולשים והשפעותיו תחת פנדה הוא עוד אחד מהנושאים שעוררו דיונים סוערים בקהילת ה-SEO, ומומחים רבים הרחיקו לכת והמליצו להסיר את כל תוכן הגולשים מהאתר בטענה שגוגל רואה בו תוכן באיכות נמוכה.

אמירה קיצונית זו היא כמובן שגויה – ישנם אתרים רבים המבוססים על תכני גולשים ומדורגים גבוה בתוצאות החיפוש של גוגל. ג'ון מולר מסכים גם הוא, והציע בעבר לבעלי אתרים ש"לא לזלזל בנכונות של משתמשים שרוצים לעזור לשפר אתר שהם כבר נהנים ממנו".

אבל כמו בכל תוכן ברשת, גם כאן ישנו הנושא של איכות – וזה החלק שכן מעניין את פנדה. אם תוכן הגולשים של האתר שלכם הוא באיכות גבוהה, אין לכם מקור לדאגה. יכולים להיות לכם עשרות ומאות כותבים שונים, פורומים או אתרים המופעלים על ידי קהילות – כל עוד התוכן הוא איכותי – לפנדה לא משנה מי הוא זה שתרם אותו. הבעיה מתחילה כשאין בקרה על תוכן הגולשים, והוא מתחיל לצאת מכלל שליטה ולהידרדר מטה. בואו נבחן את הנושא מקרוב בהקשר לסוגים שונים של תוכן המופק על ידי משתמשים.

פורומים

בשל אופיים הדינמי והמסורת שנבנתה בהם, פורומים מעוררים מידה רבה יותר של דאגה מאשר סוגי תוכן גולשים אחרים. אחרי הכל, הסרה של אשכולות מסוימים שנתפסים על ידיכם כאיכותיים פחות עשויים להיתפס על ידי הגולשים כצנזורה, ולעורר סערה גם בקרב משתמשים נאמנים בפורום שדווקא יוצרים תוכן איכותי.

ההמלצה של גארי איליס שלא להסיר תוכן כטקטיקת התאוששות מפנדה עומדת בעינה גם כאן, ועם זאת ג'ון מולר מציע פתרון עבור פורומים שמכילים שילוב של תוכן מצוין יחד עם תוכן פחות מוצלח, שעדיין עשוי להיות שימושי עבור המבקרים באתר:

"…אם יש לכם אפשרות לזהות תוכן מסוג זה [תוכן גולשים באיכות נמוכה], ולחסום את האינדוקס שלו, זה יכול להקל מאוד על האלגוריתמים לסקור את האיכות הכללית של האתר שלכם. אותן השיטות יכולות לבוא לידי שימוש כדי למנוע מתוכן ספאמי בפורומים מלהיות מאונדקס עבור הפורום שלכם".

מולר ממשיך ומציע לבעלי פורומים לנסות ולמצוא דרכים אוטומטיות לאתר את התכנים הללו, כדי שיוכלו להמשיך ולשמור על ניקיון ועל תוכן ברמה גבוהה.  

המלצה נוספת שלו היא לגבי "חוקי הבית" – מערכת כללים שנקבעת על ידי האתר ונאכפת על ידי חברי הקהילה הוותיקים, ונותנת הדרכה לגבי סוג התכנים המקובלים בפורום, אופיים ורמתם. באופן כללי, נדרשת לרוב מידה מסוימת של פיקוח כדי למנוע השתלטות של ספאמרים ותכנים באיכות ירודה על הפורום. וכמו במקרים רבים, הרווח כאן הוא לא רק היכולת להימנע מחיכוכים עם האלגוריתמים של גוגל, אלא היכולת לספק לגולשים חוויית משתמש טובה שתגרום להם להמליץ על הפורום ולחזור אליו שוב ושוב.

תגובות משתמשים

תגובות מתגלות כנושא מעט מבלבל מבחינת פנדה. מצד אחד, תגובות באיכות גבוהה מראות שהרבה ממבקרי האתר מגלים עניין ומעורבות גבוהה, אבל תגובות באיכות נמוכה יכולות ממש לגרור את העמוד, ולפעמים את האתר כולו מטה.

ג'ון מולר העלה את נושא התגובות בהקשר לפנדה בהנגאאוט בהמשך, בו הוא אמר כי בעוד שוובמאסטרים עשויים להתנער מהאחריות לתגובות, בהיותן תוכן שמופק על ידי המשתמשים ולא על ידי האתר עצמו, כשגוגל (וגם המשתמשים עצמם) מסתכלים על עמוד הם רואים בתגובות כחלק בלתי נפרד מהתוכן שלו. מסיבה זו, לתגובות עשויה להיות השפעה משמעותית חיובית או שלילית על הדירוג – תלוי באיכות שלהן.

כדבריו של מולר, אם אתר מסוים מניח למגיבים לעשות כרצונם ללא שום פיקוח, ומדור התגובות מתמלא בספאם ובמקרים של התעללות מילולית, הדבר יגרור מטה את איכות האתר ויגרום למשתמשים לחשוב פעמיים האם הם רוצים להישאר ולחזור לאתר שמעודד או מאפשר התנהגות כזו מצד הגולשים.

מצד שני, תגובות משתמשים יכולות גם להיות מצוינות עבור האתר. כמו כל תוכן, התגובות אינן רעות מעצם היותן תגובות – האיכות שלהן היא הגורם המכריע. תגובות איכותיות יכולות להעיד על רמה גבוהה של מעורבות משתמשים (user engagement), ואף לגרום למשתמשים לחזור לאתר שוב כדי לבדוק מה התחדש במדור התגובות – שני סיגנלים חשובים ומשפיעים מאוד. תלוי בסוג האתר, קורה לעתים שתגובות משתמשים אפילו גורמות למאמר מסוים להיות מדורג עבור מילות מפתח.

לכן, בדומה למה שנאמר לעיל על תוכן רזה, גם כאן הסרה או חסימה גורפת של התגובות היא לא דרך הפעולה המומלצת. הדבר הנכון לעשות הוא ליצור מנגנון פיקוח יעיל על תגובות חדשות, ולנקות את התגובות הישנות כך שיישארו בעיקר כאלה שהן באיכות גבוהה.

בעיות טכניות ופנדה

הרשו לנו לנפץ מיתוס נוסף ואחרון – בעיות טכניות אינן גורמות לענישת פנדה. מהירות הטעינה של האתר, תוכן כפול, סיומת הדומיין ואלמנטים דומים הם אינם חלק מהסיפור. גם כאן, ישנם סוגים של בעיות טכניות שעשויים להשפיע על הדירוג של אתר באופן כללי, אבל ללא קשר לפנדה.

ישנה הרבה מאוד אינפורמציה סביב פנדה – השערות, עובדות, טקטיקות פעולה וטיפים לשיקום – אבל כשמסתכלים על הדברים ממבט-על התמונה שמתקבלת היא ברורה למדי: המשמעות של פנדה היא שינוי כולל בדרך שבה אתרים נבנים ומקודמים, שינוי שהולך ומעמיק כל הזמן. אם עד לא מזמן יחסית התמקדנו בעיקר במחקר מילות מפתח, יצירת תוכן איכותי והשגת קישורים לאתר, היום עלינו להרחיב את ההשקפה שלנו ולחשוב על החוויה הכוללת שהאתר שלנו מעניק למשתמשים. איזה מין מותג הוא יוצר או עוזר ליצור? האם זהו מותג שאנשים יאהבו, יסמכו עליו וירצו לשתף אותו עם החברים שלהם? אם לשפוט לפי רשימת השאלות של אמיט סינגהל שמופיעה כאן למעלה, זוהי הדרך שבה גוגל מעריכה את האתרים שלנו ומדרגת אותם – וזו גם הדרך בה עלינו לחשוב כשאנחנו עושים את עבודת הקידום שלהם.